נוק וודי: ראיון עם וודי הארלסון
אחרי שבירמן ב"חופשי על הבר" הביך ב"סמי פרו" והבריק ב"רוצחים מלידה", התפנה וודי הארלסון לנקנק זומבים ב"זומבילנד". אם אתם במקרה שרועים עכשיו מול ערוץ 20, ראו הוזהרתם

הארלסון, 48, שהספיק להשתתף בכישלונות קופתיים צורבים ("סמי פרו") ובהצלחות מרשימות ("ארץ קשוחה"), מגלם בסרטו החדש את טלהאסי, אדם שהתחביב העיקרי שלו בחיים הוא לחסל זומבים. למזלו, לא חסרים זומבים באזור. העולם שבו חי טלהאסי מאוכלס בעיקר על ידי זומבים, ובמיעוטו על ידי בני אדם שמנסים לשרוד לפני שהזומבים יהרגו אותם.
הקומדיה ההיסטרית מפגישה בין טלהאסי לקולומבוס (ג'סי אייזנברג), סטודנט צעיר שמנסה להגיע לבית הוריו בקולומבוס, אוהיו, כדי לבדוק אם הם עדיין בחיים, או שבמקרה הפכו גם הם לזומבים. טלהאסי מעניק לקולומבוס טרמפ, ובדרך הוא מחסל זומבים בכיף ומחפש בנרות עוגיית טווינקי, החולשה הגדולה שלו. השניים פוגשים בדרך את האחיות ויצ'יטה (אמה סטון) וליטל רוק (אביגיל ברסלין) ויוצאים עמן למסע רווי זומבים, צחוקים והופעת אורח מבריקה אחת.
הארלסון עשה דרך ארוכה מאז שכיכב בסדרת הטלוויזיה המצליחה "חופשי על הבר", אז גילם ברמן צעיר, נחמד ודביל קלות. את המעבר מהמסך הקטן למסך הגדול הוא צלח בעזרת שוברי קופות כמו "גברים לבנים אינם יכולים", " רוצחים מלידה" ואחרים.
בשנים האחרונות הוא מתמסר לאיכות הסביבה, חי בהוואי עם אשתו ושלושת ילדיהם, ממחזר את הזבל שלו, אוכל מזון אורגני בלבד ופועל, כמה נחמד, למען אישור השימוש במריחואנה לקהל הרחב. הפעם האחרונה שבה נפגשתי עם וודי הייתה בראיון על הסרט המביך של "סמי פרו", בו כיכב לצד ויל פארל. עכשיו, למרבה המזל, הוא בחר בתסריט מצוין, מצחיק עד דמעות.
הארלסון
ואחרי שהספקת לבלות במחיצת מאות זומבים, מה היחס שלך אליהם?
"אני לא חושב שזומבים הם יצורים אקולוגיים במיוחד. הם אוכלים אנשים וגורמים למפגעים אקולוגיים. מי צריך אותם?".
תגיד, כמה טווינקים אכלת במהלך הסרט? אתה נמצא שם בחיפוש נואש אחרי טווינקי אחד.
"לא אכלתי אף טווינקי. אני לא אוכל סוכר או מוצרי חלב כי הם לא טובים למערכת העיכול שלי. הם יצרו בשבילי שם טווינקי בריא מתירס והוסיפו לו כל מיני דברים טעימים אחרים, כך שיכולתי להתענג על הטווינקי המזויף ולא לסבול יותר מדי".
שמעתי שאתהוג'סיאלתרתם רבות במהלך הסרט.
"כן, וזה היה כיף לא נורמלי. כשג'סי עשה את האודישן שלו לסרט הוא אלתר, ואני מאוד התרגשתי ושמחתי כי זה היה באמת מאוד מצחיק, כך שכשהתחלנו לצלם ולעבוד ביחד, זה פשוט זרם בטבעיות ואלתרנו בכיף".
ספר לי קצת על הדמות שלך. היא די בודדה בתחילת הסרט.
"בהחלט. הייתי צריך להיכנס לראש של טלהאסי וחשבתי איך זה לאבד את כל מי שאתה מכיר, כל מי שאתה אוהב ולהישאר לבד בעולם. טלהאסי הוא באמת יצור בודד כזה שעבר שברון לב בחייו, עד שלמרבה המזל הוא פוגש את ג'סי".
מהם האלמנטים החשובים ביותר עבורך כשאתה בוחר בפרויקט חדש?
"קודם כל, התסריט והבמאי. בסרט הזה היה לנו תסריט נהדר, אבל היה לנו גם במאי חדש, רובן, שלא הכרנו, וזו הייתה באמת שאלה גדולה איך הוא יהיה. למזלנו, הוא היה נהדר".
אז היה לך ברור על ההתחלה שאתה הולך לשחק בסרט הזה?
"האמת שלא. קיבלתי את התסריט מזמן והסוכן שלי כל הזמן לחץ עליי לקרוא אותו ולתת לו תשובה, אבל אני חשבתי לעצמי, 'מה זה? סרט על זומבים?' כשבסוף קראתי את התסריט ידעתי שאני הולך לעשות אותו כי הוא היה מאוד מצחיק. זה פשוט תסריט טוב".
איך היה לעבוד עם אביגיל ברסלין?
"היא נהדרת. היא הצליחה לבכות בכל פעם שצילמנו סצנה, אבל גם כשהמצלמה לא הייתה עליה היא הצליחה להזיל דמעות. היא פשוט מדהימה".
הסרט נורא מצחיק. לא היו לכם רגעים שפשוט לא יכולתם לשמור על ארשת פנים רצינית ופרצתם בצחוק?
"הרבה פעמים. יש בסרט הופעת אורח מפתיעה, שהייתה כל כך מצחיקה שבקושי הצלחנו להשתלט על עצמנו. אני בטוח שפספסנו הרבה בדיחות שלו כי לא יכולנו להפסיק לצחוק, והיינו באותו פריים איתו, כך שהבמאי לא היה יכול להשתמש בסצנות האלו. היינו ממש לא מקצועיים".
הדמות שלך בסרט מאוד אוהבת את המכונית שלה. האם גם אתה כזה בחייך הפרטיים?
"אני מקפיד לרכוב רק על אופנוע או לנסוע במכונית חשמלית או בכזו המשתמשת בביו-דיזל".
בסרט אתה וחבריך נכנסים לחנות מזכרות ופשוט משחיתים אותה. נראה שדי נהנתם.
"זה היה תענוג לא רגיל. אני חושב שזה עזר לנו מאוד. את לא יודעת כמה שזה משחרר נפשית להרוס חנות. פשוט להוציא את כל מה שיש לך החוצה. זה מאוד מרגיע".
נראה שהיה לך גם כיף לחסל את כל הזומבים. יש הרבה משחקי וידאו פופולריים שבהם ניתן לחסל כל מיני יצורים כאלו. אתה משחק במשחקי וידאו כאלה?
"אני לא צריך, יש לי את הדבר האמיתי. זו הייתה חוויה מאוד מרגיעה לחסל זומבים, ועדיין לדעת שלא הרגת אף אחד על באמת. אני באמת יכול להבין עכשיו מדוע כל המשחקים האלו כל כך פופולריים".







נא להמתין לטעינת התגובות







