אופרה אחרת: "קווארדופוניה" של המי
אופרת הרוק השנייה של הלהקה, היא מפגן מרשים של הכישרון מבית פיט טאונסנד
קווארדופוניה עטיפת האלבום
טאונסנד היה בן 27 כשהתיישב לכתוב את "קוואדרופניה", שגם במרכזה עמד נער חריג המנסה להצליח בעולם שהוא אינו מבין. טומי היה חירש-עיוור-אילם. ג'ימי מ"קוואדרופניה" היה חולה נפש. טומי נולד במלחמת העולם השנייה והתבגר אל תוך שנותה-50. ג'ימי חי ופועל בשנות ה-60, שאותן הגדיר טאונסנד בהמנון "הדור שלי".
"קוואדרופניה" הוא תיעוד נפשי אישי של טאונסנד, שנולד ברובע צ'יסוויק בלונדון לאבא סקסופוניסט ואמא זמרת, והיה ילד רגיש במיוחד. טאונסנד השתמש בז'אנר גרנדיוזי, אופרת רוק, כדי ליצור את האוטוביוגרפיה המוקדמת שלו על חיי הנעורים המסובכים שלו, כבן למשפחה קשת יום, על המאבק בין ה"מודים" וה"רוקרים" בבריטניה.
ג'ימי נאבק להשיג הערכה עצמית, מתעמת עם משפחתו, שכניו, חבריו וקרוביו, אבל בעיקר מנסה לגבור על מחלת הנפש הנדירה שלו, שגורמת לו פיצול אישיות מרובע. ג'ימי הוא ארבעה אנשים בגוף אחד. הרומנטיקן הרגיש, הנכלולי המניפולטור, הגברי הקשוח והמטורף חסר העכבות.
כדי לבטא את ארבע הפנים השתמש טאונסנד בכל אחד מחברי להקתו לתפקידי השירה, כשבין לבין יש הרבה מוזיקה (כולל קטע הנושא האינסטרומנטלי והמהפנט,
"קוואדרופניה").
"זה האלבום הטוב ביותר שכתבתי", אמר טאונסנד. ואכן קשה לתאר במילים את הכישרון, הדמיון, ההשראה והביצוע של היצירה השאפתנית הזאת של המי, מהלהקות האהובות עליי ביותר.
המהדורה האחרונה שיצאה באנגליה כוללת את ספר הצילומים המקורי שצורף בזמנו לתקליט, צילומי שחור-לבן, המלווים את סיפור העלילה ואת מילות השירים והם עוצרי נשימה בעוצמתם וביופיים ממש כמו השירים עצמם.
Quadrophenia , להקת המי, 1973
נא להמתין לטעינת התגובות
