סיפור אחד ודי: שפוטים של רובינגר

אני וילדיי התפוצצנו מצחוק כשקראנו את "האו עד 10". וגם: "צ'יטי צ'יטי בנג בנג" מלא במילים, אז כדאי לקחת אוויר כי הילדים מתמכרים. המלצות ספרי ילדים

רן יגיל | 16/11/2009 12:23

דקלום מפוצץ: אני וילדיי שפוטים של המאייר והמספר הזה. קראנו בשמחה את "ספרי ההשלמה‭:"‬ "בובי בוא בובי לך‭,"‬ את "אין אריות כאלה" ועכשיו את זה, ואנחנו מתפוצצים מצחוק.

מה זה "ספרי השלמה‭?"‬ אלה ספרים, מעין דקלומים, שההתחלה כתובה בהם, אבל את הסוף החרוז משלימים הילדים בשמחה. הפעם לומדים לספור עד עשר, ומי שכבר יודע סתם נהנה. האיורים מלאי הומור. ממש כיף של ספר.

לאור (4.5)‬ יש גורה. הוא ישן איתה. זה מתוק כל כך. העניין הוא שחשבנו על כלב קטן ובמבי גדֵלה בקצב של סן ברנרד. יכול להיות שעבדו עלינו? בכל אופן, אור, שהוא עו"ד נאמן של במבי, אומר לי: "אבא, זה לא נורא שהיא גדולה, בסוף אני יוכל לשבת על הגב שלה והיא תיקח אותי לגן במקום הטוסטוס‭."‬

האו עד עשר. כתב ואייר: אמי רובינגר כתר

כריכת הספר.

מכונית מעופפת: הרבה לפני שהאמריקנים והיפנים חשבו על אופטימוס-פריים שהופך מרובוט למשאית ולהפך, ולפני שספילברג הגה את הרעיון שאפשר לעוף עם חוצן רכובים על אופניים, אבא של ג'יימס בונד, איאן פלמינג הבריטי, הגה את צ'יטי צ'יטי בנג בנג, מכונית מרוץ עתיקה שפורשת כנפיים ועפה לשמיים.

המכונית נקראת על שם רעש ההשתעלות שהיא משמיעה כשהיא מתחילה

לנסוע, והאב לוקח את אשתו והתאומים להרפתקאות בשמיים ובארץ.

בספר יש לא מעט מילים, אז קחו אוויר הורים, כי הילדים מתמכרים. אור (4.5): "האוטו של סבא גדי לא יכול לעוף כי הוא גדול וכבד". אושרת (7.5): "אוטו בכלל לא יכול לעוף". אור: "אז אולי האוטו של דוד אסף? הוא יותר קטן". אושרת: "הוא בטח שלא. הוא תמיד נתקע באמצע הדרך".

צ'יטי צ'יטי בנג בנג. כתב: איאן פלמינג אייר: ג'ון ברנינגהם ידיעות ספרים, פן