סיכוי טוב: קומיקס חדש לדן אלון
"הסיכוי האחרון של סיסיל" הוא קומיקס על אנטי-גיבור. היוצר שלו, דן אלון, מודה שגם הוא אנטי-גיבור בעצמו. סופרמן, אגב, לא עושה לו כלום, מוזיקה קלאסית דווקא כן
הסיכוי האחרון של סיסיל מתוך הקומיקס - דן אלון
סיסיל, שעובד במעבדה מפוקפקת, נתקל בתרופה מפוקפקת לא פחות לבעיה הטראומתית שמלווה אותו מאז היה ילד – פצעים אדמדמים שמעטרים את פרצופו. לא מדובר בסיפור התבגרות מטריד אבל מעלה חיוכים קלילים, אלא בחוויית קומיקס אפלה.
"הרעיון הגיע משלושה סיפורים שאיחדתי לסיפור אחד. הנושא של תלות רפואית במישהו הוא משהו מאד חזק אצלי באישיות, ולכן אני גם נמשך לסיפורים אפלים כאלו", הוא מסביר, "אני מניח שזה חיבור של כל מיני שברי זיכרונות – כמו שכל מי שכותב עושה, ודברים שהיו נכונים לכתיבת הסיפור. את הסיפור התחלתי לכתוב לפני שנה בערך, והכתיבה הייתה החלק הארוך ביותר בעבודה. הציורים באו אחר כך מאליהם".
יצרת את הגיבור שלך כחסר בטחון וקצת חסר הצלחה עם נשים, הבחירה דווקא באנטי-גיבור, ולא בגיבור-על, יש לה מסר כלשהו במקרה הזה?
"אני לא רוצה להטיף מוסר בסיפור, ממש לא. אני רק מספר משהו שהיה יכול לקרות לכל אחד, ובמובן הזה אין גיבורים. גיבור זה מישהו 'מעל לאנושיות', ואין דברים כאלו. ישראל מלמדת אותנו את זה כל יום".
"אני חושב שהחברה כלואה בתסביכים לגבי הרבה דברים ואחד מהם הוא שאם אנחנו לא מושלמים חיצונית, או לא מתיישרים מול המראה הנכון במרכאות, נידונו לחיים נוראיים ומתסכלים", הוא מוסיף, "אם נוסיף לכך גם אישיות בעייתית מההתחלה – בן אדם כמו סיסיל יהיה מסכן מאד. אני לא חושב שזה היה אקט של בחירה באנטי-גיבור. אני פשוט לא מאמין שיש גיבורים, אז הגיוני שאכתוב משהו על אנטי-גיבור. כנראה שאני בעצמי קצת אנטי-גיבור".
אלון משלב בין כמה אהבות שונות, מהקומיקס הוא יוצא גם לציור שמן על בד, קצת עשייה מוזיקלית ואיור. הקומיקס, הוא מודה, נותר העיסוק המרכזי שלו.
"הספרות מושכת אותי יותר מהציור הקלאסי כרגע וקומיקס הוא סוגת ספרות", הוא מסביר, "לפני שנה הבנתי שמה שאני רוצה
לעשות זה לספר את הסיפורים שלי וטוב לי עם ההחלטה הזאת".
"אני גם מצייר שמן על בד, אם כי עכשיו פחות. לגבי העשייה המוזיקלית, אני לא מתיימר להיות מוזיקאי, אבל אני גם עושה מוזיקה מדי פעם, אני מנגן בתופים. את שני המדיומים האלו זנחתי קצת בשנה האחרונה".
אתה מוצא שהתחומים משיקים זה לזה, בינך לבינך, כיוצר?
"האיור בהחלט משיק למוזיקה ולציור, אולי ברמה של הטמפרמנט – יש משהו במוזיקה שאני אוהב והייתי רוצה לעשות שהיא קצת 'מפרקת קטגוריות', מעט קשה יותר להאזנה. אמרו עליי שאני מאייר שיש לו רעש בראש, ואני מסכים – וזה מתבטא נגיד במה שאני אוהב. אני מת על אמנות קלאסית ואופרה מצד אחד, מצד שני מת על אמנות מודרנית, ג'אז פיוז'ן ומטאל מצד שלישי. אני חושב שרואים את זה גם ב'סיכוי האחרון של סיסיל'".
נא להמתין לטעינת התגובות
