הזירה הלשונית: זה נוער זה?
מ"אין לך אופי", דרך "סמוך הקטן וסמוך הגדול" ועד "אהלן, ואן גוך". לכבוד המהדורה החדשה והמורחבת של "ילקוט הכזבים" שיוצאת לאור, המדור גאה להציג: לקסיקון של ספר הצ'יזבאטים המיתולוגי. וגם: מאיפה מגיעה המילה חלבון – חל"ב או לב"ן? ואיך נכון לומר – סינר או סינור?
עיון מחודש בספרון שהפך לאלבום מגלה כמה ביטויים ששרדו כמו "בהזדמנות זאת שאושיסקין מת", "אין לך אופי", ו"גועל נפש" במשמעות יחסי מין. באים בו חשבון עם השפה הפלצנית של דור המייסדים, המתמצית בסיפור על המורה שטבע בכינרת כי צעק "הושיעו". הילקוט מתעד את תרבות הכינויים הישראלית שליחה לא נס, וכמה להגים עתיקים שנעלמו כמו המסחאית, היבנאלית, הגלילית והטבריינית. ולהלן לקסיקון "ילקוט הכזבים".
אבּטיח. רמז למבטא הגלילי, שהסגיר את מטוללה ממטולה.
אבּראוו, אבּראוו ואבּראוו. שבח קומפקטי בסגנון טבריאני. גם "בראוו ירח", מפי בן יבנאל המתעורר לשמירה.
אה, שמי קיץ זרועי כוכבים. משפטי הזהב של ג'ורי, הוא חיים גורי. גם "אה, סתיו יגע ולא מנוחם".
אהלן ואן גוך! אסתרקה הפלמ"חניקית מתלהבת מיצירת אומנות.
אחיו של אבו ליש. דמות מפתח, האח של אבו ליש, שהוא הבעלים של הכלב ליש.
אין לך אופי. מלכודת דעת-הקהל שהפילה את מרדוך, שהפיל את לוּקס הדייגים למי הכינרת.
אלונטית ובורית. מגבת וסבון נוסח חיים גורי.
אתם נוער אתם? משפט הזהב של אברהם שפירא, זקן השומרים. גירסה מלאה: "אתם נוער אתם? אתם
בהזדמנות זו שאוסישקין מת. עוד משפט של אברהם שפירא. הטקסט המלא: "בהזדמנות זו שאוסישקין מת, נעמוד רגע אחד דום לטובתו". גירסה חלופית: "בהזדמנות זו שפושקין מת".
בקושי השגתי אותו. משפט המחץ של מולה הצנוע, המתאר כמה עופר (הוא שאול ביבר) רץ מהר, "עם שוונג עצום ונשימה אדירה", וכאמור, "בקושי השגתי אותו".
ברם. יהודה פרא מתלבט שעה ארוכה אם לכתוב "ברם" בבחינה בחיבור בגימנסיה.
גוססים, אה? יחזקאל מנסה לעודד את רוחו של אביו החולה.
הבור של סמוך. מושג שהוא סוגיה פילוסופית: האם הבור קיים או שהוא סתם חור?
הושיעו הושיעו. המורה לעברית מדגניה א' טובע כי אף אחד לא מבין את העברית שלו. הביטוי הפך שם קוד לעברית פלצנית.
המצב עדזין מאוד. אינפורמציה בטעם מוסקובי מפי בֶני הפוליטרוק.
העֵז. כינוי לגשש רב מוניטין. פלמ"חניקים רבים זכו לשמות יצירתיים, כמו פיסטין, שהיה כל כך נמוך, עד שהאולר שהחזיק בחגורת מכנסיו עשה חריץ על הרצפה.
הרימון של עַבֶּד. עוד כזב העוסק בשאלה הפילוסופית בדבר היחס בין הקרוב והרחוק.
התחילו ישר מהגועל נפש. גירסת סליבצ'כע הזקנה ליחסי מין.
חומר קריאה. שיטת החבר'ה להשגת מקום ישיבה באוטובוס: ה"חומר" איננו חומר נפץ. הוא חומר קריאה.
חטף שיטפון בראש. דוגמה אחת מני רבות לשפת המסחאים.
חיים השפם. כינוי לחיים, ורמז לאופנת השפמים ששלטה בפלמ"ח.
חתול זה כלב נגד קלמן. הצגה יצירתית של כושר הטיפוס של קלמן.
טיזטוז. טוזזזזזזזזז...., הבעת בוז ערבית שאין עולבת ממנה. שאלה בערבית: מן בטאזטז? מי טיזטז?
יש איזה מלפפון צעיר? ראש עיריית טבריה רוצה שיגישו לו פירות.
כל ויטָמין אצבע. אביו הרוחני של "כל מלפפון מלמיליאן", מיוחס לאחיו של אבו ליש.
כל רגל איילה. הרגליים של חיים השמן. מכאן "רגלי איילה", דרגה אחת מתחת ל"עמודי הבימה".
כַל, שָן, תְעַמֵל, וְזַהֵר מִטוֹמְבִּילִים. ההנחיה הארץ-ישראלית לחיים בריאים.
כל שנה תאנים. זמירלי ממטולה מסביר איך הביא שמונה צאצאים בארבע שנים.
כשבגרוש היה חור. בזמן המנדט. הילקוט לא המציא, אבל הנציח.
לא הרגתי ולא נהרגתי. אברהם שפירא מספר מעלילותיו. בכזב אחר הוא מונה את פציעותיו: "באיסטאמבול קיבלתי שתי סטירות-לחי בעין, אבל זה באמת היה לא בצדק".
להרים את הקול כי הנימוקים לא משכנעים. מכתבי הדוקטור, הוא משה סנה, שהפך מטבע לשון לנסיבות מתחלפות.
מי זה שהולך עם ירוחם? זה בן גוריון שהולם עם ירוחם הג'ינג'י בכרם התימנים, משפט המייצג את יחסיות הסלבריטאות. כמוהו גם הסיפור על שופמן בעין חרוד.
מיירה אותם אחד אחד. "מיירה" פירושו: יורה על מנת לפגוע, חוזר בילקוט כמה וכמה פעמים.
מסדרון מסדרון דום. קריאת המסדר של אברהם שפירא.
מתכת כנ"ל. סוג חדש של מתכת לא ידועה. מדריך הנשק מתקן את ישראל גלילי, שטען שקנה הרובה עשוי מפלדה, כמו ההדק.
נוצה בהר. "היה שקט, נוצה בהר". אחיו של אבו ליש, אלא מי?
ניסן העצוב. פלמ"חניק פילוסוף התוהה על משמעות החיים.
סלמתאק, בֶני. פלמ"חניק עב בשר טופח על שכמו של בני הפוליטרוק לאחר שזה העביר אותו על כתפיו אל החוף כי חשב שהוא מעפיל מהגולה.
סמוך הקטן וסמוך הגדול. צמד אחים פלמ"חניקים המופיעים בילקוט יחד ולחוד. את ההבדל ביניהם מסביר חיים השמן. "סמוך" היה כבר אז סמל הישראלי החפיפניק, ולא ברור מי בא קודם: המונח או הדמויות שנקראו על שמו.
סתיו יגע ולא מנוחם. ראו "אה, שמי קיץ זרועי כוכבים".
פִיל סְפּוּד. בני הפוליטרוק מזרז את הנהג שלו ומשבש את הביטוי האנגלי "פוּל ספּיד" (full speed) ברוח "שבורית זכוכה" ו"זהג נהיר", שבאו מאוחר יותר מבית מדרשו של שייקה אופיר.
צ'יזבאט. ראו כזב.
שח הונגרי. משחק שהמציאו בנץ ועופר כדי להיפטר מנודניק מקיבוץ יגור, שלא נתן להם לשחק בשקט: החיילים הולכים לרוחב, המלך מדלג כמו סוס, והסוסים מדלגים משבצת קדימה.
שני השמות המתחרים ביניהם אינם סימטריים. היהודים מדברים על "הר הבית", הערבים על "אלאקצא". "הר הבית" הוא מתחם שעליו בנויים שני המסגדים הקדושים לאיסלם, ובו ניצב גם הכותל המערבי. למתחם עצמו קוראים הערבים "המתחם הקדוש הירושלמי", ו"אלאקצא" הוא שמו של אחד משני המסגדים, ולאו דווקא הבולט ביניהם בחזותו. "כיפת הסלע" על כיפתו המוזהבת מרשים יותר, וכאן השם העברי הוא תרגום של השם הערבי: "קובת א-צחרא". "אלאקצא" פירושו "המסגד המרוחק, או "המסגד הקיצון" והוא זכה למעמד בכורה והפך לסמל המאבק המוסלמי בעקבות הופעתו בקוראן כיעד ממסעותיו של הנביא מוחמד.
הר הבית עצמו הוא מושג עמום. מקורו בספר ירמיה ודווקא בנבואת חורבן: "ציון שדה תיחרש, וירושלים עיים תהיה, והר הבית לבמות יער". נהוג לזהות אותו עם הר המוריה, הנזכר לראשונה בסיפור העקידה, ועליו בנה שלמה את בית המקדש, אך יש ויכוח על מיקומו. לאלה מצטרף גם הביטוי "הר ה'" מספר ישעיהו שהוא מונח סמלי.
גם על הכותל המערבי קיימת מחלוקת לשונית. הכותל עצמו מופיע במדרש שמעוני: "הנה זה עומד אחר כתלנו, אחר כותל המערבי של בית המקדש, שאינו חרב לעולם", וכאן, שלא כמו הכותל הנוכחי, הכוונה לחומת בית המקדש עצמו. הערבים קוראים לו כתרגום מעברית אַלְגִ'דָאר אֶלְעַ'רְבִּי, אבל במסורת המוסלמית הוא נקרא חָאיִט אַלְבּוּרָאק (כותל אלבראק), על שם הבהמה שעליה רכב הנביא מוחמד כשעלה השמיימה.
אבי כהן מבני ברק שואל: בהשראת פרסומת שמופיעה לאחרונה, איך נכון לומר, מזרון או מזרן? סינור או סינר? ואולי שתי האפשרויות נכונות?
"סינר" ו"מזרן" מופיעות במשנה. בעברית החדשה, ככל הנראה מסיבות פונטיות של נוחות הגייה, השתלטו הצורות סינור ומזרון. האקדמיה קבעה שסינר ומזרן הן הצורות התקניות הבלעדיות, אך הנורמה הלשונית-דיבורית מקבלת את שתיהן, עם תפוצה רחבה דווקא לצורות הלא תקניות.
את הפועל "לאתרג" הגה אמנון אברמוביץ, כאשר הציע לתקשורת לשמור מכל משמר על אריאל שרון במהלכיו לביצוע ההתנתקות. "לאתרג" נקלט ונכנס לשפה ואפשר לראות בו פועל עברי לכל דבר. הוא גם מופיע כבר כערך לגיטימי ב"מילון רב מילים", לצד הצורה הסבילה: "אותרג". הוא משמש בעיקר בפוליטיקה, אבל לא רק. באתר "אטרף", למשל, כותב הגולש לו יהי שיר הלל ליפהפייה הנדונה באתר: "קורן, את היופי שלך חייבים לאתרג".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
