הריקוד האחרון
לפטריק סוויזי, שהלך אתמול לעולמו, זוכרים בעיקר חסד נעורים. המאצ'ו מהאייטיז הפך לקלישאה שזופה, שסופה הוא עוד מסמר בארון הקבורה של החלום האמריקאי
פטריק סווייזי יחצ
כולנו רצינו להיות בייבי הכעורה, כולנו רצינו שג'וני יעמיד אותנו בפינה. אז רצינו. סוויזי היה אמור להיות עוד הבטחה אמריקאית גדולה בתחום המשחק, יחד עם נערי אייטיז נעלמים אחרים. פרנסיס פורד קופולה סימן אותו לגדולה כשהיה רק בן 31 וליהק אותו לתפקיד האח הגדול ב"נערי הכרך".
סוויזי לא עשה הרבה דברים טובים. למעשה, רוב הדברים שבהם השתתף היו מביכים. אבל היו כמה יצירות מופת. הראשונה והנשכחת מכולן הייתה "שחר אדום", סרט נידח מ-1984, שלוש שנים שלמות לפני "ריקוד מושחת".
ג'ון מילוש, שכתב לקופולה את "אפוקליפסה עכשיו", היה זה שליהק את סוויזי לתפקיד מנהיג של כנופיית נערים שבורחת מהעיירה הנידחת שלהם, אחרי שהקומוניסטים כובשים את אמריקה. זה היה בזמנו הסרט הכי אלים בארצות הברית, יצירה נטולת חמלה וסוף טוב. מבחינה היסטורית היה לו כמובן תפקיד חשוב בהרבה: הוא היה הסרט שבו נפגשו סוויזי וג'ניפר גריי, הרבה לפני שלימדו זה את זו לעוף במים.
שנות השמונים המוקדמות היו שנים קשות לסוויזי. בערוץ הראשון שלנו הוא גילם את אורי מיין בסדרה הכה אמריקאית "צפון ודרום", ובאמריקה הוא בעיקר שתה, שתה וביכה את מות אביו ואחותו - שהתאבדה. אחרי תהליך גמילה ארוך, במסגרתו חי סוויזי בחווה לגידול סוסים, הוא הוחזר למציאות.
אחרי הכל, על פרה חולבת - שחקן חתיך עם גומות שגם יודע לרקוד-הוליווד לא הייתה מוכנה לוותר בקלות. אז היה "שומר הברים", סרט המשך רוחני ל"ריקוד מושחת", ושנתיים אחרי כן הרגישו סוויזי ואנשיו שמיצו את קהל היעד של הנערות החרמניות, ופנו לקהל יעד חדש. נשים מבוגרות, נשואות: "רוח רפאים".
בשנה שאחרי צאת הסרט זכה סוויזי לתואר הגבר הסקסי בעולם - מה שאומר בעיקר שאנשי השיווק שלו פעלו, שוב, כמו שצריך.
ואם הנשים אוהבות אותו, למה לוותר על גברים? אז סוויזי חבר לקיאנו ריבס ב"נקודת פריצה", סרט ניינטיז מוצלח לא פחות מ"רדיו חזק". כאן הוא זכה להיות, כנראה בפעם האחרונה בקריירה שלו, הצ'ארמר השזוף והכריזמטי שכולם רוצים לעשות כדברו, גם אם צריך להרוג בשביל זה. הפעם האחרונה שהתרגשתי מהופעה של סוויזי - ובלי ראיונות סוחטי דמעות ל"אופרה" על הסרטן - הייתה ב"דוני דארקו". זאת הייתה ההופעה הכי כנה בקריירה שלו. סלבריטאי שעורו השזוף הפך פריך ומביך, שפרסומו הופך לקלישאה שמקומה ברשתות הכבלים, שהמפגש איתו יותר מעציב ממצחיק.
פטריק סוויזי מת השבוע, נטול ילדים שיתאבלו על לכתו, עוד מסמר בארון הקבורה של החלום האמריקאי. באחד ההספדים נכתב עליו ש"הוא היה טוב מדי לעולם הזה, לא שייך".
אחרי הכל, הוא היה רקדן ורוכב סוסים מבריק, חוואי מטקסס שידע לטוס, מיליונר שנישא לאהובת נעוריו ומעולם לא התגרש ממנה. הוא מת בן 57 בדיוק בגיל שבו מת אביו. אבל סוויזי, שידע תמיד למצוא את הטייפ קאסט הנכון לעשור הרלוונטי, לא היה טוב מדי לעולם הזה: הוא היה בדיוק העולם הזה, בדיוק הוליווד.
נא להמתין לטעינת התגובות
