מטבוחה של יצרים: "החשפן התנין ואשת השר" לא עונה על השאלות
יוצרי "החשפן התנין ואשת השר" לקחו את המיתוסים הגדולים ויצאו למסע מרתק בעקבות האמת שמאחורי הסיפור, אבל פרשנות פסיכולוגית בגרוש ובחירה בסיפורים רכילותיים סוג ג' הורידו מערכה של הסדרה
החשפן התנין ואשת השר צילום: דנה דירקטור
אי אפשר היה להפסיק לדפדף. דולרים, שרים בכירים, סאדו-מאזו, מזימות בינלאומיות ופנינה רוזנבלום התערבבו אלו באלו. סלט מטבוחה של היצרים. הנשימה נעתקה וריר נטף על הדפים המצהיבים. תחושה מוזרה עטפה את הגוף, כזו השמורה לצפייה בתוכניות סמי-דוקומנטריות על מפגשים עם חייזרים או מול מפגן ידע כללי של משי חוג'ה.
התעתוע - היה או לא היה - הביא להתערערות פנימית. האם זהו העולם האמיתי? האם חייתי עד כה בבועה נאיבית? למה אמא לא סיפרה לי שום דבר?
יוצרי הסדרה הדוקומנטרית "החשפן התנין ואשת השר", אירית דולב ואלון מרום, הלכו בעקבות טביעות הרגליים של אגדות העם המודרניות: צ'יזבטים שכולנו כבר שמענו מנהגי מוניות, באתרי אינטרנט או בשיחות הבורגניות של ליל שישי. מה לא היה לנו - בחורה ישראלית שמתעברת מחשפן שחור, ערבים שמשתינים לחומוס, תנין בכנרת, אחת שקוראים לה ענף עץ השקד.
יוצרי הסדרה לא התעצלו וחרשו את הארץ, את העולם ואת הארכיון כדי להביא אסופה מרשימה של אפיזודות מציצניות, פרוורטיות, לא מצונזרות ומרתקות. אבל פה קבור הכושי: חריש עמוק באחת הפרשות יעמיד את העלילה בלב העניין, וכשמדובר בסיפור רכילות סוג ז' - האם הכלה כן או לא סיפרה למוזמנים לפני החופה שבעלה שכב עם אחותה - זה קצת מגוחך.
דולב ומרום מודעים לכך, אבל התקשו לייצר שיח אחר. חנות הממתקים של היצר הפכה לשלולית של ארטיק נמס. מסע דילוגים בין הסיפורים - בתיבול פרשנות של פסיכולוגיה בגרוש וסוציולוגיה בשקל, ובליווי אילוסטרציות וקטעים מבוימים מעורפלים - הרחיק את המיקוד והפך את הדיון למובן מאליו, שטחי ולא מאתגר. רב-סרן שמועתי גויס למילואים.
הסדרה לא ענתה על השאלות, מה מבדיל את האגדות האורבניות מסתם שמועות לוהטות? מהו הממד האורבני שבהם, אם בכלל (כאילו שהפריפרייה לא מחוסנת בפני פרוורסיה). ואולי רק גבולות הדיבור על הסיפור, ולא ההתרחשות, הם אלו שנמצאים במתחם האורבני. האם תנין בכנרת מאיים על הבורגנות בלבד או נוגע בפחד-או סתם רצון בריגוש-כלל אנושי.
וזו אולי הנקודה המעניינת בסיפור: כיצד טקסט-מילולי או
כתוב-הופך להוויה, לעובדה. בעולם של טשטוש הגבולות בין מציאות לבדיה, האיש המרתק בסיפור הוא לא הכלה הנבגדת אלא המספר. הכלה, הרי, יכולה להתחלף בחתן שיכול להתחלף בחשפן או במלצר. האגדה תהיה אותה אגדה.
בעזרת עבודת תחקיר מרשימה צדו דולב ומרום עשרות פטפטנים כאלו, כולל משרשרת המזון הראשונה, אבל הם לא הצליחו ממש לגעת בהם, להבין, לפרק. התנין עלה מהמים וטרף את כולם.
החשפן, התנין ואשת השר, ערוץ 8
נא להמתין לטעינת התגובות
