בשביל הכיף: שיחה עם נעמי פולני
הבימאית המיתולוגית עצבנית על תרבות הרייטינג, ובתגובה לזה היא פותחת סדנאות משחק

נעמי פולני צילום: קובי קלמנוביץ
ומה הבעיה בזה?
"זה פשוט הרבה יותר מהנה לכולם, וגם לי, כשעובדים ולומדים למען הדבר עצמו, ולא למען התעודה שתצא לך מזה בסוף".
וזה משנה את איך שעובדים בסדנאות?
"זה משנה את הרצינות של האנשים. כשהדגש הוא על התעודה בסוף ולומדים כי חייבים ולא כי רוצים, זה יוצר הבדל גדול. כשלימדתי בסמינר הקיבוצים היו שם תלמידים נהדרים, אבל היו גם כאלה שרק התעניינו בציון הסופי ולא תמיד באו לשיעורים. ככה זה כשלומדים רק בשביל תעודה, אבל אני מקווה ומאמינה שבסדנאות האלה שאני הולכת לעשות זה לא יהיה המקרה, כי פה יבוא באמת רק מי שרוצה ללמוד ומתעניין בתיאטרון".
הסדנאות
של פולני יתקיימו אחת לשבוע, בבית תמי שבתל אביב כשיש אפשרות למסלול מלא של שנה או למסלול מקוצר של שלושה חודשים. על הפלקטים שהתפרסמו כתוב "משחקים בתיאטרון", ולדבריה של פולני זה לא במקרה. היא פשוט העדיפה שיהיה ברור שמסדנה של פעם בשבוע לא יוצרים שחקנים מקצועיים ולא מעלים הפקות מקצועיות, אלא משחקים, משתעשעים במשחקי תיאטרון, נהנים ומקבלים טעימה קלה מהמקצוע.
את מרגישה הבדל בין איך ששיחקו ולמדו לשחק פעם לבין איך שעושים את זה היום?
"ברור. הבדל גדול. בוא אני אשאל אותך שאלה. אתה נהנה ממה שיש לראות בטלוויזיה היום?".
לרוב לא
"גם אני לא. וככה אנשים לומדים לשחק: שטחי, פשטני, לא חכם, לא עמוק. הבעיה היא שזה זולג מהטלוויזיה לתיאטרון. הכול כדי להתחנף ל - איך קוראים לזה, נו?".
רייטינג?
"כן, בדיוק. זה שורש הרע".