החיפושיות חוזרות
כל אלבומי הביטלס יוצאים היום בהוצאה מחודשת, עם איכות צליל משופרת. המעריצים מאושרים, אבל בעולם נשמעת גם ביקורת: חברת התקליטים ממחזרת חומרים כדי לגרוף רווחים

ביטלס The Beatles White Album יח''צ: הליקון
EMI, חברת התקליטים שמחזיקה בזכויות על האלבומים של הלהקה, עובדת בארבע השנים האחרונות על פרויקט שחזור של הסאונד המקורי שלהם. כשהעבירו את שירי הביטלס מתקליטים לתקליטורים, בשנות השמונים, נפגם הצליל של השירים, ו-EMI מנסה עכשיו לתקן את המעוות בהוצאה המחודשת. את המארז של התקליטים החדשים מייבאת לארץ חברת הליקון, ומחירו יהיה כאלף שקלים.
אלן ראוז, מהנדס הקול של הפרויקט, אמר אתמול לסוכנויות הידיעות כי בהמשך השנה ייתכן שאף יתפרסמו חומרים בלתי ידועים עד כה של הלהקה. "אני לא יכול לדבר על זה, אבל אני בטוח שיש עוד דברים לעשות", אמר ראוז, שדיבר מסטודיו מספר 2 המפורסם באבי רוד. ראוז הוסיף כי "כאשר התקליטורים הראשונים יצאו ב-1986, הטכנולוגיה הייתה עדיין בחיתוליה. מה שניסינו לעשות עכשיו הוא לגרום להם להישמע טוב עד
כמה שאפשר".
אולם כלי התקשורת בבריטניה מייחסים גם משמעויות אחרות להוצאת התקליטים ולגל יחסי הציבור האדיר שמתלווה אליה. בתוך כשלוש שנים אמורות לפוג הזכויות הבלעדיות של EMI, וחברת התקליטים עושה כל שביכולתה כדי להפיק את הרווח הכספי המקסימלי עד אז, זו לפחות אחת ההשערות שהועלתה אתמול ב"סקיי ניוז".
"הזמן כמעט אוזל ל-EMI", אמר ג'יימס טאו מה"דיילי טלגרף", "הם אמרו כי ישחררו יותר מוצרי ביטלס בעתיד, אז נראה את העניין הזה נמשך בשנים הקרובות". ראוז אומר כי "האלבום הלבן" הוא שהושפע יותר מהאחרים מהשיפור באיכות הסאונד.
אם מישהו משתעמם בכל זאת מהאלבומים, הוא יכול לנסות את הגימיק המסחרי החדש - משחק הווידיאו של הביטלס, ה"רוק בנד". אתה בוחר איזה חבר בביטלס אתה רוצה לשחק, ולאחר מכן אתה מנסה לנגן כמוהם על גיטרה מצוירת מפלסטיק, או לחילופין על סט תופים.
הבריטים לא לגמרי מתלהבים מהעניין, ומאמר ב"דיילי מייל" טען אתמול כי מדובר ב"חוסר כבוד כלפי המורשת הלאומית שלנו, דבר שמקביל להוצאת מונופול על שם בית המלוכה".