מקס ומוריס
כשהסופר מוריס סנדק הציע לספייק ג'ונז להפוך את ספרו "ארץ יצורי הפרא" לסרט קולנוע, הבמאי נבהל ובתחילה סירב. כמעט עשור לאחר מכן, עולה לאקרנים בישראל הגרסה המרהיבה של ג'ונז לסיפורם של מקס והיצורים המופלאים. שיחה עם הבמאי, הסופר ומעצב הדמויות
בשנת 2004, בזמן שהחל לכתוב את התסריט עם דייב אגרס, דחה ג'ונז מספר הגשות של חברות האפקטים המיוחדים בהוליווד בטענה שהדמויות שיצרו עבורו הן יותר מדי "יצוריות". ג'ונס חשב שהן לא מעבירות את הרעיון שמאחורי ספרו של סנדק מ-1963, המספר על מקס, ילד בתחפושת זאב, שמתנהג בצורה לא יפה ומדמיין עצמו משועתק לארץ רחוקה בה הוא הופך למלך של כל יצורי הפרא.
"רציתי שהמפלצות ישמרו את העיצוב שמוריס יצר", מסביר הבמאי. "מוזרות, פרוותיות, מקסימות. כשאתה מסתכל עליהן מהצד, אתה לא בטוח אם הן זוממות משהו, האם מקס באמת שולט בהן כמו שזה נראה. אמרתי למוריס מה יש לי בראש, אבל גם דאגתי שזה לא יבגוד ברעיונות של הספר המקורי".
על מנת להבטיח שלמפלצות תהיה "נפש" ראויה, ג'ונז החליט שהוא זקוק למאייר שלא בא מעולם הקולנוע. במהלך ארוחת ערב עם חבריו סולנית להקת היה יה יה'ז קרן או וסולן הליארז ג'וליאן גרוס, שכנעו אותו השניים לקחת את ידידם סוני גרסימוביץ'.
גרסימוביץ' הוא לא בדיוק "יוצר יצורים" מקצועי, אלא אמן גרפיטי שהפך למנהל קריאייטיב במשרד פרסום, כשבאמתחתו רק איור אחד שפורסם במגזין. על מנת להתקבל לעבודה, הוא הציג לג'ונז רישומים עדינים בעיפרון של יצורי הפרא, ולהפתעתו הם נגעו ללבו של הבמאי. "שלחתי לו רישומים כאלה שאני משרבט כשאני מדבר בטלפון", הוא נזכר.
"היינו חייבים למצוא מישהו שיש לו את האסתטיקה המתאימה לציורים העדינים שבספר", מסביר ג'ונז, וכך, לפני ארבע שנים, קיבל גרסימוביץ' את העבודה. הרעיון מאחורי ההפקה היה לא להעתיק את הדמויות, אלא לקבל השראה בקווים כלליים, וג'ונז עצמו אפילו היה
לאחר מספר חודשים של עבודה, נסעו השניים להציג את התוצר לסנדק וקיבלו את ברכתו. "הגישה שלו לא הייתה שמרנית, להפך. הוא נתן לנו יד חופשית, ואמר 'קחו את זה, והפכו את זה למשהו שלכם, משהו אישי. גם אני יצרתי את הספר כשהייתי בגילכם'", מספר ג'ונז. "זה היה מאוד משחרר לשמוע דברים כאלה מאדם שאתה מכבד את יצירתו, שהשפיעה כל כך על חייך. אז הבנו שאנחנו לא יכולים להתפשר בשום שלב".
"מעולם לא ראיתי סרט שנראה כך", סיפר הסופר עצמו על התוצרים שראה. "ספייק הוא אמן אמיתי ורואים את זה בעבודותיו. הוא נגע בי, הוא נגע בי מאוד".
שנה לאחר מכן, בשנת 2006, הפרויקט נחת באולפני "האחים וורנר", וההפקה החלה בסיוע מפעל הבובות של יוצר "החבובות", ג'ים הנסון, כשבראש הצוות הקריאטיבי עומד גרסימוביץ' חסר הניסיון. "נתתי הכוונות עיצוביות, אבל הצוות די המשיך לעבוד כרצונו", הוא מספר. "זה היה קשה לעצב את הדמויות, בעיקר בגלל שלא עשיתי זאת לפני כן".
"נכנסנו ללחץ די הרבה פעמים במהלך ההפקה", מוסיף ג'ונז. "היינו על סף התמוטטות עצבים". ובאמת, ההפקה ארכה זמן רב, במהלכה גרסימוביץ' אפילו נאלץ לשמש כמחליף וגילם את דמותו של העז אלכנסדר, לאחר שאחד השחקנים פרש באמצע. "לסוני יש התנהגות די דומה לזאת של אלכסנדר", אומר הבמאי. "כל הזמן תיארתי אותו כמו בובה מתוסכלת".
נא להמתין לטעינת התגובות
