ראשי » תרבות » מוזיקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

הפלייליסט האינסופי של ניק ו-וורן

ניק קייב ו-וורן אליס מוציאים את "­White Lunar", אלבום עם מיטב הפסקולים שהלחינו בשנים האחרונות. התוצאה: יצירות אפלות, נוגות ואקספרימנטליות

אחד החיבורים המנצחים בעולם הקולנוע הוא זה שבין סצנה מסוימת לבין מוזיקת הרקע שלה. מישהו יכול להעלות בדעתו איך היה נראה "פסיכו" של אלפרד היצ'קוק ללא הפסקול מעורר האימה של ברנרד הרמן? או את "אודסיאה בחלל: 2001" של סטנלי קובריק ללא "הדנובה הכחולה" של יוהאן שטראוס?

בשנים האחרונות, מתמקד ניק קייב בהלחנת פסקולים. בין השאר הלחין את הפסקול ל"ההצעה", ל"ההתנקשות בג'סי ג'יימס" ול"הדרך". וורן אליס עובד עם קייב קרוב ל-15 שנה בהרכב הזרעים הרעים. האלבום החדש של השניים "White Lunar" הוא לא באמת אלבום חדש, אלא אוסף של אותם פסקולים שהצמד הלחין לאחרונה. 

האוסף הכפול מכיל קטעים משלושת הפסקולים הללו וכן קטעים מוזיקליים מסרטים דוקומנטריים כמו "The English Surgeon" ו-"The Girls of Phnom Penh", שחלקם לא ראו עדיין אור. גם אם לא ראיתם את הסרטים המופיעים באלבום - לא נורא. עם קצת דמיון וסבלנות תוכלו לבנות לעצמכם תסריט שלם בתוך הראש.

ואיך השירים עצמם? לעתים מפחידים ואפלים ("The Journey", "The Rider"), לעיתים נוגים ( "The Rider "Song, "Gun Thing") ולעתים סינמטיים ואקספרימנטליים ("Sorya Market"). הכינור של אליס ממלא כאן תפקיד מרכזי לצד הפסנתר של קייב, ביצירות שנבנות באופן איטי, אווירתי ואפילו אמביינטי.

לא בטוח שמעריצי קייב הוותיקים יאהבו את האוסף הזה. מי שמחפש את הזמר הפרוע של האלבום האחרון "Dig!!! Lazarus Dig" או של פרויקט הצד הרוקיסטי שלו הגרינדרמן,

לא ימצא אותו כאן. אם כבר הפסקול דומה יותר לאלבומים רגועים של קייב כמו "No More Shall We Part".

למען האמת, לא מדובר באמת באלבום של קייב או של אליס, מכיוון שהלחנים הללו נוצרו למעשה על מנת לשרת סצנות ואינטראקציות קולנועיות. גם אם האלבום לא תמיד אחיד או קוהרנטי (בדיסק הראשון יש יותר רצף מאשר בשני), נראה שהצמד כן הצליח לפתח סגנון משל עצמו, שמאיר באופן שונה את האישיות המוזיקלית שלהם, גם כשהם יוצרים עבור אחרים.

ניק קייב ו-וורן אליס -­White Lunar (הליקון)

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...