עם רגל אחת בקאבר
אהבתו הגדולה של אליוט סמית למוזיקה, הובילה אותו לבצע עשרות קאברים לאמנים שהשפיעו על יצירתו. שש שנים לאחר מותו של המוזיקאי הייחודי חזרנו לגרסאות הכיסוי הקסומות שלו: מהביטלס ובוב דילן ועד אואזיס
כמובן שאיש ממקורביו או מעריציו של הזמר לא הופתע מהמהלך הפאטאלי. שנים של דיכאונות, התמכרויות וטיפולים פסיכולוגיים אמנם סייעו לסמית לייצר טקסטים אישיים יוצאי דופן, אך גם הובילו אותו לבסוף לסיים את חייו.
סמית נולד בשנת 1969 בנברסקה, הוא תמיד היה ילד חסר ביטחון, אך כבר מגיל צעיר החל להתעניין במוזיקה. את אלבומו הראשון "Roman Candle" הוציא בשנת 1994, בו חשף לעולם את קולו השברירי והעדין ואת שיריו הכנים והרכים. עד יום מותו הוציא חמישה אלבומים, אך בנוסף נתגלו
סמית אהב מאוד מוזיקה, ובמהלך השנים חשף את היוצרים האהובים עליו, שהשפיעו במידה רבה על עבודתו, בעיקר דרך קאברים שביצע בהופעות. בין האמנים האהובים עליו ניתן למנות את The Who, לד זפלין, הקינקס, אלביס קוסטלו וניל יאנג. פרט לכך הוא העריץ את בוב דילן ואת הביטלס.
"אבא שלי לימד אותי לנגן שירים של בוב דילן. אני אוהב את המילים שלו, אבל יותר מכך אני אוהב את העובדה שהוא אוהב מילים", סיפר בריאיון שערך בעבר. בין השירים של דילן שביצע בהופעות נמצאים "Ballad of a Thin Man", "Little Maggie" ו-"Don’t Think Twice, It’s All Right".
הביטלס היו סיפור דומה. סמית העריץ את הלהקה מגיל ארבע וסיפר ש"האלבום הלבן" היה אחד הגורמים שבעטיים הפך למוזיקאי. בשנת 1998, תרם הזמר לפסקול הסרט "אמריקן ביוטי" ביצוע לשיר "Because", ובהופעותיו שר גם את "Blackbird", "Something", "I Me Mine" ואת שיר הסולו של ג'ון לנון "Jealous Guy".
בדרך כלל משייכים את המוזיקה של סמית לסגנונות כמו אינדי-רוק, פולק ולו-פיי, אך האמן חשף בעבר שהיצירה שלו מושפעת גם מז'אנרים נוספים.
בין השאר סיפר שהוא חובב פלמנקו ("ניסיתי לנגן פלמנקו בעבר, אבל מה שיצא לי זו מעין גרסה ממזרית של זה"), מתעניין במוזיקת קאנטרי (הוא העריך מאוד את האנק ויליאמס, ואף ביצע קאבר לשירו "All My Rowdy Friends Have Settled Down") ומאזין למוזיקה שחורה, עם דגש על מוטאון (הוא הביע נכונות בעבר להקליט שיר עם סטיבי וונדר).
הקאברים של סמית הצליחו להביא משהו ממנו לכל אחד מהביצועים, ורוב השירים ניכסו לעצמם את הסגנון של הזמר. כך למשל, את "סופרסוניק" של אואזיס הוא הפך לשיר רך ונעים במקום שיר הרוק של האחים גאלגר ו-"Waterloo Sunset" אמנם נשאר באווירת הלו-פיי של הקינקס, אך מרגיש כאילו הוא שיר מקורי של סמית.
לאחר מותו, גם סמית עצמו זכה למספר קאברים של מוזיקאים, במסגרת ערבי הוקרה שהוקדשו לשיריו. אפילו בישראל הועלה ערב כזה לפני כשנה עם נינט טייב, בעז בנאי, עידו מוסרי, הדרה לוין ארדי ורבים נוספים.
נא להמתין לטעינת התגובות
