למעלה: ריאיון עם ג'ייסון רייטמן
בסרטו השלישי "Up in the Air" מבסס הבמאי ג'ייסון רייטמן את מעמדו כקולו של דור. האם יוביל היום את המועמדויות לגלובוס הזהב?
עבור רייטמן, המעבר הוא לא רק מעבר פיזי או יותר מקום לרגליים, אלא עניין פסיכולוגי. כשאדם בוחר במעבר, זה בעצם מעיד שהוא "רוצה לקבל בעלות על הגורל שלו", הוא מסביר. "זה אדם שרוצה להיות בשליטה, והחופש שלו חשוב לו". בהתאם, אם אתה איש של חלון, כמו אשתו של רייטמן מישל לי, אתה ככל הנראה אדם לא אנוכי.
הבמאי והתסריטאי בן ה-32 ככל הנראה בילה זמן רק במחשבה על השילוב בין גיאוגרפיה לבין רגש בטיסות, כמעט כמו דמות הגיבור בסרטו, המבוסס על הרומן מאת וולטר קירן. רייטמן בילה שש שנים בעיבוד התסריט, והוא מצליח להעביר את מטאפורת ה"מעבר" באופן זורם וקולח.
עם שלושה סרטים תחת שמו, רייטמן הופך במהרה לקול של דורו, ומציג תדמית קולית ואירונית. העולם הקולנועי שלו מזכיר את של פרנק קאפרה, הדמויות שלו לעתים מרושעות ("תודה שעישנתם", " Up in the Air") והסיטואציות לפעמים מובילות אותן לפעול באקט של ייאוש מתוך חרדה ("ג'ונו", עליו היה מועמד לאוסקר).
"אני רוצה להציג אנשים שנוטים להיות מושמצים בדרך אחרת, פתוחה יותר", הוא מציין ומצטט מספרו של כריסטופר באקלי "תודה שעישנתם" עליו ביסס את סרטו: "אם אתם רוצים עבודה קלה, לכו לעבוד בצלב האדום. אם אתה רוצים עבודה אמיתית, לכו לעבוד בחברת טבק". ואז מוסיף בגיחוך: "נו, אז חברת הטבק היא רשעית, וואו, ביג דיל. זה הרי ברור".
ב-"Up
רייטמן מסביר שהסרט בעצם עוסק בעולמו של המיזנטרופ. "מדובר באדם המאמין בחיי בדידות, והכוונה להציג זאת כדרך חיים מקובלת", הוא מציין. עם זאת, לחייו נכנסות שתי נשים: השחקנית ורה פרמיגה מגלמת את מושא אהבתו "ללא קשר רציני" ואנה קנדריק מגלמת עובדת צעירה שהוא נאלץ לקחת תחת חסותו.
בנוסף, מתעקש הבמאי שהסרט הוא העבודה האישית ביותר שלו. דרך החיים של בינגהאם מסקרנת אותו על אף שהוא נשוי באושר עם ילד. "אמנם אין בי את הפחד להתיישב וליצור קשר עם אנשים", הוא אומר. "ויש לי עבודה בה אני יכול לעשות בדיוק מה שאני רוצה, אבל יש כמובן ימים שהייתי מעדיף להתנתק מכולם, לחיות בעיר שבה אני לא מכיר אף אחד".
"אני חושב שיש משהו בבדידות ובהתנתקות שבדמות הזאת שמהדהד גם אצלו", מסביר אביו הבמאי איוון רייטמן, שביים סרטים כמו "מכסחי השדים" והפיק את הסרט של בנו. "זה הקטע של 'הזאב הבודד', שבדרך כלל נפוץ אצל גברים צעירים בגילאי ה-20-30".
כשעבד על התסריט, רייטמן דמיין מלכתחילה את קלוני לתפקיד הראשי, והדמות אכן מתאימה לתדמית של השחקן בתקשורת: רודף שמלות שלא מוכן להתחייב. "כשקראתי את התסריט, ידעתי מה אנשים יחשבו", מסביר קלוני בריאיון טלפוני. "אבל יש סרטים שאתה יכול לחשוב רק על שחקן אחד שיגלם את התפקיד בהם, וכאן חשבתי לעצמי: 'זה נראה פשוט הכי נכון שאני אגלם אותו'".
קלוני מספר שאת הדמות הוא ביסס על חוויות אישיות. "גדלתי בקנטקי, ואבא שלי היה עיתונאי ופוטר עשר פעמים. עברנו מבית נורמלי למגורים בקראוון ואז אצל קרובי משפחה. חוץ מזה גם פוטרתי בעצמי בעבר, אז אני יכול להתחבר לזה", הוא נזכר.
נא להמתין לטעינת התגובות
