עונג שבן
מופע ההשקה לאלבום החדש של שלומי שבן, בו הוא מבצע גרסאות אישיות לשירים אהובים, ממשיך לסלול את דרכו של הזמר לפנתאון של הפופ-רוק הישראלי. בדרך לשם הוא מוכיח שהוא לא רק אמן פורה ומסקרן, אלא גם פרפורמר מצוין
שלומי שבן במשכן לאמנויות הבמה צילום: רענן כהן
כשנתיים אחרי אלבומו הקודם "עיר", השיק אתמול בערב (ג') שבן את אלבום הקאברים החדש שלו המורכב כולו מגרסאות אישיות לשירים אהובים עליו. כיוון שהחוט המקשר היחיד בין השירים באלבום הוא טעמו המוזיקלי של שבן, נוצר כאן אוסף אקלקטי וחד פעמי שמכיל שירים של אמנים שונים בתכלית. וכמו באלבום, כך גם במופע, בוצעו זה לצד זה שירים של ליאונרד כהן, מאיר אריאל, סשה ארגוב, שלום חנוך, ז'אק ברל, הבילויים, רנדי ניומן, ז'ורז' ברסאנס ודוד אבידן.
שבן ניגן את כל השירים מהאלבום החדש בחלק הראשון של ההופעה, והוסיף עוד שלושה קאברים שלא מופיעים בו: "בחצרות בחושך" של ערן צור, "רוזה מרציפן" של שלמה גרוניך, בביצוע משותף עם מארינה מקסימליאן בלומין, וביצוע נוגע ללב ל"דומם עם זוג נאהבים" של מאיר אריאל, ביחד עם קרן אן.
בלומין הצטרפה גם ל"כשהיית איתי את לא אהבת לרקוד" וגרמה לשבן להחליף את סולו הקלידים שלו באלתור קולי, כשהוא פונה אליה ואומר: "קחי את זה מארינה". את קרן אן הזמין הזמר לביצוע של "מותק את אצלי בראש", במקור של בוב דילן, כשהיא שרה את הגרסה המקורית באנגלית והוא את התרגום שלו בעברית. ביצוע אקוסטי מושלם שיכול לכבוש את הפלייליסט של גלגלצ.
שלומי שבן במשכן לאמנויות הבמה
צילום: רענן כהן
החלק השני של ההופעה היה הרבה פחות מעונב, כאשר שבן החליט לזנוח את הקאברים ולתת כמה שירים מהרפרטואר האישי שלו. הוא הפעיל את הקהל בפזמון האחרון של "עברנו לצפון" ("לא מתגעגעים") וקרא לו לשמש כמקהלה יוונית בשיר "כולם אומרים". בין שלל הקאברים והשירים הישנים, חשף שבן גם שיר היתולי חדש (כך לפחות לדבריו) שאותו הוא מפנה לבנו העתידי שטרם נולד.
הבעיה העיקרית בגרסאות האישיות של שבן היא שלעתים הוא מתפתה לשימוש נרחב מדי בגימיקים (מסמרים בין מיתרי הפסנתר, תיבת נגינה, תוף מרים, מצלמות בתוך הפסנתר שמקרינות את התמונה על גבי התפאורה) או לנגינה פרועה שנשמעת כמו אוסף של צלילים בלתי מזוהים, וכך משכיח לרגע את העובדה שמדובר בשירים ולא במופע אקרובטיקה.
בנוסף, נראה שבתהליך הפירוק וההרכבה מחדש של השירים, חוטא לפעמים שבן בהליכה מרחיקת לכת מהמקור עד שהוא פוגע באיכות ובמהות השיר.
אך למרות זאת, ההופעה אמש יכולה לשמש דוגמה ומופת להפקה של מופע חדש. הווידאו ארט והתפאורה הוסיפו מאד לשירים, והפכו את ההתרחשות המוזיקלית שאירעה על הבמה, למופע מעניין גם מבחינה ויזואלית. גם שיתוף הזמרות האורחות היה מוצדק ולא מעושה.
המופע הזה ממשיך לסלול את דרכו של שבן לפנתאון של הפופ-רוק הישראלי. בדרך לשם הוא מוכיח שהוא לא רק אמן פורה ומסקרן, אלא גם פרפורמר מצוין. והקהל במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב ידע להעריך זאת, כאשר בסיום המופע קם על רגליו כאיש אחד והריע לאמן הכל כך מיוחד הזה.
שלומי שבן במשכן לאמנויות הבמה
צילום: רענן כהן
נא להמתין לטעינת התגובות
