צעירים מכדי למות
ההופעה המשותפת של אריק קלפטון וסטיבי ווינווד היא רגע הסטורי של חזרה לסיקסטיז ולבלוז הלבן. אלבום שכולו ניצחון. ניצחון הזמן
קלפטון ווינווד צילום: אי-פי
המפגש הנוכחי, שהוליד את האלבום האדיר הזה, החל בהופעות של קלפטון, כשווינווד עולה להתארח בכמה שירים, בהפתעה. ויראו כי טוב, ויחליטו על סדרת מופעים משותפים. כל השאר היסטוריה - ולהיסטוריה באמת יש כאן חלק מכריע. החיבור בין קלפטון לווינווד הוא נקודת ההשקה של כל מכלול ההשפעות המוזיקליות שיצרו את הרוק, כפי שאנו מכירים אותו בתצורתו הנוכחית.
אלה לא רק השירים הגדולים. זהו גם הנפח התרבותי שהם מכילים, שניהם יחד וכל אחד לחוד. אלה הרבדים החמים והעמוקים של הבלוז, ושל הרית'ם אנד בלוז, כמו גם של הפולק האנגלי והקאנטרי האמריקני. קלפטון וגם ווינווד משקפים את הולדתו של הרוק והם תמצית כל הטוב של עידן הזהב של הז'אנר המסוים שאותו הם מייצגים - שנות ה-60, הבלוז הלבן - וכמייצגים וכעדים ששרדו את הסמים, את האלכוהול ואת המשברים האישיים האיומים, כדי להישאר ולספר. ולנגן. ולשיר.
קלפטון כמעט הזדכה על נשמתו כמה פעמים בעבר, בשל בעיות סמים ואלכוהול. פעם אחת הוא הצליח להתרושש כל כך, שנדרש מופע מחווה וגיוס כספים למענו, וכשכבר שיקם את חייו הפיננסיים והאישיים, חווה טרגדיה נוראה, כשבנו נפל אל מותו ממרפסת בגורד שחקים.
"רציתי למות אז", סיפר קלפטון. "זו הפעם הראשונה בחיי שבאמת הרגשתי שאין לי כוחות להמשיך לחיות". גם ווינווד עבר משברים נפשיים קשים, ביניהם התמוטטות חיי הנישואים שלו, קריירת סולו מזגזגת וכושלת, ואז חזרה לתלם לפני שנתיים. שני הגברים האלה, שחוו כל כך הרבה, וחצו כשהם בחיים את קו המילניום, מגיעים אל סוף העשור הראשון של המאה ה-21 כשהם טעונים בניסיון ובתשוקה להוכיח שכל מה שאחרים לעולם לא ילמדו, הם מעולם לא שכחו לעשות.
ווינווד, שעד גיל 19 הספיק לככב כמנהיג וסולן בשלוש להקות מופלאות ומצליחות - ספנסר דיוויס, טראפיק, בליינד פיית' - מביא לכאן את הקול החם המיוחד, החרוך ומלא הנשמה, את הגיטרה הבוערת ואת אורגן ההמונד הנפלא. קלפטון תורם את היד האטית המפורסמת, את הקול ואת הבלוז.
שני הווירטואוזים מסכמים את דרכם המשותפת, מצדיעים לחברים שכבר מזמן לא איתנו (" ליטל ווינג" של ג'ימי הנדריקס) וכאלה שראוי שיזכו לעוד שנות חיים רבות וטובות ("קוקאין" ו"אפטר מידנייט" של ג'יי ג'יי קייל), הם חוזרים ומחדשים שירים שהקליטו עם בליינד פיית' וגם, כמובן, ברגעים מובחרים מקריירות הסולו של שניהם.
שני דיסקים, מארז אחד, 21 שירים, ויש גם די-וי-די מומלץ ביותר. קשה להפריז בחשיבותו של מפגש העלית הזה של שני הענקים, והאזנה וצפייה במופע הזה מעוררות את התחושה שמדובר ברגע היסטורי, שבו המעגלים נסגרים והקווים מתחברים, ובעיקר: הצדק מנצח. המפגן של קלפטון את ווינווד כולו ניצחון. של הבשלות, הניסיון, האיכות והמשמעות, על הזמן, על העלומים, על האופנה. העולם שייך לצעירים? לא ברוקנרול.
נא להמתין לטעינת התגובות
