40 שנה אחרי: מיני פסטיבל וודסטוק בירושלים
סקס סמים ורוק'נרול בירושלים? נמרוד בוסו רקד על הדשא במופע הצדעה לוודסטוק, וניסה להבין איך רוח החופש של שנות ה-60 מתיישבת עם החומות בעיר הבירה
לייזר לויד ומארק רשקו באירוע וודסטוק בירושלים יהושע הלוי
לא אכחיש שהניגוד הזה גם הדליק אותי. הדליק אותי עד כדי כך, שממש נהגתי שעה וחצי בפקקים על מנת להגיע לגן סאקר כדי לשמוע חמש שעות של יצירות מאת האמנים שלקחו חלק בפסטיבל המקורי. כמו כן, מצאה חן בעיניי העובדה שסוף סוף קיים אירוע מוזיקלי משמעותי מחוץ לתחומי תל אביב רבתי, והעובדה שאת הארגון לקחה על עצמה עמותה עלומת שם לקידום הפוטבול האמריקאי בישראל (AFI), בכלל גרמה לי להגיע למופע מנקודת מבט מפרגנת.
ברגע שנכנסתי למתחם ההופעה באצטדיון קראפט, עלה רוני פיטרסון לבמה, והחל בסדרת קאברים לבוב דילן. במקביל, ניסיתי להבין מה הקשר בין פסטיבל וודסטוק להפנינג החביב לכל המשפחה אליו נקלעתי. שלא תבינו לא נכון, פיטרסון ולהקת הליווי שלו עשו אחלה עבודה בביצועיהם לדילן (שאגב, כלל לא הופיע בוודסטוק המקורי), אלא שעל הדשא הסינתטי שמולם היו שרועים בניחותא רק כמה מאות אנשים בלבד, רובם בשכבת גיל שכבר הייתה די בוגרת בתקופת וודסטוק המקורי, כשחלק מהם אפילו הלכו עם רוח המופע עד הסוף, והתלבשו על פי קוד האופנה ההיפית של שנות ה-60: שמלות שאנטי, בנדנות ושרוואלים.
רוק'נרול על הדשא הסינתטי
מבחינה מוזיקלית, היה ערב מוצלח ביותר. אחרי פיטרסון עלתה לבמה להקת קריסטל שיפ (עם קאברים לדלתות, שגם לא הופיעו בוודסטוק), שסיפקה את הסחורה, ואחריהם גבע אלון (עם קאברים לניל יאנג). להקת לונג טיים גון (בקאברים לקרוסבי סטילס ונאש), והגיטריסט החרדי לייזר לויד בביצועים לג'ימי הנדריקס, שהיו חביבים ותו לא. אל לויד הצטרף בשלב מסוים אורח הכבוד של הערב, הגיטריסט מארק רשקו, שזכה לנגן גם בפסטיבל המקורי, וכיום מתגורר בקיבוץ עין השופט. פרט לביצוע מצוין שנתנו השניים ל"וודו צ'ייל" של הנדריקס, תרומתו העיקרית של רשקו הייתה בכך שהצליח להרים את הקהל על הרגליים, ולרגע כמעט הייתה אווירת רוק'נרול על הדשא הסינתטי.
ההופעה סיפקה גם כמה אירועים מבדרים והזויים קמעה, שככל הנראה יכולים לקרות רק במופעי
וודסטוק בירושלים, כמו הרגע בו לויד החרדי פצח בדרשה הבאה: "אני לקחתי הרבה מאד סמים כשהייתי צעיר, כבר לא זוכר איזה. אבל אז ברוך השם גיליתי את הסם הכי חזק שעד עכשיו אני מסטול ממנו - השבת". מאוחר יותר עלה גם תושב העיר אירה פלדמן, שנכח גם הוא בפסטיבל בסוף שנות ה-60, כדי לומר מספר מילים. "אני שמח לראות את כולם פה", אמר. "באופן עקרוני זה גם מה שהיה בוודסטוק, רק פי אלף גדול יותר".
לסיכום, היה ערב נחמד ביותר. הבעיה היחידה לדעתי הייתה בצירוף המילה "וודסטוק" לשם האירוע, כי למרות טענתו של פלדמן, כנראה שכל קשר בין הפסטיבל בשנת 1969, לזה שהתקיים אתמול בירושלים, הוא מקרי. מצד שני קשה לבוא אליו בטענות על זיכרונו הלקוי, שכן כמו שאומר הפתגם – אם אתה זוכר את וודסטוק, כנראה שלא היית שם.
נא להמתין לטעינת התגובות
