יציאת המצרים
לפני כשבועיים הגיעה הסופרת ליזי דורון אל שלב הגמר בתחרות על הפרס האיטלקי פרנצ'סקו אלזיאטור. אלא ששני המתמודדים הנוספים - סופר וסופרת ממצרים - החרימו את התחרות מסיבות פוליטיות ונעדרו מהטקס. "עליתי על הבמה לבד כדי לקבל את הפרס, ויצאתי עם פרצוף של תשעה באב", היא משחזרת
בסוף החודש שעבר נודע לדורון שהיא הגיעה אל השלב הסופי לפני זכייה בפרס על שם פרנצ'סקו אלזיאטור. הפרס מוענק מדי שנה בסרדיניה לסופרים מקומיים שפועלים באי, אולם השנה הוחלט להעניקו לסופר מהמזרח התיכון.
דורון, מחברת הספרים "למה לא באת לפני המלחמה", "היתה פה פעם משפחה", "ימים של שקט" ו"התחלה של משהו יפה", גברה על 55 מועמדים נוספים. בסוף החודש האחרון היא הגיעה לסרדיניה על מנת להשתתף בטקס הענקת הפרס, במהלכו אמורים היו לעלות לבמה שלושת המועמדים הסופיים – דורון, עלא אל עסואני וראדווה אשור.
אלא ששני הסופרים המצרים, שעוסקים גם בפעילות לקידום זכויות אדם, שמרו על אופי ההתנהלות המקובל בקרב אנשי רוח מצרים, המכתיב הימנעות גורפת ממגע עם ישראלים. "מצאתי את עצמי מסתובבת בסרדיניה ומחפשת את חבריי המצרים, אבל הם לא הגיעו", היא משחזרת בשיחה עם nrg מעריב. "אחד דיווח למארגנים על בעיות בוויזה, והשנייה - על עיכוב במטוס.

שעה לפני הטקס קראו המארגנים לדורון ובישרו לה שהיא הזוכה. "הם סיפרו לי שזכיתי כדי שלא אהיה נבוכה ואמצא את עצמי לבד. חזרתי לשבת ליד המתרגמת שלי, ולידה ישב בבטלה גמורה המתרגם של הסופרים המצרים".
"השמועה הייתה שהם התנו את ההשתתפות שלהם בזכייה במקום הראשון. אף גורם לא אישר בפניי שהמניע להחרמת הטקס הוא פוליטי, אבל אמרו לי לא להיות
"מהטקס יצאתי כמו פולניה, עם פרצוף של תשעה באב. כששאלו אותי העיתונאים איך אני מרגישה, אמרתי שאני מודה לכולם, אבל לא שמחה. בשבילי, הפרס היה רק תירוץ כדי להגיע ולהיפגש לראשונה בחיי עם סופרים מהמזרח התיכון, שנורא מעניין אותי לשוחח איתם. וזה לצערי לא קרה".