מסע מטורלל
"האחד והיחיד" היה מצליח לרגש, אם רנה זלווגר לא היתה מקלקלת בהופעה טיפשית ומעוררת רחמים

האחד והיחיד צילום: יח''צ
אף על פי שאינו נוכח ב"האחד והיחיד", המילטון הוא הדמות המרכזית בסרט, שעלילתו מבוססת על הפיפטיז, על שנות התבגרותו המשונה של השחקן חובב השיזוף וחייו עם רנה זלווגר, המגלמת את אמו האולטרה אקסצנטרית. השנה היא 1953 וזלווגר, בלונדית בוטחת בעצמה, שבה ממסע ארוך לדירתה הניו יורקית, רק כדי להפתיע את קווין בייקון, בעלה המוזיקאי, כשהוא חורש את מיטת הנישואים שלהם עם פרטנרית צעירה. זלווגר הנסערת נוטלת חיש מהר את שני בניה - שאחד מהם הוא המילטון שלנו והאחר הוא הומו בהתהוות, המתעניין בעיקר במלאכת הרקמה, רוכשת קדילאק אלדורדו הדור ויוצאת לחרוש את היבשת, בחיפוש אחר בעל חדש.
מניו יורק לבוסטון, משם לפיטסבורג ולסנט לואיס ועד לוס אנג'לס. זהו המסלול הארוך שעושה הקדילאק המשפחתי, שבסופו מבינה אמא המילטון כי בעל ממודל חדש לא ישנה את מצבה הנשי בעולם הגדוש בגברים מגוחכים. ריצ'רד לונקריין, במאי ממוצא בריטי ("וימבלדון", "פריצה ברשת") מנסה, ולא בהצלחה מרובה, להכתיב לסרט מקצבים של קומדיה מטורללת משנות הארבעים תוך הסתמכות מוטעית על השארם העלום של הכוכבת שלו ועל קריינות הרקע, שבמהלכה נזכר המילטון באותה הרפתקת התבגרות.
צלם הסרט מרקו פונטקורבו, בנו של הבמאי האיטלקי הנודע וכן מחלקות העיצוב וההלבשה, משתדלים לשוות ל"האחד והיחיד" לוק של הפיפטיז, תוך שימוש במכוניות, שלטים, פרסומות רדיו ומופעי טלוויזיה מהעידן האבוד ההוא.
הצלחה מסוימת רושם לעצמו פונטקורבו באופן שבו הוא משחזר את הצבעוניות הייחודית לסר? טי התקופה ההיא. הבימוי של לונקריין מושפע אף הוא מסרטי שנות החמישים, ובעיקר מאלה של איליה קאזאן. כמה סצינות מרכזיות ב"האחד והיחיד" מזכירות בהחלט את "חשמלית ושמה תשוקה" ו"קדמת עדן", שיצר קאזאן באותן השנים.
למעשה, הכל יכול היה להתייצב על רמה נאותה יותר, אילו רק לוהקה לתפקיד האמא שחקנית באיכות גבוהה יותר מזלווגר הפאתטית. איתה הסרט נופל לקרשים פעם אחר פעם.
ב"האחד והיחיד", ארה"ב 2009