פותחים במה: עדי שגב על "בבושקה"

עבור עדי שגב, פסטיבל "פותחים במה" של בית ליסין הוא תאריך לידה. שגב מספרת על המחזה "בבושקה" העוסק בארבע נשים חלוצות

עדי שגב | 2/9/2009 14:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שם: עדי שגב
גיל:39
שם המחזה: "בבושקה"

על מה המחזה?
"המחזה מתרחש בשנת 1952. ארבע נשים שמתגוררות בקיבוץ במרכז הארץ. אישה אחת מפקידה עצמה לשמור על בית קברות ערבי, פעולה החושפת סוד מעברה. 
עדי שגב
עדי שגב צילום: יוסי צבקר

עולמן המורכב ורווי הקונפליקטים של חלוצות הקיבוצים שלאחר קום המדינה, בתוך קרע שבין אידיאולוגיה, אמהות, נשיות ומקומה של האישה בחברה הקיבוצית. סוגיות של פמיניזם שאינו מודע לעצמו, דפוסים של ניצולי שואה, ומעבר בין תרבויות, מהוות את לב ליבו של המחזה.

המחזה חודר לפער שבין משאת הנפש של חברת הקיבוץ לבין היכולת לממש חיים ומציאות אנושית במסגרת של בניית "בית חדש" במולדת . המציאות מכתיבה לארבעת הדמויות במחזה חוקים ברורים ונוקשים, על רקע פסטורלי לכאורה של שוויון ואחדות".

מהיכן בא הרעיון למחזה?
"שילוב של הערצה וגעגוע לעולם שאיננו. החלוצות תמיד היו הגיבורות שלי."

מיהי הדמות שאת הכי מתחברת אליה במחזה ולמה?
"נחמה בדמות חלוצה שומרת סוד. מונעת מייצרים ובו זמנית מתכחשת להן ומחליפה אותן באידיאולוגיה. אישה אימא וחברת קיבוץ אחת שאין בה נחמה".

מתי הבנת שאת רוצה לעסוק בתיאטרון? לכתוב לתיאטרון?
"ביום שהבנתי שלא אהיה שחקנית התחלתי לכתוב ברצינות. ביום שאפסיק לקחת את עצמי ברצינות, אהיה מאושרת".

אילו הייתה לך את האפשרות, על איזה מחזה שכבר קיים היית רוצה להיות אמונה?
"מחכים לגודו"- סמואל בקט. בתוך מזבלה עירונית מחכים שני נוודים לאלוהים. לכאורה לא קורה כלום, כולן מחכות לישועה, המתנה שלא נגמרת לעולם, דווקא שם כשלא קורה כלום כשאסטרגון מנסה

לחלוץ את נעליו וולדימיר מתעסק עם כובעו נוצר מפגש אנושי עדין בבמה ריקה פרט לעץ בודד וערום. הריק של שני נוודים, חסרי בית, חסרי משפחה, חסרי זמן, משאירים אוויר וטעם שלא ניגמר.

"פותחים במה" הוא בשבילך...
תאריך לידה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים