נסיכת חוג הקוטב הצפוני
רגע לפני שהיא מגיעה לישראל ביום רביעי הקרוב, שוחחנו עם הזמרת הנורווגית המיוחדת האנה האקלברג על הזיכרונות מהביקור בירושלים, על צלילים של מקרר ועל מוזיקת האינדי בארץ מולדתה
שלום. איפה אני תופסת אותך? איך בכלל נראית שגרת היום שלך?
"אני עומדת ליד החלון בדירה שלי באוסלו ומסתכלת על הסתיו. זאת שאלה טובה כי התעוררתי לא מזמן ושאלתי את עצמי את השאלה הזו בדיוק. אין לי ממש סדר יום עכשיו. בדיוק חזרתי מטוקיו ועדיין לא קיבלתי את השגרה שלי בחזרה. אני קצת בג'ט לג אז אני מתקשה לישון, אבל אני עובדת כל יום אפילו אם אני לא ישנה, והלילה אני הולכת לנגן באירוע של דודן שלי לבד לגמרי וזה משהו שעוד לא עשיתי עדיין".
נחמד. אני מבינה שזה לא הביקור הראשון שלך כאן. הפעם הראשונה שלך הייתה כשהיית נערה. מה הזיכרון הכי חזק שלך מישראל או מהישראלים?
"אני חושבת שירושלים. הצילום של העיר הזו חרוט לי בראש, ורחוב ראשי אחד שם שאני לא זוכרת את שמו הפתיע אותי בצבעוניות שלו כמו האנשים שבו והבגדים שלהם. אז, כשהייתי נערה מתבגרת, ולא ראיתי עדיין יותר מדי מקומות, זה היה שונה מאוד מהנוף הרגיל שלי".
אני מסוקרנת מתהליך העבודה שלך. אני יודעת שאת משתמשת בכלים לא קונבנציונליים כמו מקרר, מכונת כתיבה וכדומה. מה משך אותך לכיוון הזה? זה היה חלק מהתנסויות מוזיקליות או שידעת שאת רוצה לשלב כלים לא מסורתיים?
"אני חושבת שישנן הרבה סיבות לעובדה שאני משתמשת בחפצים האלה. הראשונה היא שתמיד הייתי צריכה להתמקד בצלילים ולא רק באקורדים, בסולמות ומלודיות אלא בצלילים. נמשכתי מאוד לצלילים מגניבים שהגיעו מכל מיני כלים שלא היו בהכרח קונבנציונליים.
"כשהתחלתי לעבוד עם המפיק שלי הוא היה זה שזיהה את זה בי, את עניין הצלילים. הוא גרם לי גם לראות את זה בעצמי. בזמן שהקלטנו בסטודיו, הייתי מנגנת על כל מיני כלים לבדי והוא היה אומר לי שזה לא בנאלי ונשמע ממש מגניב. התחלנו להקליט ככה ולשלב ביצירות כלים נוספים. הוא אחראי הרבה על הזיהוי של הדבר הזה ועל הפיכתו למשהו לגיטימי במוזיקה שלי, היה לו את האומץ ואת ההערכה לזה".
קראתי שהמילה אינדי לא פופולרית כל כך בנורווגיה ומוזר לי להבין את זה. אולי את יכולה לנסות ולהסביר את הסגנון הדומיננטי אצלכם ואיפה את ממוקמת על מפת המוזיקה הנורווגית?
"זה מוזר מאוד כי ניסיתי להגיד דווקא את ההפך, שאינדי הוא דווקא גל ששוטף את המוזיקה הנורווגית ואהוב על הרבה מאוד אנשים. כנראה שזה הלך לאיבוד בתרגום. יש הרבה אומני אינדי בנורווגיה, ממש פריחה, ומה שמייחד אותם הוא שהם מחפשים את הסאונד שלהם בלי להיות תלויים ביותר מדי הגדרות וזה מה שאני אוהבת בכך. אינדי זה ביטוי לעצמאות ולא לסוג של מוזיקה. לא מדובר בתלות בלייבלים או בהישענות על ז'אנר מסוים וזה משהו חדש. דבר שהוא ייצור עצמי שאינו תלוי בדבר".
איזו זמרת נורווגית השפיעה עליך בצעירותך? ואיך מתחילים להתעניין במוזיקה בגיל שלוש? זה הגיע מהבית?
"הורי הם מוזיקאים ויוצרים מוזיקה קלאסית. העובדה שהתחלתי בגיל צעיר כל כך מוזכרת משום שמוזיקה תמיד ליוותה אותי ואני שוקלת להוריד את השורה הזאת מהאתר שלי כי היא לא מדויקת. יש הקלטות שלי שרה יפה מאוד יחסית בגיל שלוש, אז לכן ישנה התייחסות לגיל אבל גדלתי ביחד עם המוזיקה. אמא שלי היא מורה לפסנתר ואבי מנגן באורגן, ושרתי בכנסייה ובטקסים כך שלעמוד על במה לא היה צעד כל כך גדול,
"באותה תקופה לא היו כל כך הרבה זמרות נורווגיות שהכרתי, הייתה זמרת שוודית בשם קרולה שהשפיעה עליי אבל מעולם לא רציתי להידמות לאף אחת. בתור נערה הקשבתי לדברים כמו מדונה אך לא רציתי להידמות לה. אף פעם לא הייתי מעריצה שרופה של אף אחד לעומת אנשים שמוכנים למות בשביל מושא ההערצה שלהם. חוץ מזה הקשבתי להרבה מוזיקה אינסטרומנטלית ובעיקר לגברים למען האמת".
למה קראת לאלבום האחרון שלך "Blood From A Stone"?
"לאלבום האחרון קראתי בשמו כי יש לי שיר שנקרא כך ואני מאוד אוהבת את הביטוי הזה ואת המשמעות שלו. רציתי להעלות משהו שהוא לא אפשרי, אבל הוא עדיין אפשרי. בראש שלי".
שרת עם Motorpsycho הנורווגים, מה מקרב אותך אליהם ואיך את נשמעת שם? היית רוצה לשתף פעולה עם עוד להקות?
"לשתף פעולה עם רדיוהד תהיה המשאלה הכי גדולה שלי. זו אחת הלהקות האהובות עליי. בכלל שיתופי פעולה זה משהו שמעניין אותי, כמובן בדברים שאני אוהבת כמו עם מוטורסייקו שהיא אחת הלהקות האהובות עלי בנורווגיה וזה היה תענוג גדול. לא שרתי בלייב אלא תרמתי את קולי בהקלטות ואני אעשה זאת גם באלבומם הבא. איתם אני שרה בצורה שלא הייתי שרה באלבום משלי, זאת אני אחרת שזוכה לביטוי וחלק אחר בי שיוצא החוצה. זה נשמע כמו שילוב של דברים שהייתי ולא הייתי עושה בעצמי".
מהו האלבום האהוב עליך בעשור האחרון או לפחות משהו אהוב עליך בשנה החולפת?
"וואו זה ממש קשה, אני כל כך גרועה בזה. אני יכולה להגיד "Rockettothesky" של Medea. כשהייתי שנה שעברה בצפון נורווגיה הקשבתי לה המון, היא נורווגית והיא כותבת מאוד יפה".
היו עוד ריליסים שלך שיצאו רק בנורווגיה? למעט האי פי הראשון ושלושת האלבומים?
"לא, הכול שוחרר, כל מה שהיה יצא לכולם".
מה הדבר שאת הכי אוהבת ושמרגיע אותך, בייחוד אצל אנשים?
"לא יודעת כנראה רק לקיים שיחה אני מניחה. אני אוהבת לדבר על דברים שעדיין לא דיברתי עליהם או לא חשבתי עליהם. על דברים שחשבתי שרק אני רוצה לדבר עליהם ואז לגלות שיש עוד אנשים שרוצים. אני אוהבת שחרור, התנסויות, חוויות ורגשות חדשים, משהו פתאום שמתנהל אחרת במוח שלי. אני אוהבת לקפוץ למשהו, לשבור לעצמי את הדימוי שלי על עצמי ולעשות דברים שלא חשבתי שאני אוכל לעשות".
מה הדברים שיכולים להוציא אותך מדעתך?
"אני מניחה שאנשים שתמיד מאמינים שמשהו לא בסדר או מאמינים בדברים שאני לא חושבת שהם אמיתיים. אנשים שרואים דברים רעים בי ובדברים שאני אומרת או בסביבה. אנשים שליליים ופסימיים הם לא משהו שאני יכולה להגיד שגורם לי להרגיש טוב".
שירן מוסטובוי היא שדרנית בקול הקמפוס ומגישה את התוכנית "פופיק".
נא להמתין לטעינת התגובות
