נקמת החנון
ריין ווילסון, שמועמד לפרס האמי לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית, ניסה את מזלו באינספור תוכניות טלוויזיה והפקות תיאטרון לפני שזכה בתפקיד דווייט שרוט, החנון והאגדה, בסדרה "המשרד". "הוא טיפוס נורא מעצבן", סיפר ווילסון על בן דמותו המשעשע, "הוא מתנהג כמו אידיוט". מבט על גיבורי האמי – חלק שני
לסדרה הגיע ווילסון אחרי שהתקבל לתפקיד הסייד-קיק של ג'נין גראפלו בתוכנית הנושאת את שמה של הקומיקאית והופקה בABC. זמן קצר לאחר שהחל לעבוד עם גראפלו, שמע על ההפקה האמריקאית המתבשלת של "המשרד" והתאכזב מאד כי לא נבחן לאחד התפקידים בתוכנית. כעבור כמה חודשים ירדה התוכנית של גארפלו וווילסון מיהר לנסות את מזלו ב-NBC.
לפני "המשרד" הופיע ווילסון בן ה-43 בסדרות טלוויזיה שונות והפקות תיאטרון מזדמנות. התפקיד הגדול הראשון שלו על המסך הקטן היה ב"עמוק באדמה" כארתור, מושא אהבתה של רות (פרנסס קונרוי) המבוגרת ממנו בהרבה מאד שנים. הפגישה עם ריקי ג'רוויס, יוצר "המשרד" הבריטי ומפיק הגרסה האמריקאית, הציבה את ווילסון במרכז לוח השידורים של NBC, יחד עם הקאסט האלמוני אז של הסדרה המוקומנטרית. היום הוא מועמד לפרס שחקן המשנה הטוב ביותר בקומדיה.
"דווייט הוא ליצן עצוב", אמר ווילסון בראיון בשנת 2005, עם צאת הסדרה. "אתה מכיר את הציורים האלה של ליצנים עצובים? דמעה מתחת לעין. דוויט הוא איש שקשה לשים אותו בתוך מסגרת, אתה לא יכול לומר מה הוא ומי הוא וזה מה שאני אוהב בו".
"אנשים אומרים שהוא החנון של הסדרה, הוא לא באמת חנון. הדבר המובהק היחיד שאתה יכול לומר על דוויט שרוט הוא שהאיש מעצבן, אני מסכים עם זה לגמרי , הוא טיפוס נורא מעצבן, אבל האם הוא לוזר? לא. הוא טוב בעבודה שלו והוא מפוקס, הוא עוצמתי", מנתח ווילסון את בן דמותו.
"האם הוא טיפש? כן. לגבי הרבה מאד דברים, הוא מתנהג כמו אידיוט, אבל יש דברים שלגביהם הוא מתנהג בחוכמה. הוא לוקח את העבודה שלו ברצינות גמורה, הוא לוקח את עצמו ברצינות. אני זוכר שמאד נהניתי לקרוא באינטרנט שמישהו קטלג אותו כחנון פאשיסטי, אני חושב שזה מסכם את דווייט בצורה מדויקת".
ווילסון, שגדל בסיאטל ועבר לניו יורק כדי ללמוד משחק, מספר שהוא בעצמו היה ילד בודד, חנון ועצוב, פרט שגרם לו להתחבר לדמותו של דווייט. "הייתה תקופה, בתיכון, שהייתי במועדון השחמט, בתזמורת הצעידה, בקבוצה שמשחזרת את הדיונים באו"ם ובמועדון הוויכוחים, הכל באותו זמן", סיפר, "אחרי בית הספר הייתי הולך לחוג מחשבים ואפילו לקורס קרמיקה. אם זה לא מספיק, ניגנתי בבאסון בתזמורת".
"אני מבין מה זה להיות אאוטסיידר ואני חושב שהחנונים משתלטים על המסך ובכלל בשנים האחרונות. אני לא יודע אם שמתם לב, אבל ראיתי בחורות רבות מסתובבות עם חולצות שעליהן מוטבעת הסיסמה 'אני אוהבת חנונים'. זה לא היה פופולרי כשהייתי ילד. היום הכוכבים הגדולים הם טובי מגווייר וג'ייק ג'ילנהול, שיש להם צד חנוני. אני אוהב את זה ואני אוהב לגלם דמויות כאלה".
בין המרכיבים הבולטים שהופכים את "המשרד" לסוג של תופעה שקשה להתעלם ממנה וכזו שגורמת להתקפי צחוק תוך צפייה בתוכנית, ניצבות מערכת היחסים של דווייט שרוט עם ג'ים, חברו למחלקת המכירות בחברת הנייר דנדר מיפלין והתלות הבלתי הגיונית של דוויט בבוס שלו, מייקל סקוט, אותו מגלם בכישרון עצום הקומיקאי והשחקן סטיב קארל.
"אני חושב שדווייט אוהב להיות מספר שתיים", אמר ווילסון בראיון משנת 2007, "אני לא חושב שיש לו שום רצון, בסופו של דבר, להיות מספר אחד. הוא רוצה להיות מספר שתיים בכל מקום שאליו ילך. זה דווייט. יש לו מערכת יחסים מאד מתוסבכת עם מייקל, מצד אחד הם חברים טובים, הם מסתובבים יחד, הם הולכים לסרטים ודווייט אפילו הלך איתו לקנות את הדירה שלו. מצד שני, דווייט מעצבן את מייקל באופן קבוע, ועם זאת מייקל זקוק לו. הם זקוקים זה לזה – קצת כמו בנישואים".
נדמה שגם בחיים, ווילסון וקארל מתנהגים כמו זוג נשוי. "לעבוד עם סטיב זה עניין קשה כי הוא זבל של בן אדם", מתלוצץ ווילסון, "אני צוחק. יש דברים גרועים יותר מלעבוד עם סטיב. אני לובש פוליאסטר כל היום וצריך להסתפר כמו חנון ולשבת מתחת לאורות פלורסנט משרדיים, אבל זו אמריקה, אנשים – פוליאסטר, תספורות גרועות ואורות פלורסנט".
האם ריין ווילסון יזכה בפרס שחקן המשנה בקומדיה? טקס פרסי האמי יתקיים ב-20 בספטמבר. nrgמעריב יסקר את הטקס בלייב.
נא להמתין לטעינת התגובות
