יש חבר מועדון?
להקת "המועדון" אמנם לא המציאה את הגלגל - כלומר, את האינדי-מיינסטרים - אבל היא בהחלט הצליחה לייצר גרסה אמינה, סוחפת וכיפית שלו בעברית. עכשיו היא משיקה סינגל בכורה מעולה
אם המוזיקה הישראלית באמת רוצה לצאת לדרך חדשה, מרגשת, מעודכנת ומעניינת יותר בעשור הקרוב, אין ספק שהדבר הראשון שהיא צריכה לעשות זה השלמת פערים מהעשור הקודם. נכון, יש הרבה מה להשלים, אבל התיקון הבסיסי שחייב להיעשות נוגע להגדות המושגים "אינדי" ו"מיינסטרים", ובעיקר לדיאלוג שבין השניים.
בעוד העולם שבחוץ כבר מזמן המציא את דרג הביניים (שנקרא לפעמים "אינדי-פופ" או "אינדי-מיינסטרים"), שזכה להצלחה יתרה בעשור החולף (ע"ע הקילרז, הסטרוקס, ארקטיק מאנקיז ואפילו דברים כמו איימי ויינהאוס ולילי אלן), אצלנו עדיין קיימת הפרדה ברורה, ומאוד לא ברורה מאליה, בין המרכז לשוליים.
כתוצאה מכך, מסתובבים כיום בתל אביב לא מעט הרכבים מצוינים, שעל פי כל הקריטריונים של תעשיות המוזיקה בבריטניה ובארצות הברית היו אמורים לככב במצעדי הפזמונים שלנו, אלא שהם מקוטלגים בתודעה המיושנת שלנו תחת הכותרת "אינדי", לכן "המועדון" - הרכב אינדיפופ חדש, שמורכב מהסולן רועי דותן (אקס "פנקייק", "מלכת הפלקט" ו"מטרופולין"); הגיטריסט נועם ורדי (שמנגן עם רמי פורטיס, דניאל סלומון ודוד ד'אור); המתופף יונתן חרפק (מ"פנקייק" ו"יוסלס איי-די") והבסיסט ניתאי גבירץ - שם לעצמו מטרה לשנות זאת.
כל מילה, כל תו וכל ביט ב"ממשיך להסתובב", סינגל הבכורה המצוין שלהם, מכוון לשינוי הזה. הרעיון הצלילי שבו אמנם מבוסס על רוק גיטרות עם השפעות סבנטיז (ובעיקר כאלה של Thin Lizz והסטרוקס), אבל התוצאה בהחלט פופית מספיק, קליטה וכיפית כדי להתנחל בגלגלצ.
"אנחנו באמת עושים אלטרנטיב-מיינסטרים", מאשר דותן, "וכן, זה בדיוק מה שחסר בארץ כרגע. זה רוק מגניב, נכון, אבל רמת ההשקעה, ההפקה והרצון שלנו להגיע עם זה לחשיפה היא לגמרי מיינסטרים. בוא נגיד ככה: עשינו הכל לבד והקלטנו הכל מהכיס שלנו, לא הכנסנו לזה שום שיקול שהוא לא מוזיקלי, ועדיין, יש בזה משהו שבטוח יכול לפנות לכולם".
בכלל, עושה רושם שמתחת לפני השטח הולכת ומתפתחת כאן מהפכת רוק, שמשום מה עדיין לא הגיעה לכדי ביטוי ברדיו.
"נכון, זה פשוט אדיר מה שקורה פה עכשיו. צומח כאן דור חדש, ועוד מעט הוא גם יפרח, ברגע שהסצנה התל אביבית הזאת תגיע לילדים. מה שבטוח זה שהתקשורת היא זאת שחייבת לעשות את זה, כי ילד מערד, למשל, לא יכיר את הלהקות, אלא אם הן יהיו ברדיו. תכל'ס, הלהקות האלה לא מיועדות לסצנה התל אביבית בלבד. ממש לא. אנחנו, בכל אופן, מדברים לכל הארץ".
לפחות כרגע, הנוער שאתם מכוונים אליו צורך בעיקר פופ ים-תיכוני.
"אני לא חושב שזה ככה. ילדים עדיין צורכים מטאליקה, לד זפלין וכל אלה. הנישה הזאת תמיד תהיה קיימת. העניין הוא שכרגע אין להם משהו ישראלי להקשיב לו מהכיוון הזה, אבל כשאני שולח את
הקליפ שלנו לילדים בפייסבוק,
"שמע, בסופו של דבר אני חושב שאמנם יש משהו חו"לי במה שאנחנו עושים, אבל יש בזה גם משהו נורא ישראלי, אריק איינשטייני כזה. אין סיבה שזה לא יצליח".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
