סינגולר: מדור ביקורת סינגלים
רונה קינן חוזרת הביתה, ארקדי דוכין חוזר בתשובה, קובי אוז במסע רוחני ועוזי נבון ומכרים במסע בזמן. וגם: איטליז, דודו טסה, אורי פיינמן ואביב גדג'. לאון פלדמן עושה לכם סדר באוזניים
אני לא יודע אם אלו הגשמים החזקים שהחלו לרדת או אולי הקרבה ליום הזכרון ליצחק רבין ז"ל, אבל יבול הסינגלים של השבוע התאים לי כמו כפפה למצב הנוכחי: שירים חורפיים, נוגים, חלקם עצובים או מלנכוליים שבהחלט אפשר לנגן ברדיו, גם ביום זכרון וגם סתם בערב גשום וסגרירי.
כך למשל השיר "בדרך הביתה" שמחדשת רונה קינן (במקור של ישראל ברייט והשמחות) ישתלב לכם נפלא בפקק החורפי בדרך הביתה.
קינן, שזאת אחת התקופות
ציון: תשע מטריות.
תוספת: זהו שיר הנושא של סדרה באותו שם מאת הבמאי תומר היימן שתעלה בקרוב ב-yes.
גם השיר החדש של קובי אוז יכול להתאים לאותו הפקק מהשיר הקודם. זהו שיר מהאלבום ומהמופע (שכבר החל לרוץ) "מזמורי נבוכים", בו גם הוא, כמו רבים וטובים בתקופה האחרונה, עוסק בתכנים יהודיים. אך בניגוד לחלק מהמתחזקים החדשים, המעבר הזה אל החיפוש בזהותו היהודית של אוז נשמע טבעי ולא כחלק מגל כלשהו.
גם בשיר הזה, כמו בסינגל הראשון שיצא מהפרוייקט, מחבק אוז את מזמורי ילדותו ותופר יחד עם חבריו למסע הרוחני גרסה מודרנית לפיוט עתיק (בתחילת השיר שומעים את קולו העמוק של נעם שלמה). אבל מעבר להנצחת התפילות מבית הכנסת הישן, אוז עושה כאן מעשה חשוב נוסף, חברתי וטהור. הוא זועק את זעקת החלש, הזעקה שהיתה בזמנו בשיר "בתוך נייר עיתון" ועוברת דרך הפסוקים המולחנים. ישר כח.
ציון: תשע לב רחב.
ערך מוסף: בבלוג האישי שלו שלו בקפה דה מרקר, הוא גם מסביר את הבחירה: "מי שגוזל מהרש את כבשתו יכול להיות עשיר חמדן, עני נואש, בירוקרטיה עיוורת, תאגיד חזירי או מבחר נטולי בושה אחרים..."שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע" שמיעה בלבד, ולעומתו "צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִיעַ" מחלץ את הישועה מתוך ההקשבה. כמו אומר "הקשב לצעקת הדל ורק אז כשתבין לליבו, כשבאמת הקשבת, רק אז תוכל באמת להושיע".
קצת יותר קשה לי לשמוע את ארקדי דוכין שר על הקב"ה מאשר את קובי אוז, אבל גם במקרה הזה, אני מאוד מעריך את הדרך שהאמן המוכשר הזה עשה מדמות העולה החדש והמנוכר של תחילת ימי החברים של נטשה, אל האור והאהבה שמעניקה לו כנראה האמונה והלימוד במרכז הקבלה בימים אלה.
הדרך הזאת מקבלת משנה תוקף כששומעים את שותפו לדואט, שולי רנד, אולי האמן החרדי והחוזר בתשובה הכי מצליח כיום בזרם המרכזי של התרבות הישראלית.
השילוב הזה בין המופנמות של דוכין לשירה החזקה של רנד יוצר שיר מרגש וחזק, מקרב לבבות ומוריד דמעות. דווקא העיבוד, שהופך גרנדיוזי ומקהלתי לקראת סוף השיר טיפה מיותר לטעמי, אבל כשמקשיבים לשיר הזה, עם הגשם הזה מחוץ לחלון ושומעים את רנד זועק לשמיים: "במסתרים תבכה נפשי" אי אפשר שלא להתרגש. יופי של שיר.
ציון: שמונה.
התוספת שתופסת: ביום שבת ה-14 בנובמבר יארח דוכין את רנד בהופעה באולם שרובר בירושלים. כדאי.
טוב, נעשה הפסקה מהדמעות. גם בחורף יוצאת השמש לפעמים. קבלו את הלהיט הלוהט הבא:
עוזי נבון, בן הכלאיים הדמיוני של עוזי פוקס ורותי נבון, משחרר סינגל שני מאלבום חדש/ישן עם להקתו - המכרים.
בלי להיכנס לאגדה האורבנית האם מדובר בלהקה שנשכחה אי שם בסבנטיז או לא, מבחינת אותנטיות זה שם לחלוטין! מדובר בחטיבת כלי נשיפה עם גרוב פאנקי לפנים, סולן סטייל ששי קשת, שמגיש את הקאבר לשיר הקלאסי של הזומביס - "She’s Not There" (מדהים שלא עשו את זה עד היום) עם חיוך וקריצה, זמרות ליווי א-לה הקומיטמנטס וקטע הצגת נגן גיטרה בשם ציון צנעני לפני הסולו המוחץ. מה עוד אפשר לבקש? אולי דואט עתידי עם יורם ארבל? נהדר ומשעשע.
ציון צנעני: תשע גרובי.
התופסת את הלסת: פרסומת לסיגריות עגורן של עוזי נבון.
אבל למי שאוהב את צליל הפרוג/קור של הלהקה, לאלה שמתחברים לאקלקטיות מוזיקלית ונגינה וירטואוזית, לכל מי שלא יכול להישאר אדיש לקולה של הסולנית לי טריפון, השיר הזה יעשה את העבודה.
למי שזה עדיין לא מספיק לו, צפו בקליפ של השיר שצולם באזור התעשיה של דרום ת"א ותבינו עד כמה מיוחדים ומוכשרים חברי ההרכב הזה וגם עד כמה יפה הסולנית (מאוד יפה).
ציון: שבע עם פוטנציאל.
קצפת לתוספת: הקליפ של השיר.
תומר בן אפרים - מחסה: אהבתי את שני האלבומים הראשונים של תומר בן אפרים, יוצר ייחודי בנוף המקומי, שממשיך להשקיע במוזיקה עם טקסטים חריפים ודוקרים, על אף התעלמות כמעט מוחלטת של הרדיו מיצירתו. כמו בשני הקודמים, גם באלבום המתקרב על ההפקה הופקד איש הגיטרות הצווחות מאיזבו - רן שם טוב. ממליץ לאנשי הפלייליסט מהרדיו להתאמץ הפעם קצת יותר.
ביט 69 - דרישת שלום: כבר לא בני 14, וכבר לא שרים על עוגות גבינה אלא על "אנשים יפים מתים", רק הקול של הסולן עדיין לא התחלף. האם זאת הגרסה המודרנית למכתב השמיניסטים? אם כן, אז אני חותם. ד"ש בבקום. לחצו כאן להאזנה.
אורי פיינמן - אהבה שלא נגמרת: השיר הזה כאילו נלקח מזמן אחר, סכריני וקיטשי, בו זמרי חתונות בחליפת פאייטים היו מזמינים את הזוג המאושר לריקוד שאחרי החופה. לא בכדי, אחד הכינויים של אורי פיינמן הוא חוליו הישראלי. אז למי שאוהב את הריקוד הרומנטי שלו באווירה לטינית, השיר הזה נכתב לכם בהזמנה. מזל טוב שיהיה.
אביב גדג' - יוון: סינגל חדש וקצבי מתוך אלבום הבכורה המשובח של יוצא להקת אלג'יר. קופי אדם שותים וגופות שמפריעות לריקודים (אלגוריה לאוכלי החינם של החברה?). מילים רוצחות ללחן חפלה יווני. שיר טוב מתוך אלבום מעולה. לחצו כאן להאזנה.
דודו טסה - נסיכת העיר: טקסט נפלא של יענקל'ה רוטבליט, שירה רכה ונעימה ופריטת גיטרה יפהפיה של המלחין והמבצע דודו טסה. נעים, חורפי ובעיקר סנטימנטלי. שאפו. לחצו כאן להאזנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
