ראשי » רייטינג » ספרות

מכניסים מילים לפה: המלצות קריאה ליום כיפור

רגע לפני יום כיפור, עשר הצעות קריאה: חמש קלילות, לטובת תשושי המוח, וחמש לאלו שהחג מכניס אותם למצב רוח עמוק

1. אני שונאת את הצוואר שלי, נורה אפרון (עם עובד)
 

ספרה השנון והכן של התסריטאית נורה אפרון ("כשהארי פגש את סאלי" ו"נדודי שינה בסיאטל"), המספקת ממרומי 60 שנותיה הסברים משעשעים על ההיגיון שמאחורי האובססיות הנשיות. למה לקרוא: כי קצת הומור לא יזיק ביום הזה.

2. לגמרי קוף, ניק ליירד (גרף)

ספרו הראשון של סופר בריטי, בן זוגה של זיידי סמית, שהיה מועמד לפרס בוקר ב-2006. ספר מותח, עכשווי, קצבי ומלא הומור על שלושה גברים שהגיעו מאירלנד למודת הפצצות ומלחמות הדת ללונדון. המפגש ביניהם מעמת אותם עם העיר, עם החיים מחוץ לחוק ועם הברוטליות של העולם. הספר נכנס בבטן הרכה של הבורגנות, של הגלובליזציה ושל האורבניות. למה לקרוא: כי בשביל לשרוד את החיים בארץ צריך לפעמים להתרחק לצרות של אחרים.

3. נערה עם קעקוע דרקון, סטיג לארסון (מודן)

בין הקלילות לארשת המרוכזת יותר, יושבת נערה מכמירת לב עם קעקוע דרקון הפותחת את טרילוגיית הספרים המדוברת. ספר מתח לא שגרתי המשלב באופן מרתק דמויות רחוקות זו מזו באופיין, נע בין הבלש האפל הקלאסי לעכשוויות התזזיתית ותופס את הקרביים. למה לקרוא: כי טרילוגיה מסדרת אותנו כמו שצריך לימי הכיפור של שלוש השנים הקרובות, ואפשר אפילו להכריז על מסורת.

4. יומנה של קופאית, אנה סאם (סלע ספרים)

45 סיפורים על מפגשי השילוש הקדוש: לקוח-קופאית-התור בקופה. כולנו רקמה אנושית אחת חיה רעה: הלקוחות של אנה סאם מתחילים עם הקופאית, מעליבים אותה, זוממים לתחמן אותה (מצמידים מדבקת מחיר של 3.99 אירו על מיקרוגל) וצוחקים איתה, בלי להבין שהבדיחה היא בעצם עליהם. למה לקרוא: כי זה יום של חשבון נפש.

5. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים, מרי אן שייפר ואנני בארוז (כנרת זמורה ביתן)

רומן המתרחש בשנת 1946 וכול כולו חליפת מכתבים משעשעים, מעוררי מחשבה ושובי לב, על רקע הכיבוש הנאצי. השם המוזר מכסה על סיפור מקסים שייקרא בנשימה עצורה. למה לקרוא: כי פאי קליפות תפודים משכיח את הרעב.

6. גאונות ושיגעון, אליעזר ויצטום וולדימיר לרנר (אריה ניר)
 

הסופר והמחזאי הגאוני גוגול, המשורר האלמותי פושקין, המוזיקאי החדשני מוסורגסקי, הציירים ורובל ואיבנוב, המדינאי לנין ואחרים - לעתים קשה להבין את מנגנון היצירה המניע את הגאונים ללא היכרות עם נסיבות חייהם, ו"גאונות ושיגעון" מספק חרך הצצה. למה לקרוא: כי בזמן הצום המוח מצטמק, והספר שב ומרחיב אותו.

7. אדיוס, המינגווי, ליאונרדו פדוברה (ספרי עליית הגג וידיעות ספרים)

מריו קונדה הוא בלש משטרה משועמם למדי שפרש לא מזמן מהשירות, ועכשיו הוא נהנה מחיי בטלה עגמומיים בהוואנה. קונדה נמשך עוד בילדותו כבחבלי קסם לדמותו של ארנסט המינגווי. יום אחד מתגלים באחוזה הקובנית של הסופר שרידי שלד של גבר אלמוני. קונדה, שבעצמו היה מעדיף להיות סופר ולא שוטר, נענה בלי חשק רב להפצרות המשטרה, ויוצא לחקור את התעלומה. למה לקרוא: כי המתח מעביר את הזמן, שאחרת נמתח ונמתח.

8. אלגנטיות של קיפוד, מוריאל ברברי (כתר)

"אלגנטיות של קיפוד" הוא אלגנטי רק עד הרגע שבו בלוטות הדמע מתחילות לפעול. שוערת הבניין המזדקנת שהיא כל מה שהיא לא נראית במבט ראשון, הנערה בת ה-12 המתכננת בקפדנות את התאבדותה והדייר היפני שמחזיר את השתיים לחיים בכל מובן אפשרי. עונג צרוף. למה לקרוא: כי לבכות ביום כיפור זה מזכך.

9. פרקי אבות, אביגדור שנאן (בית אבי חי וידיעות ספרים)

שמאי אומר: "עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות". ההנחה הזאת ליוותה את פרופ' אביגדור שנאן, המביא את דבריהם של עשרות חכמים, אמרות חוכמה ומוסר בפירוש חדש, ידידותי וקריא ל"פרקי אבות". למה לקרוא: ברוח היום, נו.

10. קיץ, אדית וורטון (עם עובד)

אסופית צעירה, סוערת ונועזת המתגוררת בכפר נידח מתאהבת בבחור עשיר ומתוחכם, אדריכל צעיר שמגיע לכפר. לכאורה סיפור מוכר וצפוי, אבל בכתיבתה המפוכחת והנוקבת של אדית וורטון, הוא הופך להיות מרגש ונוגע. למה לקרוא: כי זה ספר מהנה. לא מספיק? 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...