הזירה הלשונית: כל מה שרצית לדעת
שאלות ותשובות לרוב הצטברו במאגרים שלנו, ועל כן החלטנו להביא מדור שכולו מענה לשאלותיכם. מהקלמר והשיבוטה ועד או-טו-טו, קריספי ובריסל
מיכל מפילדלפיה שואלת: מאיפה מגיעה לנו המילה קלמר? מהו שורש המילה?
קלמר נגזרה מן המילה התלמודית "קלמרין" שפירושה בסיס לקסת דיו. מקורה במילה היוונית kalamarion, שנגזרה מ-kalamos, שפירושה קנה וגם עט, וממנה נולד הקולמוס העברי. זה גם מקור שמו של הקלמרי, יצור ימי שהוא קרוב משפחה של הדיונון.
אפרים כץ מדרום אפריקה שואל: איזה מן דג הוא השיבוטא?
לא ידוע מהו דג השיבוט או השיבוטא, ולכן ניסו לקרוא לו בעברית החדשה בשמות דגים שונים, וביניהם הקרפיון, דג הסול, דגים מסוג גדוס ודג הרומבוס. היום הוא שט רק במילונים.
משה מירושלים כותב: באחד הפורומים האינטרנטיים בהם אני משתתף, כתב מישהו: "אמש בבוקר". כמה העירו לו ש"אמש" פירושו "אתמול בערב". מי צודק?
בתנ"ך "אמש" פירושה אתמול בערב. הדבר גם תואם את השפות
איתן מרקוביץ שואל: מהיכן בא ה"שֶכֶב" בביטוי "בין הרכב והשֶכֶב"?
מן המשנה, מסכת בבא בתרא: "ומרחיקין את הריחים שלושה מן השכב, שהן ארבעה מן הרכב". פירוש חנוך אלבק: שלושה טפחים מהאבן התחתונה של הריחיים (שכב), וארבעה מן האבן העליונה (רכב).
אפרים כץ מדרום אפריקה שואל: מה זה "קרפיף"?
קרפיף היא בתלמוד חצר המוקפת גדר. המילה נעלמה כמעט משימוש בעברית החדשה.
עדית בן-אור שואלת: מה מקור אמרת הקשר הצבאית "רות. עבור"? בחיפושים שערכתי מצאתי כי האדם שטבע את הביטוי הוא חיים לובין, חבר הפלמ"ח, אולם, לא ברור לי מיהי אותה רות?
הפלמ"ח אימץ את שיטת הקשר הבריטית, שבה מסיימים הודעה באישור "Roger. roger and out". מייצג את האות R עבור received (התקבל). "רות" ב"רות עבור", או "רות. סוף", מייצגת בגירסה העברית את האות R.
אלעד מקרית גת שואל: מאיפה בא הביטוי "או-טו-טו" במשמעות "עוד מעט, מיד"?
זהו ביטוי ביידיש טהורה, שבה אָט (מבטאים אוט) פירושה הִנֵה, ובהכפלה: אָט-אָט (הנה הנה). הביטוי המדויק הוא "או-טו-טוט".
יוסף בלכר שואל: מאין בא הביטוי "זהב-פרוויים"? ומה הפירוש?
מהתנ"ך: "ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת, והזהב זהב פרוויים" (דברי הימים). החוקרים סבורים שפרוויים הוא שם מקום שממנו הגיע הזהב.
דן אמיתי כותב: באוטובוס ראיתי שלט "מפני שיבה תקום". האם לא צריך לכתוב ולומר "בפני שיבה תקום", כלומר, לכבוד השיבה?
רבים אכן אומרים "בפני שיבה תקום", אך המקור בספר ויקרא חד משמעי: "מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן".
נילי קורל כותבת: האם יש בעברית מילה המקבילה בפירושה למילה האנגלית קריספי?
קריספי פירושה באנגלית פריך, אבל נראה שבתרבות המסעדות "קריספי ביף" נשמע מעורר תיאבון יותר מ"בשר פריך". לעומת זאת חסרה מילה עברית הולמת ל"קראנצ'י".
עילי זלצמן שואל: מה נכון, "תיאטרונים" או "תיאטראות"?
צורת הריבוי "תיאטרונים" תקינה ותואמת את הדרך המקובלת בעברית, כמו "מסרונים" ו"חידונים". בלשון חכמים הצורה היא תיאטראות. במדרש רות רבה כתוב: "כיוון ששמעה נעמי כך התחילה סודרת לה הלכות גרים. אמרה לה: בתי, אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות שלהם".
עודד הראל כותב: בשנת 66 היינו גרעין הנחל שאיזרח את קיבוץ גרופית בערבה. עסקנו בין השאר בגידול בצל, ואחת המלאכות היתה פעולת קטימת הזנב של הבצל, שלה קראו "לקנב בצל". מהיכן זה בא?
ישר מהתלמוד: בהלכות שבת נאמר שאין לקנב בצל בשבת. הפועל, ככל הנראה ארמי, נקשר לענייני קיצוץ וגזירה.
צביקה כותב: אנו נוטים להשתמש בביטוי היום יומי במילים "יושן.. יושנת", בעוד יש לבטא "ישן... ישנה". מנין השוני הזה? אם מבטאים יושבת, מדוע לא יושנת?
בזמן ההווה (הבינוני) יש בעברית שלוש קבוצות. הנפוצה, במשקל פועל: הולך, עומד, יושב. שתיים נוספות הן משקל פָעֵל (ישן, גדל) ומשקל פעוֹל (יכול). תופעה דומה מצויה בערבית. "יושן" היא לשון דיבור לא תקנית, שהתפשטה בהשפעת הצורה הנפוצה יותר.
יובל מחיפה כותב: האם מותר לומר "את" לאחר "יש"? בביה"ס למדנו שאסור לומר "יש לי את הספר". האם כולם משבשים, או שהצורה כבר הפכה לחלק מהעברית הרשמית?
"יש לי את" היא דוגמה לצורה שהשתרשה שאינה תואמת את כללי התחביר, אבל היא נפוצה כל כך שכל מה שנדרש לה הוא אישור בדיעבד. הסיבה לשיבוש היא שאנחנו סבורים בטעות ש"הספר" (או כל שם עצם אחר) במשפט הזה הוא מושא, בדומה ל"תן לי את הספר", ולכן "את" מתבקשת כאן לפני "הספר". ואולם, "הספר" אינו המושא אלא הנושא של המשפט הזה, "יש" הוא הנשוא ו"לי" הוא המושא, ולכן, לפי הספר, אין להכניס כאן "את".
אהוד ליפשין כותב: האם כאשר מים הופכים לקרח אפשר לקרוא לכך "התכה"? הרי התכה היא שינוי מצב ממוצק לנוזל.
"להתיך" נגזר מהשורש נת"ך, המתייחס לזרימה וליציקה. כאשר הגשם "ניתך" הוא זורם אל האדמה. כבר בתנ"ך "מתיכים" (כלומר, הופכים לנוזל) רק מתכות, ומכאן המילה "מתכת", וכך זה גם בעברית החדשה. קרח, לעומת זאת, ממיסים או מפשירים.
ניר מרמת הגולן כותב: מה זה איבי נחל? שמעתי את זה באיזה שיר ששלמה ארצי שר.
איבי הנחל הם צמחים רעננים הגדלים ליד מים. "אֵב" הוא צמח רענן, ומכאן "אביב", זמן הצמיחה. המקור הוא בשיר השירים: "ירדתי לרעות באיבי הנחל". "נקטף בעודו באיבו" פירושו "נקטף כשהוא צמח צעיר". גם ביטוי זה הוא בעקבות התנ"ך.
אילן כהן מגבעתיים כותב: בעבר הסברת את המונח "אין לי מושג ירוק", ובעוונותי שכחתי את ההסבר. אודה לך אם תחזור עליו.
עומר מפתח תקווה שואל: האם ניתן להשתמש בשם הפועל "להשים" (שורש שי"מ) כמו "להגדיל", או שצריך להשתמש בצורה הרגילה "לשים"?
אפשר להשתמש בבניין הפעיל של השורש "שים" כשמדובר בגרימה (לגרום למשהו להיות מונח במקום כלשהו או במצב כלשהו), אך לא מאוד מקובל. בספר יחזקאל, למשל, נכתב "והשימותיהו". גם הביטוי הנפוץ "מבלי משים" הוא בהפעיל. רוב ההופעות של השורש הן בבניין קל גם כשמדובר בגרימה, כמו "ואשימה תל עולם" בספר יהושע.
מארק שטיינברג שואל: למה במילים לועזיות שבמקורן מופיעה אות u מבטאים בעברית בתנועה I, כגון: בירוקרטיה, פירה, מינכן, ציריך? איתי שואל באותו עניין: מניין מגיע החיריק בתרגום שם העיר בריסל לעברית?
הדוגמאות האלה מצביעות על השפעה הגרמנית והצרפתית על העברית. בשפות אלה יש תנועה הנכתבת u, אבל נהגית בין החיריק והשורוק, ואינה חלק מהתנועות המקובלות בעברית. הנטייה הישראלית היא אל החיריק, ולכן נקבע החיריק ב"בירוקרטיה" בעקבות הגרמנית, וכך ב"ציריך" ו"מינכן", או "פירה", שהיא מילה צרפתית. כך גם ב"בריסל", אם כי הצרפתים אומרים "בריקסל".
עודד חן שואל: האם נכון לומר "להגביר את העוצמה" של הרדיו או הטלוויזיה, או "להגביה"?
יש גם אופציה שלישית: "להעלות" את העוצמה (או הווליום, בלועזית), והבחירה היא עניין של טעם. "להגביה" מתייחס להבחנה בין "עוצמה גבוהה" ו"עוצמה נמוכה", ובדרך כלל בכיוון ההפוך נשתמש ב"להנמיך" או "להוריד". "להגביר" מתייחס לכך שעוצמה גבוהה היא בהגדרה חזקה יותר, וזו בעיני הצורה המדויקת ביותר.
נתן מטבעון שואל: מה פירוש המילים "פלאייר, פיוש דיוש" בשיר הרשת של זעירא על פנחס רוטנברג, הזקן מנהריים?
מהו פלאייר יודעים הכול. פיוש הוא ככל הנראה מעדר עם שני חורים המשמש לערבוב מלט. לגבי דיוש, המדור מודה: אין לנו שמץ של מושג ירוק, אולי מדובר סתם בחרוז. אנא האירו את עינינו, רצוי ב"כתוב לעורך", ותזכו בציטוט הולם.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
