מאם ממיה: ראיון עם להקת MUM
MUM כנראה ישתרכו לעד אחרי ביורק וסיגור רוס ברשימת הכישרונות מאיסלנד, אבל המלנכוליה הילדותית שלהם בהחלט שווה הטיית אוזן. ראיון קטן, קריר וחשוך

התוצאה המוזיקלית הבסיסית של זה, כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל MUM מאז שקמו אי שם ב-1997 (וגם, באופנים קצת אחרים, אצל ביורק וסיגור רוס, חבריהם לאי הצונן), כוללת רחשים אלקטרוניים עדינים, לחישות נשיות ילדותיות/ מפחידות, מלודיות קטנות ודיסוננטיות, וטקסטים שעוסקים בתהיות קיומיות של תושבי אי מבודד, כמו למשל "לו הייתי דבור, ואת/ה היית שלולית" (מתוך Were A Fish If I, השיר שפותח את אלבומם האחרון,To Songs You Don't Know Sing Along).
בקרוב הם ינחתו כאן לטובת הופעה בבארבי, שתתקיים ב-2 באוקטובר. זה יקרה אחרי שעברו לא מעט תהפוכות מאז שקמו ב-1997 ועד כה (הבולטת שבהן היא עזיבתן של התאומות קריסטין וגויה ואלטיסדוטיר), אולם העוגן של ההרכב - גאנר טיינס ואורבר סמאראסון - ממשיך להפעיל אותו בהתמדה, בליווי נגנים וזמרות מתחלפים, ולפתח אותו מוזיקלית.
ההתפתחות האחרונה, שבמסגרתה נזנחה מעט האלקטרוניקה הניסיונית לטובת צליל אקוסטי יותר, התקבלה בדעות מעורבות, מה שלא ממש מפריע לסמאראסון. "מי שבאמת מקשיב למוזיקה שלנו לעומק מבין שאנחנו מתפתחים מאלבום לאלבום וממשיכים בקו של לעשות את מה שמתאים לנו באותו רגע, בלי לחשוב על מה שאנחנו, כביכול, אמורים לעשות", הוא אומר בראיון ל"המגזין".
"האמת היא שמאז האלבום הראשון שלנו תמיד קיבלנו ביקורות מעורבות, ככה שאנחנו כבר רגילים לזה. במקרה הזה, קיבלנו ביקורות שליליות בעיקר מהבלוגים של האינדי, אבל הביקורות של מגזיני המוזיקה דווקא היו ברובן חיוביות. זה באמת מוזר. אין לי מושג למה זה כל כך לא מאוזן".
ואיזה פידבק אתה מצפה לקבל כאן, בישראל?
"בינינו, אני לא ממש יודע משהו על ישראל. אנחנו מגיעים אליכם בלי שמץ של מושג על מה שקורה אצלכם מבחינה תרבותית, מוזיקלית וחברתית - ואני ממש מקווה שאתם יודעים יותר עלינו ממה שאנחנו יודעים עליכם. מה שכן, בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו אנחנו פוגשים ישראלים. אפילו יש לי חבר ישראלי שחי באיסלנד".
ויש לך גם כל מה שמספרים על ישראל בחדשות.
"ברור. אני עוקב אחרי כל מה שקורה אצלכם ויש לי דעה ברורה וחד-משמעית על זה, אבל אני לא יודע אם אני יכול להגיד אותה לתקשורת. זאת אומרת, אמרו לנו לא לדבר על זה בראיונות".
באמת ? למה?
"אני לא יודע. גם לי זה נשמע מאוד מוזר שאסרו עלינו להתראיין על זה, כי אנחנו חושבים שהמצב אצלכם קשה, ודווקא חשוב לנו לדבר על זה".
טוב , אז בוא נדבר על איסלנד. היית ממליץ לישראלים לעבור לגור שם?
"תשמע, במובנים מסוימים זה נחמד לחיות שם ולהיות קרוב לטבע, אבל במובנים אחרים זה מקום לא כל כך נעים, שהרבה פעמים יש בו כל מיני עניינים פוליטיים שקשורים להגדרה עצמית וכו', אז אני לא כל כך בטוח בקשר לזה".
יש לך איזו השערה בנוגע לקשר שבין החיים באיסלנד למוזיקה עם אלמנטים ילדותיים - מה שאופייני לכם, לביורק ולסיגור רוס?
"המקום הזה גורם לך ליצור מתוך פרספקטיבה שבה אתה יכול להיות מאוד רציני ומאוד לא רציני בעת ובעונה אחת. מצד אחד, אתה רציני בגלל מזג האוויר והחושך, ומצד שני, כשאתה עושה מוזיקה, יוצא ממך צד ילדותי מודחק.
"בעיקרון, אני
יכול להיות, אבל זה לא שהפכתם לוילקו או משהו בסגנון הזה.
"ברור שלא. יש לי חבר ששומע הרבה את וילקו בזמן האחרון, ואני כל הזמן יורד עליו שהוא זקן".
ומה אתה שומע בימים אלה?
"הרבה מאוד דברים ישנים. בעיקר גרובים פסיכודליים מאפריקה. האמת היא שאני שומע לאחרונה גם את שליחי הנשמה מדימונה. זה ממש-ממש קול. תגיד, איך דימונה? אתה חושב שכדאי לנו לבקר שם? ".
בטח , מקום מדהים. רק אל תגלו לאף אחד על הכור.
"אין בעיה. תגיד, יוסי בניון נולד שם, נכון?".
נכון מאוד.
"תקשיב, זה אחד הכדורגלנים שאני הכי מעריץ בעולם. התאהבתי בו מהרגע שבו הוא הגיע לליברפול - קבוצה שאני אוהד שרוף שלה".
כן , הוא שחקן ענק, שגם עושה עכשיו מלא כסף. גם אתה מרוויח טוב ממה שאתה עושה?
"אני מרוויח בסדר. בערך כמו שהייתי מקבל אילו הייתי עובד איפשהו בתור מנקה".
אוי , זה נשמע רע.
"לא, לא, זה בסדר גמור".







נא להמתין לטעינת התגובות







