ארץ האפשרויות
למרות החששות המוקדמים, "ארץ יצורי הפרא" הוא עיבוד מופלא לספר מופלא, 101 דקות של תענוג לילדים ולמבוגרים
כמו ילד סורר ועקשן המורד בהוריו, התנגש ג'ונז עם אולפני וורנר בניסיונו להביא אל המסך את הגרסה שלו לסנדק. אפשר להבין את חששם של האולפנים; ג'ונז הוא במאי בעל חותם ייחודי ויוצא דופן, שהחיבור שלו לספר ילדים היה צפוי להביא את הסרט אל אזור הדמדומים הבעייתי מבחינה מסחרית של סרט מורכב מדי לילדים וילדותי מדי למבוגרים. במידה רבה, הם צדקו. למרבה המזל, הילד ניצח.
הייתי סקרן לראות כיצד יבחרו ג'ונז והסופר דייב אגרס, שותפו לכתיבת התסריט (שמופיע בימים אלה גם כספר), לעבד את יצירת המופת הקטנה של סנדק. זהו ספר דק, שאת עלילתו הדלה והמעורפלת לעתים אפשר לתמצת במשפט: ילד נענש על התנהגותו, נמלט לארץ יצורי פרא, משתולל איתם וחוזר מאושר לביתו. מחד, יש בו החומרים המושלמים לסרט: צד ויזואלי יפהפה, והעיסוק בפנטזיה כמפלט. מאידך, עלילתו קצרה ופשוטה. בנוסף, הוא עשוי להפחיד ילדים, מה שמטיל ספק בערכו המסחרי.
ארץ יצורי הפרא
מתוך הסרט באדיבות וורנר
"ארץ יצורי הפרא" של ג'ונז ואגרס הוא סרט מופלא. הוא מלא כבוד ליצירתו של סנדק, אך גם עומד בפני עצמו. תמצית העלילה זהה, מהלכיה המרכזיים דומים; אך בדרך צפויות 101 דקות שהן קסם הילדות. כמעט בלתי אפשרי לחצות בלי חיוך את הרגעים הארוכים - הפרועים, המשעשעים, העצובים והמרגשים - שמבלה מקס, גיבור הסרט (בגילומו של הילד בעל השם הנהדר מקס רקורדס), עם יצורי הפרא.
מקס של הסרט הוא, כמדומני, ילד חמוד פי כמה מפרא האדם של סנדק, ובכך אפילו מועצמת דמותו ככל ילד - הרי גם ילדים טובים ומקסימים מתנהגים לעתים בפראות מוגזמת ומבעירים את חמת הוריהם. לאחר שמקס בורח מהבית, הוא מגיע אל ארץ יצורי הפרא, ושם הוא יכול לראות את מה שאמו, כך נדמה, רואה בו - יצורים מיוחדים, יוצאי דופן, יפהפיים בדרכם, רגישים ומלאי חיים, כאלה שכיף להתכרבל בפרוותם; ולפתע, יצורים מרתיעים, כועסים
ומשתוללים. מקס לומד להתפייס עם הפחד (מיצורי הפרא) ועם הכעס (בינו לבין אמו).
"ארץ יצורי הפרא" שובר מוסכמות לכל אורכו: העלילה שאינה עונה לגרף הסיפורי המקובל, מפלצות שמדברות בקולות אנושיים. זה בולט בפרטים הקטנים; מפלצת ממין נקבה עם מה שנראה בבירור כזקן; או סצנת ההיכרות, שבה מציג את עצמו אחד היצורים בפני מקס, חצי דקה לאחר שהוצג על ידי דמות אחרת. זו כפילות שמקומה לא יכירנה בסרט הוליוודי טיפוסי, אך היא נראית טבעית לזרם החיים הלא טבעי בארץ יצורי הפרא.
אל תפחדו מ"ארץ יצורי הפרא". אני מפציר בכם. הוא מספק לילדים הזדמנות להתגושש עם הפחדים שלהם על יריעת ענק, ולמבוגרים להיזכר בקסם הפנטסטי של הילדות, תקופה שבה הכול דרמטי, הכול גדול ומפחיד ומרגש ומסעיר, והעולם הוא מגרש משחקים של דמיון ושל רגשות פראיים. תרשמו אותי לסירה הראשונה שיוצאת לשם.
נא להמתין לטעינת התגובות
