ככה עושים איחוד
שיפור הרייטינג? תיקון עוולות העבר? ניסיון להיפטר מקללת סיינפלד? גם אסף שניידר שאל את עצמו בהתחלה למה הם צריכים את זה, אבל מה לעשות שהאיחוד של חברי סיינפלד היה פשוט מצחיק
"למה הם היו צריכים את זה?", היא שאלה שכל חובב "סיינפלד" בר דעת, ובעצם כל חובב סדרות טלוויזיה, אמור לשאול את עצמו. לארי דיוויד, בשבתו כלהטוטן שמאחורי ומלפני "תרגיע", יודע את זה היטב. הוא שואל, ומיד מטיח את התשובות מפי כל הדמויות.
הרי איחודים של סדרות הם תמיד צולעים, מביכים. התירוצים שמספקת העלילה עלובים. כל כך ברור מה התמריץ האמיתי פה: שיפור הרייטינג הנסוג. הרי בעולם האמיתי, מנסה להסביר ג'רי לדיוויד, אתה לא בא לאקסית שלך עשר שנים אחרי הפרידה ואומר לה "היי, בואי נחזור, הפעם זה יעבוד". זה לא. או לפחות, זה לא אמור.
אז למה, באמת, ארבעת הסיינפלדים המתבגרים - חלקם נראים נורא כצפוי, חלקם השכילו להשתמש במיטב טכנולוגיות הפיחלוץ שמעניקה קליפורניה לתושביה - היו צריכים את זה? אם נחזור לשאלה הארסית של ג'ייסון אלכסנדר, ונזרום עם האווירה המאוד יהודית שלארי דיוויד אוהב לרקום בתסריטים שלו, אולי באמת מדובר בתיקון.
לארי דיוויד עם הקאסט של סיינפלד
מתוך אתר hbo
לפני קצת יותר מעשור, פרק הסיום הכפול של "סיינפלד", שבו עמדו הארבעה למשפט ציבורי בגין אופיים המחורבן, הותיר טעם משונה. הוא לא עמד באמות המידה של הסדרה המהפכנית. הוא לא הצחיק, לא ריגש והוא נעדר איזשהו "טה-דה!" שייזכר לנצח. ועל זה יש להוסיף את "קללת סיינפלד" המפורסמת. דיוויד, ועימו כוכבי הסדרה, היו יכולים להתנחם בכך שלא ייאלצו לעבוד יום נוסף בחייהם - אבל בסופו של דבר כולם אנושיים, כנראה. כולם רוצים תיקון. ואם הרייטינג של הסדרה של החבר יתרומם, דיינו.
בפרק האיחוד (אגב, אפשר לצפות בו ב"יו-טיוב" כשהוא מחולק לקטעים, וזה חוקי לגמרי) דיוויד מביא לשיא את היכולת שלו לכתוב על עצמו, תוך שהוא מזגזג בין מציאות לכאילו-מציאות. זה קורה בעיקר כשהוא פוגש את ג'ייסון אלכסנדר ודן עימו
על דמותו של ג'ורג', כפי שהיא אמורה להתפתח באיחוד הנרקם.
דיוויד של הסדרה רוצה להחזיר אליו את גרושתו (מה שכמובן מתייחס גם לביקורת המוחצת של ג'רי). הוא זומם לכתוב תסריט לפיו ג'ורג' היה נשוי, התגרש ועכשיו הוא רוצה להחזיר אליו את גרושתו. מאחורי זה עומדת כוונתו לתת לגרושתו את התפקיד של גרושתו של ג'ורג'. מפותל? דיוויד גורם לזה להיראות פשוט (ומצחיק) בהרבה.
באותה הזדמנות, דיוויד שומע מאלכסנדר את כל הדברים הרעים שיש לו לומר על ג'ורג'. והרי ג'ורג', זה ידוע, נכתב לפי דמותו של דיוויד של המציאות. כך, באופן גלוי ונוקב עם עצמו, דיוויד מתחשבן עם עצמו, עם הדמויות שכתב על עצמו, עם היצירה שלו. הגאונות האמיתית שלו היא, שעל המסך כל זה נראה כל כך לא מתוחכם. ככה עושים איחוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
