משפחה בהפרעה: "הבדלה" היא עיצוב בימתי מבריק של ההווייה הישראלית
"הבדלה" נוגעת בלב המשפחתיות הישראלית. שמואל הספרי מצטיין בבימוי נכון ובחוש הומור מדויק ורלוונטי
הבדלה צילום: ז'ראר אלון
כוחו של הספרי הוא בעיצוב בימתי מבריק של הוויה ישראלית בכל לשד עצמותיה, כשתוך כדי כך הוא משלב חצים סאטיריים מרירים בהוויה הזאת. יש לו מה לומר על אותה הוויה, והוא אמנם מנהל איתה חשבון נוקב.
סגולה בלתי נפרדת מהחשבון הזה הוא חוש ההומור השופע שהספרי מבורך בו. ההומור הזה אינו בגדר מצחיקנות לשמה. הוא מובנה אל תוך המצבים הדרמטיים וגם מהווה חלק אינטגרלי של עיצוב הנפשות הפועלות ומניע את השאלות המוסריות שעולות מהעימות הבין-משפחתי.
הספרי מדריך היטב צוות שחקנים מצוין, ובראשם ענת וקסמן, שמביאה לבמה את כישרונה הגדול בעיצוב דמותה של "פולנייה" מרושעת, ויוצרת דמות מגובשת דווקא מתוך ההגזמות המתפרעות שלה. אי אפשר לומר זאת על גילת אנקורי, שהגזמותיה חורגות לעתים מהטעם הטוב, שכן היא מעצבת קריקטורה מהלכת, ולא דמות אנושית של ממש.
בנוסף, מצטיינים בהצגה גם גיל פרנק, המאופק והמיוסר, שמקרין איזו ארשת מכובדת ומופנמת, ומוטי כץ, הסוחר הממולח, שאולי נוטה קצת להגזמה, אבל משעשע בהחלט. גם דן שפירא וליאת הר-לב הצעירים מביאים איתם לבמה חינניות רבה ומשכנעת.
בסיומה של ההצגה צופים בני המשפחה במצעד צה"ל בטלוויזיה. זהו סיום מאולץ, אולי, לבעיות שבסופו של דבר אין להן פתרון. הצגה משעשעת וגם נוגעת בלב-לבה של הישראליות.
"הבדלה", תיאטרון הקאמרי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם