שיחת חוץ: ראיון עם הבמאית מריה מירמן

הסרט "אמא בבקשה תתקשרי אליי", שיוצג בפסטיבל סרטי נשים, בוחן את מערכת היחסים בין אם פיליפינית שעזבה את ילדיה ונסעה לעבוד בלונדון. "לא רציתי להפוך אותה לקורבן, אי אפשר לשפוט אותה", מסבירה הבמאית

מיכל הניג | 3/9/2009 14:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ביום שני הקרוב ייפתח ברחובות הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים. זו השנה השישית בה מתקיים האירוע, במסגרתו יגיעו לארץ שש יוצרות מרחבי העולם, ויציגו שישה סרטים בנושא "נשים וכסף".

אחת המשתתפות היא הבמאית ההולנדית מריה מירמן, שתגיע להקרנת סרטה התיעודי "אמא בבקשה תתקשרי אליי" משנת 2004, שעוסק במערכת היחסים בין אם פיליפינית, שעוזבת את שני ילדיה מאחור, ונוסעת לעבוד בלונדון, על מנת להרוויח כסף עבור המשפחה.

"לפני שביימתי את הסרט, עבדתי על סרט אחר בנושא", מספרת מירמן בשיחת טלפון מהולנד. "אני מתמקדת הרבה בנושאי גלובליזציה, ובמהלך תחקיר, פגשתי בחורה בשם רייצ'ל שעובדת בארצות הברית. בעזרתה גיליתי שיש עוד הרבה נשים כאלו, שמשאירות את הילדים שלהן מאחור כי חוקי ההגירה לא מאשרים להן לקחת אותן.

"במהלך העבודה, ראיינתי בחורות פיליפיניות שעובדות ברומא, ונחשפתי עוד יותר לעולם הזה. נסעתי גם לבקר את משפחתה של אחת מהן במנילה. אחרי שהבנתי שהתמקדתי יותר מדי בצד הכספי, החלטתי להציג גם את הצד הרגשי בסרט נוסף. את הקשר עם הילדים, הטלפונים וההודעות", היא מסבירה.

הטלפון הוא אלמנט מאוד מרכזי בסרט, גם בשם שלו ואפילו בפסקול.
"רציתי להראות את דרך התקשורת היחידה בין המשפחה. מפתיע אולי לשמוע אבל במהלך חודש אחד היתה תחלופת שיחות ואס.אם.אסים שאנחנו עושים בשנה. גם היה לנו קשה כל הזמן לתפוס את השיחות במהלך הצילום, אז הוספנו בעריכה שיחות וקולות ברקע, שמייצגים את הרעיון". 
מתוך הסרט
אמא בבקשה תתקשרי אליי מתוך הסרט

מירמן היא בעלת תואר שני בהיסטוריה של האמנות באוניברסיטת אמסטרדם, ולמדה בימוי וצילום באקדמיה לקולנוע בעיר. היא ביימה בעבר מספר סרטים תיעודיים וסדרות תיעודיות לטלוויזיה, ועוסקת רבות בתחומים הומניטריים. אחרי שנחשפה לתופעה המוצגת בסרט, שמה לב מירמן כי גם בשכונה בה היא חיה באמסטרדם, ישנן מטפלות זרות רבות, עם זאת היא עצמה, מעדיפה לגדל את ילדיה ללא סיוע חיצוני.

מה דעתך בנושא הזה? כי את לא מציגה במהלך הסרט עמדה כלשהי.
"לא רציתי לשפוט אף אחד. עם זאת אני בעצמי לא חושבת שהייתי עושה זאת. במהלך הצילומים שמתי לב שהרבה מהנשים היו לסביות או נשים שעברו התעללות, וזה נתן להן מוטיבציה לעזוב, לעתים כי לא הייתה להן ברירה. אמה, הדמות המרכזית בסרט, התגרשה למשל והייתה חייבת להרוויח כסף עבור הילדים.

"אמה היא

אישה מאוד חכמה, והמצב שהיא נמצאת בו מאוד מורכב. לא רציתי להפוך אותה לקורבן, בגלל שאי אפשר לשפוט אותה. היא יודעת שהעזיבה שלה עלתה לה במערכת היחסים שלה עם בתה בת ה-16, אבל היא גם הרוויחה מזה בסופו של דבר. הנה עכשיו, היא חיה בוולס והיא נשואה, ובקרוב הבן שלה צ'ינו יצטרף אליה".

ואת לא חושבת שלילדים עצמם יהיה גורל דומה?
יכול להיות שהגורל של האנה בת ה-16 יהיה דומה. רמת החיים בשכונה במנילה שבה הם גרים רמת החיים הולכת וגדלה, והם רוצים להתאים את עצמם. צריך להבין שיש שם נורמות אחרות ואנחנו לא יכולים תמיד להבין את התהליכים".

איך הגעת עם הסרט לפסטיבל בישראל?
ביקרתי אצלכם בעבר, וגם בסרטים קודמים עסקתי קצת בנושאים שקשורים לישראל. הבייביסיטר של הילד שלי הייתה ישראלית, וגם גיסתי גרה שם, אז יש לי קשר הדוק עם הארץ.

פסטיבל סרטי נשים יתקיים בין התאריכים 7-13 בספטמבר ברחובות. במהלכו יוקרנו יותר מ-50 סרטים, מחציתם של יוצרות ישראליות. במהלך האירוע יתקיימו גם פאנלים וימי עיון.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים