סינגולר: מדור ביקורת סינגלים
סקאזי ושירי מימון יוצאים גדולים, אלון דה לוקו עושה פלמנקו, אמנון פישר בסופר גרופ מקומי ודניאלה ספקטור קטיפתית. ויש גם מסדרונות ושיפוט מהיר. סינגולר חוזר, כבר אמרנו שיש כתב חדש?
החלום של סקאזי הוא בעצם לעשות רוקנרול, גם כשהוא עושה את המפגש המי יודע כמה שלו עם לחני פופ מושלמים, זה יישמע כמו קאמבק של להקת אירופה מהאייטיז. אבל סוף סוף הוא מצא את החיבור המושלם.
כן, כל מה שהוא היה צריך זה למצא זמר, או במקרה הזה זמרת, עם קול שלא היה מבייש סולנים של להקות כמו לד זפלין או גאנז אנד רוזס, והנה באה לו שירי מימון, שבכל שנה כובשת עוד פסגה בדרכה אל הצמרת, וכמובן עושה את העבודה.
כך מתקבל לו להיט חזק ועוצמתי, ואפשר להגזים ולכתוב: להיט חוצה ז'אנרים! מטראנס
מימון יודעת את העבודה והיא עושה אותה מעולה. כאן, כשהיא חתומה במשותף על המילים והלחן עם שאר היוצרים, היא באמת יוצאת גדולה מהחיים. יסלח לי הכותב הקודם של המדור הזה, שירי מימון לוקחת את הנמסיס שלה בהליכה אל עבר היכל הרוק הישראלי. ונכון שעדיין מדובר בלהיט פופ ומאות טוקבקים יקטלו אותי שאני בכלל מעיז להשוות בין שירי לרוברט פלאנט, אני אמשיך לטעון שמדובר כאן בהפקת פאוור פופ רוק עוצמתית. כבוד.
ציון: תשע עם ביצים.
מחשבה שלא נכנסה: מישהו מכיר שיר של סקאזי בלי אורחים?
אפשר להוציא להיט קיץ בחורף, אבל כל מתלמד במשרד יח"ץ שפועל מדירת חדר ואימייל חינמי יגיד, שטיימינג הוא אחד הדברים היותר חשובים בעסקי הפופ, ועדיף להוציא להיט קייצי בעונה המתאימה ללהיט.
אולי בגלל שהשנה החורף באמת מגיע מאוחר יותר, אולי בגלל שהוא לא החליף את שעון הקיץ ואולי כי הוא פשוט ניקה את המגירות, אנו מקבלים כעת את "מאמאסיטה" הקייצי של אלון דה לוקו (i&I records 2009).
מלבד חוסר העיתוי המשווע, יש בשיר הזה את כל המוטיבים אליהם נחשפנו בדמותו של הראגא-ראפר הצנום מהדרום, קול גבוה ומתכתי, מקצב מהג'ונגל ודיקציה לא משהו (יש לי אחלה קלינאית תקשורת בשבילך) וכמובן ההוק הספרדי של השיר, שבעצם עליו מנסה דה לוקו לרכוב אל ההצלחה. לשאקירה זה הצליח, אולי יתפוס גם פה. לא נפלתי, אבל מצד שני, אני לא רוקד פלמנקו, אז לך תדע.
ציון: שבע מתאמץ.
מחשבה שנפסלה: זה ממאסיטה או ממאטיטה? נראה את יוני בלוך שר את זה.
עד כמה שמשחק המילים על שם השיר צפוי, אני בכל זאת אכתוב שבמקרה של דניאלה ספקטור, הכוכב הזה לא מת, הוא נולד. אמנם לא בגמר אפוף רייטינג, אלא אחרי כמה שנים של כתיבה עצמאית והופעות על במות אפלות במועדוני העיר, אבל גם זה כוכב לגיטימי, והוא לדעתי הולך לנסות להאיר לכמה אנשים את הלילות החורפיים ולשטוף את שכבת הלחות של להיטי הקיץ הדביקים.
מדובר כאן בפנינת מרגוע, בעיבוד שיר ערש סטייל מחתרת הקטיפה או סיגר רוס ואפילו רדיוהד. המוח שלי ממשיך לזרוק אסוציאציות גם בגלל השירה המקסימה והעדינה שמתכתבת עם האווריריות המתוקה והכמעט מורבידית שאפשר לשמוע בקולות של אפרת בן צור, קרני פוסטל, אפרת גוש, סיוון שביט ושרון רוטר (אפרופו, מישהו יודע לאן רוטר נעלמה?).
אבל מעבר לכל ההשפעות היפות, והניים דרופינג הכייפי, בהחלט ניתן לזהות קול ייחודי ששייך רק לספקטור, משהו שבשילוב הטקסט הטיפה מטריד, יוצר תחושה של סכנה מתקרבת לצד שלווה אינסופית, בהחלט מהדברים היותר מסקרנים של הזמן האחרון.
ציון: תשע מחבק.
מחשבה שנפסלה: יש קשר לדנה ספקטור?
עוד שיר מהמחוזות הרגועים יותר ביצירה, הפעם מגיע מאמנון פישר, זמר ושחקן (מסכים) שהוציא לפני כמה שנים את אלבום הבכורה המרגש והאישי "הבן של יוסף ומלי" ומאז טיפה נעלם מהרדיו, אך המשיך להופיע (פלפל אל חפלה ובמופע אישי) ולכתוב.
אל האלבום הבא שלו (בהוצאת master one music), עליו מבשר הסינגל הזה, הוא מגיע עם נבחרת החלומות של הרוק הישראלי: על ההפקה, ממש סופר גרופ מקומי, אסף אמדורסקי, חיים לרוז, ג'נגו, גידי רז ואלי צרויה. אלה יחד עם הטקסט המחפש, שמתאים מאוד לימי ההתקרבות הרוחנית שתופסת בזמרי ארצנו עם ההגשה הנעימה של פישר מביאים אחלה שיר דרך ישראלי.
ציון: שמונה מתפנק.
מחשבה שנפסלה: כבר לא תוסס אבל מאוד עמוק.
את להקת המסדרונות (איזה כיף להגיד שמות של להקות כאילו אתה ברשת ג') הכרתי בסינגל הראשון שהם הוציאו וכבר אז אמרתי שזה ממש טוב, בלי השוואות ויחסיות לחו"ל וישראל, בלי לדבר על המבטא, בלי לשאול את השאלה הטרחנית למה להקה ישראלית שרה באנגלית. פשוט אמרתי שזה אחלה שיר רוק פשוט.
וואלה, גם בסינגל השני (בהוצאת Jan) אני חושב את זה. אחלה שיר רוק, פשוט אחלה.
ציון: שמונה מחוספס.
מחשבה שלא נכנסה: יש מישהו שלא אוהב את ניל יאנג?
הראל סקעת - עוד יאיר עליי: פיטר רוט עושה לסקעת את מה שלואי להב לא הספיק לעשות לגידי גוב. התוצאה בשני המקרים מעולה.
Feel About - Small Mind: היהודים באנגלית, דווקא יכול לעבוד. מפרגן.
מושיק עפיה - בשבילי: "בגללך הדופק נעצר לי בגללך עולה החום", לי לא.
שילה פרבר - פרח קיר: "פרח קיר מתעורר, פחד לא יסנוור אותי יותר". פרבר באלבום שלישי, מקסימה.
והמלצה חמה: "מה שרצינו", החדש והמעולה של דפנה והעוגיות ייקח אתכם אל הקרבות בחייה של אישה מודרנית מופלאה בחסות תזמורות מארש מוטרפת. למי שאהב את הבילויים, למי שאוהב את החיים, לרווקות ולנשואות באושר. אני בטוח שעוד תשמעו על האלבום הזה לא מעט.
נא להמתין לטעינת התגובות
