מי בא לעבדאן
אחרי שהשליט דיקטטורה ב"הישרדות", הקפיץ את הפיוז למעסיקים בחברת חשמל וחשף את זוגיותו הרעועה קבל עם וטלוויזיה, מתפנה זיו גלברט לשלב ב' בתוכנית: חשיפת דמותו כמולטי רגיש ("אני בוכה בסרטים"), שדרוג השפה העברית (כולל הלהיט הטרי שבכותרת) ושנמוך המראיין ("חשבתי שאתה 1.80 מטרים ובלונדיני, אבל אתה לא זה ולא זה")
"גם חשבתי שאתה בלונדיני, אבל לא זה ולא זה", הוא מוסיף חטא על פשע, ובכל זאת ממשיך. "אתה יודע מה היה קורה אם הייתי הולך עם ג'ינס כמו שלך בחיפה?", הוא שואל ולא מחכה לתשובה. "זה לא היה נגמר טוב. והנעליים? יא אללה, כל הכבוד לך על האומץ". נעים מאוד, זיו.
אבל המתמודד שהכריח אותנו לשנוא אותו בתחילת העונה וקנה אותנו בנאום הפרידה המפוברק במסגרת ההדחה של טל בן-דוד, משוכנע שהקשר בין דמותו בתוכנית לבין המציאות הוא כמו הקשר בין עדה יונת לליעד פרקש.
"בתוכנית הקצנתי את ההתנהגות כי זו הייתה הדרך שלי להלך אימים ולקבוע עובדות בשטח. בחיים אני לא מתנהג כמו שהתנהגתי, אפילו להפך. אני אמנם מאוד כן, אבל גם מאוד רגיש. אני טיפוס שאם תשים עליי את הראש, תרגיש בטוח. אני מאמין בחברים בלי שגיאות כתיב, אני טיפוס מאוד פתוח, אין לי שלדים בארון. אני אפילו בוכה בסרטים".
אז מה עומד מאחורי האגרסיביות והכוחניות שלך, בעיקר בתחילת העונה?
"בחרתי לשחק ככה את המשחק. לא בררתי מילים, לא הסתכלתי ימינה או שמאלה, דברים היו מאוד ברורים וכל אחד ידע את מקומו. לא באתי לרוץ לכנסת. לא לקחתי משרד של מעצבי דעת קהל שיעצבו אותי. אני לא כנוע ולא נכנע לתכתיבים, ולשמחתי זה הוכיח את עצמו: מהר מאוד אנשים הבינו שיש חץ שמורכב משניים או משלושה אנשים, ואני ביניהם. יש את הקטעים שאני ושי עומדים על הר וצוחקים על המתמודדים, והכוחניות מושפרצת מאיתנו, אבל לא הייתה לנו כוונה לפגוע. כל ההומור השחור הזה שהרצנו, עשינו את זה בלי כוונה לפגוע. פשוט המשחק הזה קשה, והיה לי נוח לפרוק מתחים בדרך הזו".
וזה הוכיח את עצמו?
"הבנתי שכולם נאיבים וחלשים, ושאם אני אתן בראש פעם אחת אז כולם יתיישבו. בוא נגיד שבתוכנית לא תמצא אותי מנגן בחליל, אבל תמצא אותי כן עם המתמודדים. תמצא אותי שחצן, או עם ביטחון עצמי מופרז, אבל יש לזה אסמכתאות - עובדה שעכשיו אתה יושב איתי ולא עם מתמודד אחר. לא באתי להיות חביב הקהל. באתי לשחק על מיליון שקל ומבחינתי כל הדרכים כשרות".
התאכזבת כשראית איך זה מתקבל על המסך?
"כן. כשאתה צופה מהצד אתה מבין שכוחניות לא מצטלמת טוב, גם אם זה רק משחק. בחיים אני לא בא לבן אדם ומדבר איתו בצורה הזו שדיברתי באי. מצד שני, כששידרתי כוח ועוצמה מנהיגותית אז אנשים התחברו אליי, וכשאמרתי לאנשים להצביע למתמודד כזה או אחר הם עשו את זה. כנראה כוח ומרות הם משהו
בחיים, תתפלא לשמוע, אני לא משתמש ברוב התכונות. ביומיום אני לא משתמש במילים נמוכות, אני לא מאיים אף פעם וודאי שאני לא אלים. לא רק שאני לא אלים, אני אפילו פחדן. היום אלימות היא משהו שלא כדאי להתעסק איתו. עדיף לומר'סליחה, טעיתי' וללכת אחורה".
באחד הפרקים כמה מהמתמודדות יצאו נגדך בגלל ההתנהגות הזאת.
"כשצפיתי בזה בבית, ישבתי בפינה של הכורסה ולא דיברתי. זה לא היה נעים. כשראיתי את זה הבנתי למה הן אמרו את מה שהן אמרו. לא נהנתי לראות כל פרק, אבל איפשהו זה הגיע לי, התגובות האלה, כי הרגשתי מאוד בטוח והתנהגתי לא לעניין".
על מה אתה מצטער?
"היה פרק אחד שרצינו להדיח את נועה, ושי אמר לי שהיא שומעת אותנו אז קיללתי אותה. כשראיתי את זה התנצלתי בפניה. זה משהו שאני יודע שלא היה לעניין וביקשתי סליחה בפניה מיליון פעם על הנושא הזה. ההתנהגות הזאת היא הדרך שבה בחרתי לשחק את המשחק, ולקחתי סיכון בבחירה הזו".
עם כל הכבוד לעיניים הירוקות של טומי או לגוף החטוב של ליעד, גלברט הוא אחד המתמודדים המעניינים ביותר בתוכנית, אם לא המעניין שבהם. הוא הוביל מהלכים מעניינים, חשף אותנו לאוצר מילים חדש והסתכסך עם לא מעט מתמודדים על האי.
הוא נולד לפני כמעט 40 שנה בקריית חיים לאמא עובדת בנק ולאבא שהיה בעבר מורה והיום הוא אלוף הארץ בברידג'. בגיל 27 נישא לאשתו הראשונה, נישואים ששרדו שנה וחצי בלבד. בגיל 32 נישא בשנית, לשירי, עבר איתה למושב מגדים, והיום יש לו שני ילדים: אופיר ויהונתן, וכן בתה של אשתו, טומי.
שלוש דקות לאחר תחילת המשחק, עוד בטרם הספקנו להכיר את המתמודדים ואת החיים שהם השאירו בארץ, גילינו שגלברט הגיע לצילומים באמצע משבר עם אשתו. "מערכת היחסים שלנו עלתה על שרטון וזה המצב המנטלי שהגעתי איתו להישרדות", הוא אומר, "ואני מאמין שבמצב המנטלי הזה יצאו ממני דברים שלא היו יוצאים ממני אם הייתי מגיע מבסוט".
איך הדינמיקה אצלכם במשפחה?
"אני האבא בבית, אבל האמא נותנת את הטון. אני כמו נמר, מהלך על ארבע בשקט. היא גם אשת עסקים והיא גם מתנדבת במעגל נשים וגם אמא במשרה מלאה - אני רק חושב על מה שהיא עושה ואני מתעייף. כשחזרתי לארץ היא עשתה לי הפתעה וחיכתה לי בשדה התעופה. נפלתי לזרועותיה, ובכינו וצחקנו, ופתאום הכול נראה לי כל כך מוזר. פתאום הכול נראה טוב ויפה".
במילים אחרות, המשבר מאחוריכם?
"הגעתי הביתה עם תובנות שניסיתי, ואני עדיין, מנסה ליישם. אני מקווה שבסופו של דבר הכול יסתדר לטובה. כרגע זה לא משנה מי אשם ומי לא, ולמטבע יש שני צדדים".
איך הקשר שלך עם הילדים?
"קשר טוב, אבל יותר זמן איכות לא היה מזיק לנו. אני מאמין שאני יכול להשתפר בעוד כמה פרמטרים, מבחינת ההשקעה במר שחקים ובלימודים. מה שכן, ימי כיף אני עושה להם הרבה".
נוסף לניסיונות להציל את חיי הנישואים שלו, נאלץ גלברט, זמן קצר לאחר חזרתו לארץ, להתמודד עם מחלת הסרטן שאחת מבנות משפחתו הקרובה חלתה בה. "זה היה די אירוני שאמרתי שאני תורם למחלקה האונקולוגית חצי מהסכום שזכיתי בו באחת המשימות, וכשחזרתי גיליתי שהיא חולה", הוא מספר בהתרגשות. "זה צחוק הגורל, כי היא אישה חזקה. היא עוברת תקופה לא קלה, אבל היא חזקה והיא תנצח. היא קרובה של האריה, לא?".
הקרובים שלך אוהבים לראות אותך בתוכנית?
"לפעמים כן, לפעמים פחות. אבל מה שהמעגל הקרוב רואה זה לא מה שכל עם ישראל רואה. המעגל הקרוב לוקח הכול באופן אישי. את הפרקים הראשונים, עם זיו הכוחני, היה לחלקם קשה לראות, אבל הם יודעים מי אני והסברתי להם שזה משחק".
מי שראו את המשחק בעין יפה קצת פחות היו הבוסים בחברת החשמל, שם עובד גלברט מאז גיל 21, במחלקת ההשגחה של מחוז חיפה. בתחילת העונה העדיפו בחברה ששמם לא יתנוסס על המסך במסגרת כיתובית תיאור הדמות.
"יצאה הודעה מדובר החברה שמבקשים להוריד את השם של חברת חשמל מהכיתוב, ואני מבין אותם", הוא אומר. "הם צודקים במאה אחוז, כי לאף מתמודד לא כתוב באיזו חברה הוא עובד. מכיוון שחברת חשמל זה סקסי אז כתבו. לשמחתי ההפקה נענתה לבקשת החברה ואיך שזה ירד שיניתי את האופי שלי. אני חייב לציין שכשסיפרתי להם לאן אני הולך הם תמכו בי מאוד".
איך לקוחות מגיבים כשאתה בא לעבודה אצלם?
"התגובות מדהימות. נחמד לבוא לתיקוני צרכן בבתי ספר או במוסדות ציבוריים שיש שם קהל גדול ואז אני מבין שאני כבר לא אנונימי. פתאום לכולם יש מה להגיד, אני מצטלם איתם, ואני מקווה שאני נותן את השירות הראוי".
כשגלברט לא מדבר על עצמו בגוף שלישי, הוא מרבה להשתמש בססמאות פרי עטו, מתובלות בקלישאות מן המניין. אם רק היה מוסיף מילות קישור, זה עלול היה להיגמר בשיר של שרונה ודניאלה פיק: "השמים הם הגבול", "וואט יו סי וואט יו גט", "אין לי שלדים בארון" ו"באלימות כולם מפסידים", למשל.
בתוכנית עצמה הוא השריש את "עבאדן", "גיסנו", "מי בא לאבא" ו"לשלם מהר ובמזומן". "עבאדן זו מילה שהפירוש המילולי שלה היא 'לעולם לא', הוא מסביר. "השתמשתי בה כי זו מילה שבאה לי טוב על הלשון".
תכננת מראש להשתמש בה בתדירות גבוהה?
"כשהגעתי ל'הישרדות' ידעתי שאני הולך להכניס את המילה הזאת, ובאמת בכל פעם שאני הולך ברחוב צועקים לי 'גיסנו', 'עבאדן' ו'מי בא לאבא?'. עכשיו יש צירוף חדש: 'מי בא לעבאדן?'. זה סלנג עמך, וזה מה שאני. אני לא יותר טוב ולא פחות טוב מאף אחד אחר. לא מהאליטה ולא מהתחתית. אני זה העם. מהאנשים שרואים כדורגל, הולכים לריאליטי ואוכלים לפעמים במסעדה. אני לא בא לשנות את השפה, אבל נחמד לשמוע שמשהו שהבאתי נתפס. משפטים כמו 'אריה פצוע, אבל עדיין אריה' זה הערך המוסף שזיו מביא איתו".
נשארת בקשר עם שאר המתמודדים?
"אני בקשר טוב מאוד עם שי, טלכו, חנוך, טל אנגלנדר, נטלי וליעד", הוא אומר. "עם כל השאר קצת פחות".
אני מניח שעם טל בן-דוד אתה לא בקשר.
"היום אני מדבר עם כולם, ואחרי כל הדחה אני מיישר את ההדורים. ההדחה של טל בן-דוד הייתה אחת ההדחות הכי חזקות ב'הישרדות', ואפילו קיבלתי ריקושטים על זה שהגזמנו עם הקטע הזה שצחקנו והסתלבטנו. מצד שני, לנר סות להדיח אותי זה בסדר. חורה לי שכל הדחה שזיו מעורב בה מייחסים לזיו. שוכחים שזיו לא מצביע לבד, אלא עם עוד חמישה אנשים".
אתה לא חושב שההדחה שלו הייתה משפילה?
"אני טוען שכל אחד הוא הקורבן של עצמו. לא היה חכם לחשוף את הקלפים בהדחה הזאת. עשיתי את שלי כשנתתי לו לחשוב שאני הולך הביתה, ואני שמח שהתרגיל הצליח. כשראיתי את הפרק פחדתי שאני אלך הביתה מרוב שהאמנתי לעצמי. אבל אנחנו מדברים והכול בסדר. אמנם לא חברים של בילויים, אבל אומרים 'שלום' ו'מה המצב' כשנפגשים".
גם אל טומי ואל טל אנגלנדר פחות התחברת.
"טומי וטל הם מסוג האנשים שאתה רוצה להדיח רק כי הם טובים מדי. טל הוא בן אדם משכמו ומעלה. הוא מלח הארץ. אלה אנשים שב'הישרדות' מהווים איום. הם חזקים, נראים טוב ואינטליגנטים. מי צריך אנשים כאלה על האי? באונייה יש רב חובל אחד, ואני לא מוכן לחלוק את העוגה עם עוד אנשים".
גם ליאורה לא הייתה החברה הכי טובה שלך.
"את ליאורה אני מכיר מהצפייה שלי במשחק בטלוויזיה כי היא לא הייתה איתי בשבט. זו בחורה שאני מוריד בפניה את הכובע כי היא הייתה מועמדת להדחה פעם אחר פעם וניצלה. לי באופן אישי קשה להתחבר לטיפוס הזה. בחיים האמיתיים קשה לי לראות את עצמי יושב עם ליאורה בארוחת ערב. מה שכן, היא בת 50 והיא נראית בת 30".
תסביר את החיבור שלך לשי ולטלכו.
"ההבדל בין שי לטלכו הוא שאת טלכו אני אוהב ואני לא יודע להגיד למה. במקרה של שי אני אוהב אותו כי הוא אדם שאתה מרגיש שאתה יכול ללכת לגנוב איתו סוסים. זה בן אדם שאתה יכול לצאת איתו למלחמה ולא תקבל סכין בגב. אתה מסתכל לו בלבן של העין ומבין שזה סגור ברזל. במקרה שי ואני גם גרים באותו האזור, והוא בא לי טוב במשחק".
הכרתם לפני המשחק?
"את שי ראיתי בפעם הראשונה בנמל תעור פה בן-גוריון, כשטסנו לפיליפינים. הוא אמר לי שפעם הוא ראה אותי באיזה מועדון בחיפה, אבל אני לא זוכר את זה".
ראית את הפפראצי של ליעד ואוהד ב"רייטינג"?
"חסר לי שם בד. לליעד יש גוף מהמם ואין על זה ויכוח, היא יפה וחתיכה בליגה לאומית. אבל מפה ועד ללכת להצטלם עם חוטיני? אני לא אלך עם בגד ים סקיני ואבקש שיבואו לצלם אותי, אבל כל אחד והחשיפה שהוא רוצה לעצמו. ליעד לא צריכה ללכת עם חוטיני כדי שיראו שהיא חתיכה. ליעד זה זיו לפני 20 שנה רק בתור אישה. מבחינת האופי היא אחלה גבר, ומילה אצלה זו מילה".
ומה עכשיו? היית רוצה להשתלב בתחום הטלוויזיה? אולי תוכנית ריאליטי נוספת?
"קודם כול, ממשיכים בחברת החשמל כי זה הלחם והחמאה שלי, אבל אני לא פוסל שום אפשרות. אני לא בן 22 שהשתן עולה לו לראש, ואני לא רודף אחרי השתן של עצמי. מבחינת תוכניות ריאליטי אחרות, אתה לא יכול לרדת ממרצדס לסובארו. תהפוכות הנפש שחוויתי שם הן פסיכיות. יש שם אהבה ושנאה, חום, פציעות, קשרים, געגועים, רעב, קושי. אלה דברים שאתה מאחל לכל אחד לער בור. המלצה שלי, תנסו".
נא להמתין לטעינת התגובות
