הזירה הלשונית: מילון הפשע של רפי בליץ
52 שנה עברו מאז שדד רפי בליץ את קולנוע צפון והורשע ברצח של עובר אורח תמים. בעודו בכלא כתב בליץ את לקסיקון סלנג האסירים. המדור מתחקה אחר הערכים החשובים המילון המאולתר

סיפור חייו של הרוצח היה יוצא דופן. ילד שואה שנולד בהולנד, התנצר במסגרת הניסיון להציל את חייו, נקלע אחרי המלחמה לישיבה חרדית ואחר כך נעזב ושוטט במחוזות שונים. כל אלה עוררו כלפיו חמלה על אף שהורשע ברצח.
בליץ הצליח להימלט מהמשטרה בליל הרצח, אבל אחרי שנה נתפס והושב בכלא מעשיהו. אשתו של הנרצח, היינקה פיאטלי, יצרה אתו קשר וביקרה אותו בכלא והתפתחו ביניהם יחסי ידידות. היא לימדה אותו מוזיקה והוא עסק במוזיקה בכלא. הוא נישא בין כותלי הכלא, השתחרר בשנת 1977 ועסק בהוראת מוזיקה. כעשר שנים אחר כך נדון שוב למאסר על מעשים מגונים בתלמידותיו וישב מספר שנים. היינקה פיאטלי שמה קץ לחייה ב-1977.
כעשר שנים לאחר שנכלא לראשונה, בשנת 1968 בערך, ביקרה אצלו דוקטורנטית צעירה בשם קציעה כ"ץ, לימים סופרת ובלשנית, שביקשה לעשות דוקטורט על שפת העבריינים. בפגישה עם בליץ הוא נאות לכתוב עבורה את לקסיקון סלנג האסירים שבו נתקל. בליץ עמל על המילון, והוציא מתחת ידו כ-200 ערכים, כתובים בכתב יד היכול עד היום לפרנס כמה גרפולוגים. בינתיים החליפה קציעה את הנושא לדוקטורט, ודפי המילון נשכחו והצהיבו במגירה והם מובאים כאן לראשונה.

המילון מתעד ברובו את שפת העולם התחתון של שנות השישים, שאליה נחשף בליץ בכלא. ביטויים רבים מתארים טיפוסים של עבריינים, אחרים ענייני שוד, הונאה וסחיטה, וכן את הווי בית הסוהר.
במילון לא מעט ביטויי סלנג כלליים, שהיו אופייניים לשפת עבריינים אבל הפכו מזמן נחלת הכלל, כמו דאווין, פוסטמה, יעני ועוד. יש לציין שכל זה נכתב לפני מילון הסלנג של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ, כך שמדובר בעבודה חלוצית.
חלק גדול ממילונו של בליץ מביא כינויים לטיפוסי
אווירון. מלשן.
אוכל. מקיים יחסים הומוסקסואליים באופן מסיבי.
אוכלת. בחורה המתרצה לגברים.
אוסקר. גאון בהלשנה, נובע מפרס אוסקר.
אורגינל. מקורי, ישר, אפשר להאמין בו.
אוּרקוּלי. אדם בעל אוצרות.
אידיש. אשכנזי שלא מבין בעניינים.
אינג'ינר. מומחה בפיצוח קופות.
אינדיאנים. כינוי לערבים.
אמנון. כינוי לבני הטובים, שנראים לא שווים בעיני אנשי העולם התחתון.
אסף. בחור שהוא בסדר במונחי העולם התחתון.
אסקימוסים. אנשים החיים על רווחי נשותיהם.
אקורדיוניסט. אדם המגלה את מעשיו לחוקרי המשטרה בזמן מעצרו.
אש. בן אדם עצבני וחמום מוח.
בוקי. לא שפוי.
בלוע. איש העולם התחתון הרוצה לבלוע את כל העולם.
בֶלרובה. חושב את עצמו, אבל לא שווה.
ברון. מתחזה לאחר בעל רמה.
ברונכיט. אדם הסובל מהקאות, כלומר, מגלה סודות של חברים.
ברזלן. קמצן.
גבר. אדם יציב שלא נרתע מדבר.
גולבן. אדם שעבר שפשופים בחקירה משפטית ולא נשבר.
גיבּן. נושא קופה של שרצים.
גלח. כייס.
גליאווה. אדם רכרוכי.
גרגרן. מדבר הרבה.
גרמני. איש רע ואכזר.
דולפין. אדם בעל מעמד גבוה בעולם הפשע, בעל הרבה כסף.
דון ז'ואן. גנב המחזר על פתחי דירות.
חראקיסטו. גונב מכוניות לשם שעשוע ונסיעה מטורפת.
חתול. איש המטפס על צינורות לשם גניבה בדירות מגורים.
טובז'ה. אוהב משכבי זכר.
יולְד. טיפש, אינו מבין דבר.
יורם. ביטוי לעגני לבני הטובים, שאינם מבינים דבר בענייני העולם התחתון, לא עצמאיים.
כלבויניק. פורץ, גנב, רמאי שודד וכו'.
לבנייה. רכרוכי.
לימון. איש עייף וסחוט.
לקלק. אדם המלקק לחזקים ממנו, למשטרה, לסוהרים וכו.
מוסר. מלשין.
מוקו. שוטר.
מיג. כינוי לאנשי פתח, ערבים.
מיקרוב. אדם רע ומזיק.
מיראז'. מלשין.
מלא. מסומם, שיכור.
מסמר. אדם דפוק.
עובר ושב. פרוצה.
פרימוס. אחד שקל לחמם אותו על מישהו אחר.
צהוב. משחק מישהו שלא אכפת לו עם אנשים במטרה להוציא מהם ידיעות.
ריק. משתמש בסמים שאינו מסומם.
יתר ערכי המילון של רפי בליץ עוסקים בהיבטים שונים של חיי הפשע וחיי האסירים. הערבית שולטת.
אוונטה. רמאות.
אולקוס. לגרום לצרות, להרגיז.
אוסם. מכירת שקרים (על שם בית החרושת).
אז'י. בוא הנה! (ביטוי ממרוקאית – ר.ר.).
ביסקוויט. משכב זכר.
גישפונים. לסדר, לרמות, לעולל, לקנדס.
דויד. החלפת שם איש בשעת ביצוע עבירה פלילית.
הוריקן. פשיטה משטרתית, מצוד משטרתי.
זה זובי זה. לעג לאיש בלי משמעות.
זולה. מקום מחבוא, מסתור.
זינזנה. מכונית ליווי אסירים.
ז'רנוג. דפיקה (אוכלת זרנוק: אוכלת דפיקה).
חופה. פחד. תפסתי חופה: תפסתי פחד.
חלטורה. גניבה מקרית, לא מתוכננת.
חנוכייה. שטר של 50 לירות.
כלי. אקדח.
כספת. בית כלא רמלה, מקום שמור היטב.
לבן. הירואין.
מחששה. בית בו מעשנים חשיש.
מנגנת. תת מקלע.
נרקוזה. דפקתי אותו, סידרתי.
פארטייה. מקרה שקרה, הצגה (מקובל עד היום בשפת העבריינים – ר.ר.).
פריז'ידר. בית סוהר.
רואחנה. הלכנו, השתחררנו.
שאבשה. עישון חשיש.
שאפה. חתיכה נשית, וגם חתיכת חשיש.
שש בש. לאונן.
תעייש. ברכת תודה.
תשק. לא מסכים, שק לי באחוריים.

אליפות העולם באתלטיקה יוצאת השבוע לדרך. אברהם תירוש שואל בעניין זה: "מדוע וכיצד יוחדו פעלים שונים למקצועות הזריקה באתלטיקה: זריקת דיסקוס, הטלת כידון, הדיפת כדור ברזל, יידוי פטיש? מדוע לא הכל זריקה? סתם לשם הגיוון?"
מונחי הספורט נקבעו ופורסמו בשנת 1961 במילון מיוחד "לענייני אתלטיקה זריקה והדיפה" של האקדמיה ללשון העברית. באנגלית אכן נאמר בדרך כלל על מקצועות השלכת החפצים "זריקה" (throw): זורקים דיסקוס, זורקים פטיש וזורקים כידון, ורק כדור ברזל "יורים-שמים" (shot-put). האקדמיה החליטה על מגוון מונחים שונים, ובצדק. הפעולות שונות זו מזו, ומסתבר שכבר בתנ"ך הבחינו ביניהן, בעיקר במלחמה.
מסופר על שאול שניסה "להטיל" את החנית בדוד, מכאן הדרך להטלת כידון קצרה. דיסקוס ופטיש עוד לא היו בלקסיקון התנ"כי, אבל במגילת איכה "מיידים" אבן ומכאן יידוי הפטיש, ובתלמוד "זורקים" אבנים, וכך השאירו לדיסקוס את הזריקה. בעניין הכדור, יחזקאל מתאר ממש הדיפת כדור ברזל: "בצד ובכתף תהדופו". ההקשר אחר, כמובן, אבל הפועל מדויק.
האקדמיה החליטה עם זאת שהספורטאי עצמו יהיה תמיד "זורק": "זורק דיסקוס", "זורק פטיש", "זורק כידון" וכדומה. ולפי משקל המקצועות: דיסקוסאי, פטישאי וכידונאי. רק למקצוע כדור הברזל נקבע "הודף כדור".
כמה וכמה תגובות הגיעו בעניין הגיית השם נעמי (הזירה הלשונית 7.6).
יוסף רוטמן כותב: "העובדה שה-נ מנוקדת בספרי התנ"ך ב-קמץ, אינה מעידה כי זה קמץ קטן שיש להגותו כ-O. עובדה שהתימנים, אשר הבקיאים שביניהם דבקים בקפדנות במסורת הקריאה, מבטאים את השם Naomi. שים נא לב כי בספרי התנ"ך המנוקדים בקפדנות, יש מתג משמאל הקמץ שתחת ה-נ".
אביעד מוסיף: "ככל הידוע לי בהגייה האשכנזית קוראים את השם נעמיNaomi . צורת הניקוד זהה למילה יָעֳמד (ויקרא טז 10), ושם הספרדים קוראים יועומד והאשכנזים מבטאים יָעומד. בכל אופן אין זו השפעה אנגלית בלבד, אלא יש הסוברים שכך צריך לקרוא את השם".
ההערות מאלפות. עם זאת אין מחלוקת על כך שהגיית השם בעברית החדשה היא no'omi, על פי הדרך הספרדית, כדרך המקרים שבהם בא קמץ קטן ואחריו חטף קמץ, כמו מָעֳרָך, פָעֳלִי ועוד.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".