מזרח מול מערב: על משבר הזהות ב"פרספוליס 2"
הרומן הגרפי "פרספוליס 2: סיפורו של המסע הביתה" ממשיך את הדיון שהחל בספר הראשון שחיברה מרג'אן סטראפי, ומציג את מערכת היחסים בין איראן האיסלמית לבין המערב הליברלי דרך עיניה של צעירה איראנית
פרספוליס, מרג'אן סטראפי צילום: כריכת הספר
במהלך העלילה, עוברת סטראפי טקס חניכה נשי הנוגע בשאלות עמוקות של זהות וזיהוי. מצד אחד היא מתפקדת כאאוטסיידרית בחברה האוסטרית, שהיא מעין משל לחברה האירופית וליחסה המפלה למזרח, אך מצד שני היא מתחילה לאמץ ערכים מקומיים בכדי להשתלב בסביבה החדשה והליברלית, דבר המשפיע על יחס המקורבים אליה באיראן. בין שני הצדדים האלו באישיותה נוצרים יחסי גומלין מורכבים גם סובייקטיבית (המציאות הניבטת מתוך עיניה) וגם אובייקטיבית (למשל יחסי מזרח-מערב), ואנו לומדים מהם הן על יחסה של איראן למערב, והן על ההסתכלות האוריינטליסטית של המערב על איראן.
סטראפי ניצבת כל הזמן בין הביקורת על המערב לבין זו על המזרח.
מצד אחד ישנה ביקורת חריפה על הערכים המערביים ועל התאווה לנפט, שבזכותו איראן מקבלת מקום מרכזי בפוליטיקה הגלובלית. מצד שני, הגיבורה היא גם בעלת תכונות המקנות לה כלים להתמודד עם הדיכוי האיסלמי כגון אומץ לב, רפיון חושים, למידה ומאבק בלתי פוסק.
האחרוּת של איראן בשיח המערבי, מסמנת קודם כל את המחסור ברפלקסיביות בדיון של המערב על אודות עצמו. כך למשל, ממשל אובמה מברך על ההתנגדות של העם האיראני למשטר, אך עם זאת בארצות הברית עצמה מצנזרים את תמונות הזוועה שמגיעות כתוצאה ממדיניות הכיבוש בעיראק. סטראפי המחברת מנסה להציג את הדיון על היחסים בין המערב למזרח דרך דילמות פנימיות של סטראפי הגיבורה, אך משתדלת להימנע מלעשות זאת בצורה אקזוטית כ"יומנה הסודי של נערה מאיראן האיסלמית".
מבחינה תוכנית, חשוב לזכור שזהו קודם כל ספר קומיקס. מסיבה זו יש לו טכניקות שונות להעברת מסרים מאשר לרומן רגיל. צבעי השחור והלבן שנבחרו, מקשרים אותנו למחשבה פוסט-קולוניאליסטית על יחסי מערב-מזרח ויחסים בין גזעיים. כך למשל, הצבע השחור מסמל גם את השיער של סטראפי, שמייחד אותה מכל בהירי השיער באוסטריה, אך גם את צבע כיסוי הראש של הנזירות ואת צבע הרעלה של הנשים האיראניות.
"פרספוליס 2: סיפורו של המסע הביתה", מרג'אן סטראפּי, מצרפתית: אביטל ענבר, אחוזת בית, הוצאה לאור, 2009, 195 עמודים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם