צריבה בבטן: על הסרט "גחליליות"
לא קל לעשות סרט על מלחמת יום כיפור שלא ייכנס לז'אנר ה"עוד סרט שמנסה לספר את סיפור מלחמת יום כיפור". גילי מייזלר עושה זאת באומץ ב"גחליליות"
גחליליות מתוך הסרט
רינגרט פגש בחזית את חברו גיורא מייזלר ימים אחרי שהטנק שלו הופצץ, והפריך בכך את הטענה שרווחה כי מייזלר נהרג ביום הראשון ללחימה. העדות המאוחרת ההיא הובילה את משפחתו של מייזלר להאמין כי בנם חי. 12 שנה אחר כך היא גם הובילה את אחיו הקטן, גילי מייזלר, לצלצל להוריו מנפאל, המום מתובנות ומפטריות הזיה, ולומר להם שתי מילים "גיורא חי".
בניגוד לרינגרט, איש של עובדות דה פקטו, מייזלר היה צריך רק צנצנת פטריות הזיה ואת הספר "המאהב" של א"ב יהושע, שם הוזכר מקרה ההיעדרות של אחיו, כדי להקיא החוצה את מה שהדחיק שנים.
"ואולי גיורא מייזלר רצה להיעלם?", תוהה יהושע בספרו. "אולי הוא בכלל יושב עכשיו על שפת איזה חוף ושותה משקה קל?". הוא בטח לא ידע שהתהייה הסתמית שלו תהפוך שנים אחר כך לנ"צ מרכזי בסרט דוקומנטרי מצוין על מלחמת יום כיפור.
לא קל לעשות סרט על מלחמת יום כיפור שלא ייכנס לז'אנר ה"עוד סרט שמנסה לספר את סיפור מלחמת יום כיפור". מייזלר עושה זאת באומץ, לרגעים אפילו בפתיחות מעוררת מבוכה אצל הצופה. דרך עדויות של חברים, לוחמים, חברים של ההורים ואפילו א"ב יהושע ("אני דווקא חשבתי על חוף ביוון", הוא אומר למייזלר בתגובה לשאלה על איזה חוף הוא דמיין את אחיו), הוא מנסה לשחזר מה בעצם קרה שם, באותם ימים של מלחמה. אבל דרך מסע החקירה עצמו הוא בעצם יוצר חישוף של מה קרה לו - ואולי לנו - כשאנחנו נאלצים להתמודד עם טרגדיה.
במסעו הראשון של מייזלר למזרח העובדות האמפיריות היו שוליות: כל דבר נראה לו כמו סימן מאחיו, כולל מדחום חשמלי ישן, כולל פנים של נפאלי מטונף ברחוב. בסרט, כמו גם במסעו השני כאדם מבוגר, הוא כבר מנסה לקבץ עובדות אמפיריות: מי, מתי איפה. כמעין פארודיה עצובה על סיפור הבלש, הוא משתמש בכל העזרים: חלקי עיתונים, תמונות סטילס, עדויות. כל שבריר עוב? דתי שיכול להרכיב תמונת מציאות ברורה.
אבל המסקנה היא שלעובדות אין שום משמעות, וכך גם למסע החיפוש. זאת חוץ מלמען מייזלר עצמו. אבל "גחליליות" הוא
לא רק סרט מרגש ואינטליגנטי (אם כי מעט ארוך וארכני מדי). מעבר לסיפור האישי, קטעי הארכיון מהמלחמה - במיוחד צעקות השמחה (הלהיט היה "יא אללה") של השבויים שחוזרים ממצרים - מצליחים גם היום לעורר גם היום צריבה בשיפולי הבטן.
ואולי "גחליליות" בכלל מוכיח כי ברגע שיוצאים ממטריצת הקלישאות, ההתמודדות הישראלית עם מלחמת יום כיפור לא הסתיימה. "מה עשו לנו?" שואל מייזלר החי במודעה שהוא מפרסם בעיתון כשהוא חוזר מהמזרח, וממען אותה לאחיו. ואולי זה לא מה עשו לנו, אלא מה שאנחנו מעוללים לעצמנו.
"גחליליות", מוצאי יום כיפור, ערוץ 8
נא להמתין לטעינת התגובות
