השופט העליון
חודש אוגוסט לא ריחם על גל אוחובסקי. זה התחיל ברצח במרכז ההומו-לסבי, הסתיים בגמר הביזאר של "כוכב נולד", ובאמצע הוא הספיק לייצר את "פסקול העשור" לערוץ המוזיקה, להשתתף בתקרית אאוטינג חסרת תקדים ולספוג בלב דואב את הדחתו של לירן דנינו. תודה לאל שספטמבר כבר כאן
זהו בעצם סיפורו של חודש אוגוסט בחייו של גבר תל־אביבי בן 51, עליז וטוב לב. לפרנסתו הוא משמש כמבקר המוזיקה של "טיים אאוט", שופט בפאנל "כוכב נולד", מגיש תוכנית חדשה בערוץ המוזיקה, תסריטאי, יוצר ומפיק קולנוע וטלוויזיה. אולי שכחתי משהו.
הפרולוג מגיע כבר בלילה הראשון של האכזר בירחים. פסיכופת חמוש מתפרץ למרכז נוער הומו-לסבי, מטווח את הנוכחים וגודע את חייהם של ליז טרובשי וניר כץ ז"ל. זה קורה כמה מאות מטרים מביתו של גל אוחובסקי, ובימים הבאים הוא יהפוך כמעט בעל כורחו למנהיג של קהילה פצועה ומבוהלת. זה לא יחזיק הרבה זמן. זה לא יחזיק בכלל.
בערב שלמחרת מביטה בו האומה כולה. השופט הכי מחודד בפאנל המתעלפים והגסוסים של "כוכב נולד" יושב על כיסאו ולא פוצה פה. משונה. האיש שמעולם לא חשש לפתוח ג'ורה נאלם דווקא כשהייתה לו הזדמנות להסביר למיליון צופים מה בדיוק קרה ברחוב נחמני. "זה נראה לי לא נכון", הוא מסביר כשאנחנו יושבים כמה שבועות אחר כך בסלון דירתו. "הייתי באותו אחר הצהריים בהפגנה בשדרות רוטשילד, נאמתי ודיברתי והופעתי בכל מהדורות החדשות".
ב"כוכב נולד" היית מעביר מסר לאוכלוסייה רחבה.
"תראה, ביומיים שאחרי הרצח הייתה לי תחושה שצריך להישאר בפרופורציה, שלא חייבים לדחוף את זה בכוח. עברנו שתי מלחמות עם 'כוכב נולד', ותמיד צביקה אומר משהו בהתחלה ואז ממשיכים לשיר. כבר ידעתי שנעשה עצרת בשבת. כבר היה באזז שראש הממשלה יבוא לביקור. הבנו שמספיק שצביקה יגיד משהו".
הוא יכול לומר את זה טוב יותר ממך?
"היה לי יותר חשוב שסטרייטים יגידו את הדברים, כי ברור שאני אהיה מזועזע. יותר נעים שהנשיא אומר, שציפי לבני אומרת, ששר החינוך אומר, שצביקה הדר אומר. ב'כוכב נולד' לא רציתי לנצל את הפלטפורמה. אני הרי לא רץ לאיזו משרה ולא רציתי שזה ייראה כמו קמפיין. אני לא מצטער על ההחלטה הזאת".
חברה טובה שלי הייתה פעם שכנה של אוחובסקי ופוקס, האיש שאיתו. לפני 13 שנה ירדנו להשאיל מהם חלב. לפתע זה מכה בי: הם גרים באותה דירה נאה וצנועה. לא נגלוש לקלישאות ההצלחה-לא-שינתה-אותם, אבל זה קצת מקסים ומתוק. ברגע שפוקס נכנס הביתה הוא מפיק קפה ועוגיות לטובת הראיון ("אני מארחת למופת"). אתה מסתכל על הזוג השלו ולא מבין כיצד נקלעו בשבוע השני והלוהט של אוגוסט למהומת אלוהים שזעזעה את יסודות הקהילה הגאה.
"סוגיית האאוטינג!", צוהל אוחובסקי עוד לפני שאני מספיק לנסח את השאלה. "זה לא הסיבוב הראשון, כמו שאתה בטח יודע. עברתי כבר שבעה-שמונה סיבובים כאלה. אני תמיד יוצא הנבל. כולם נגדי. ברית כזאת שנוצרת בין רוב הסטרייטים לרוב ההומואים. כולם נאחזים בכותרת הזאת, פרטיותו של אדם, ואני יוצא זה שגורר אנשים מסכנים מהארון. וזה בסדר. אין לי בעיה לקחת את זה על הגב שלי. הוא מספיק רחב".
אני מריח "אבל" מתקרב?
"בדיעבד, אני חושב שזה נכון מה שאני עושה. אין לי בעיה לעורר קצת אנטגוניזם. אני לא נשיא המדינה. אבל אני אגיד לך משהו על העניין הספציפי: הרי הוויכוח הוא לא על אנשים פרטיים. הוא אפילו לא על אנשים שיש לגביהם שמועות. הוא לא על אנשים שמאוד מסתירים את זה. בעצם, אני לא רוצה שום אאוטינג. גם אני נגד אאוטינג".
אז איפה הבעיה?
"הוויכוח הוא לגבי קבוצה קטנה מאוד של אנשים מבוגרים יחסית, לחלקם כבר אין הורים שבחיים, אנשים חזקים וכוחניים. הם משחקים את משחק התקשורת באופן מכוער. הם רודנים על התקשורת. אלה האנשים שמעצבנים אותי. אני אומר שאם אישה יושבת בקנטינה עם בת זוג, ערב אחרי ערב, ומתמזמזת איתה - זה פשע בעיניי שהעיתונים לא כותבים את זה. זה פשע שהיא מחייבת את העיתונים לא לכתוב על זה".
ומה, בכל זאת, עם זכותם לפרטיות?
"בדיון הזה על השלושה-ארבעה חבר'ה האלה יש משחק תקשורתי של כסף, ציניות ואינטרסים זרים. אתה לא יכול להזמין 50 אלף איש לכיכר העיר, שני שלישים מהם לא הומואים, ובסוף שואלים אותך 'מי אתה?' ואתה אומר 'אני לא יכול
אני משתכנע. השאלה היא אם אחרי עצרת מאוד מרגשת ומאחדת, הדיון על האאוטינג לא דפק את המומנטום.
"בזה אתה צודק. לא בחרנו בזה. את המשפט שאיתן אמר ל'הארץ' - משפט יחסית אנמי שלא מכיל את המילים 'הומו' או 'לסבית' - הוא אומר כבר שנים בכל ראיון. יש לו מין שטיק כזה. תמיד מעיפים את זה. הפעם בחרו לפרסם. וכמו שעמוס שוקן אמר בתגובתו, הופיעו שם גם קרן פלס ומרגלית צנעני. מי שעשה את כל הרעש זה הצדקנים מוואלה. עכשיו, אחרי תשע דעות ופסטיבל וואלה לדורותיו, כולם יודעים, שלא לדבר על הטוקבקים שהזכירו את השמות שוב ושוב. הקטע הצבוע הוא שמי שחוגג ונהנה מזה הם כמובן סטרייטים שאומרים שהם נגד זה".
מה זאת אומרת?
"אם כל כך היה נורא לאותה הדס ריבק שאיתן אמר שהוא מאוכזב שפוליקר לא בא, ואם היא נורא רצתה להגן על פוליקר ועל פרטיותו, מה היא הייתה צריכה פסטיבל כזה? גם אחרון בני הנוער שלא ידע בכלל מי זה יודע עכשיו שיש איזה פוליקר אחד שלא בא לעצרת. אין ילד בן 12 שגולש בוואלה שלא נחשף בזכות הדס ריבק לעובדה שפוליקר... בוא נגיד... לא בא לעצרת. ואולי לא כה נורא שנחשף לזה".
ומה עם הזמרת?
"צלצלתי לעשרה אנשים שמקורבים לזמרת והזמנתי אותה להופיע בעצרת. שאלתי מה התנאים. הייתי מוכן להיות טולרנטי ולשמור על הדברים עמומים יחסית. אף אחד מהאנשים שדיברתי איתם לא היה מוכן לשאול אותה. אתה מבין איזה טרור היא מטילה על קרוביה ומנהליה? יכול להיות שבתודעתה כלל לא הזמינו אותה. שם זה נהיה כבר קצת עצוב בעיניי. וכשהגברת תוציא את האלבום הבא שלה עם שירי אהבה לבת שלה, שבאה לעצרת עם בת הזוג של הזמרת, היא עוד פעם תגיד שאין לה אהבה. נו, מה יהיה הסוף?".
הכתבה המלאה השבוע ב"רייטינג".
נא להמתין לטעינת התגובות
