שניים לב אדום: ענבר דנון ואריאל וולף אוהבים
הם רעננים ומתוקים כמו קרטיב דובדבן באמצע אוגוסט. כמו אלים מוזהבים, רק קטנים יותר. ובכל זאת, הם לא פראיירים בכלל. ענבר דנון ואריאל וולף המהממים מ"תיכון השיר שלנו" עדיין טריים בעסק שנקרא חיים, אבל כבר יודעים כל מה שצריך לדעת על אהבה: איך זה להיות בשלישייה, שמותר להתנשק עם אחרים ושאהבה אמיתית זה גם כשאתה לבד
וברצינות, המציאות אולי לא הכי סבבה תמיד, אבל יש גם נקודות של אור לבן וזך. קוראים להם ענבר ואריאל, והם יפים, מתוקים וצעירים כמו מי שהחיים עוד לא קלקלו אותו ולקחו לו את הדבר היפה הזה שנקרא נעורים.
עם כל הקושי גררתי את עצמי לבית קפה מול אתר הבנייה שהיה פעם התיאטרון הלאומי כדי לפגוש אותם, את ענבר דנון ואריאל וולף, שניים מכוכבי "תיכון השיר שלנו" ומשימת הט"ו באב שלי. ההליכה ברחוב התל־אביבי הייתה לי קשה מבדרך כלל, ולא רק בגלל הלחות. לא יכולתי שלא לתהות אם יצוץ פתאום מישהו עם כלי נשק אוטומטי וירסס עוברים ושבים, ככה בשביל הכיף.
מיותר לציין שאם אתם קוראים את השורות האלה ולא בוקסה מצמררת על רגעיי האחרונים וכמה שאהבתי לעזור לזולת, זה כנראה לא קרה. כשהגעתי לקפה מצאתי את וולף ודנון חצי מעולפים אחרי סשן צילומים לכתבה, מפגש קריאה ראשונה לעונה השנייה של "תיכון השיר שלנו" וארוחת צהריים בריאה, אבל זה ממש לא הפריע להם להיות מקסימים ולהחזיר לי חלק מהאופטימיות הקוסמית שמאפיינת אותי בימים כסדרם. מקצוענים, אין מה לומר.
וולף בן ה-25, שחזר כמה שעות קודם לכן מחופשה בפריז, היה קצת המום ממדינת הטליבאן שבה נחת, ואילו דנון, 21 כולה, ששבה אף היא לפני כמה ימים מסיבוב קצר באמסטרדם, העדיפה להמעיט בדיבור על אקטואליה ולא ליפול להצהרות קלישאיות.
"יש הרבה סוגים של אהבה", שולף וולף כשאני חוקרת את השניים מה הסטטוס שלהם, "וחוץ מזה, אני ממש חלש בפייסבוק".
אני מדברת על הסטטוס הזוגי. בסדרה, למשל, ניהלתם איזה רומנצ'יק.
"וואו, עבר מלא זמן, הצילומים היו לפני איזה שנה, אז קשה לזכור, אבל כן, נראה לי שהייתה לנו איזו נשיקה שם".
דנון: "וואו, אני בקושי זכרתי את זה".
את לא נוהגת לזכור את כל הבחורים שאת מתנשקת איתם?
"ברור שכן, אבל אצלי כל הדברים האלה היו ממניעי נקמה באסי (בגילומו של יהודה נהרי - ע"ש), החבר שלי".
וולף: "אז את אומרת שלא רצית אותי באמת?".
דנון: "מצטערת, היית על הדרך".
וולף: "זה לא באמת נכון, היא רצתה אותי, וזה פשוט לא עבד בינינו".
דנון: "זה נכון, גלבוע הוא הכי הורס, אבל כמו שאמרתי לו בטקסט - 'רצת מהר מדי'".
מה זה אומר?
וולף: "נישקתי אותה על ההתחלה".
ואת לא זוכרת את הנשיקה איתו?
"ברור שאני זוכרת".
וולף: "היא כבר לא זוכרת עם מי היא מתנשקת".
דנון: "כן, אני כל הזמן עומדת ומנשקים אותי. סתם... יש לי חבר כבר ארבע שנים, מגיל 16 בערך, אנחנו יחד מהתיכון באהבה גדולה".
נו, והוא מפרגן לנשיקות שלך?
"הוא הכי מפרגן בעולם. הוא מבין שזה חלק מהעבודה".
ומה איתך? גם אתה במערכת יחסים ארוכת טווח?
"לא. אני דווקא רווק".
ואיך זה להיות רווק תל-אביבי מבוקש?
"קודם כל אני רווק יפואי, ואין לי ממש מושג. אני נמצא כל היום בבית הספר למשחק ומקדיש את חיי למקצוע. אני לגמרי בבועה של הלימודים".
לא שזה תירוץ, אבל וולף באמת די עסוק, עם לו"ז שלא מאפשר יותר מדי שמוזינג ומינגלינג ובחורות חדשות. כמה רגעים לפני שהוא התחיל לנשק בחורות בדרמות יומיות, לפני בערך שלוש שנים, כשהשתחרר מצבא ההגנה, נסע וולף לאהבת חייו האמיתית – פריז, והשתקע שם לתקופה של חצי שנה.
"זו העיר הכי רומנטית שאני מכיר", הוא משתפך, "זה היה ההודו שלי אחרי הצבא, ואחרי חצי שנה חזרתי לכאן להתחיל ללמוד בניסן נתיב. ואם כבר אנחנו בהקשר של זוגיות ואהבה, אז לימודי משחק זה משהו שלוקח את החיים בצורה אבסולוטית".
ובכן, מתברר שהלימודים הקשים משתלמים, כי חוץ מ"תיכון השיר" רושם וולף השתתפות טרייה ב"התגנבות יחידים", סרטו החדש של דובר קוסאשווילי (בקרוב בקולנועים הקרובים למגוריכם), המתעסק ביחידת ג'ובניקים בשנות החמישים דרך הסיפורים האישיים של חברי היחידה. בקיצור, כור ההיתוך, עם הרבה עדתיות, קצת אקשן מיליטנטי ושאר הטריקים הקולנועיים שקוסאשווילי יודע לעשות.
"זה כבוד גדול בהחלט", הוא מתגאה, "זה לא תפקיד ראשי, אבל בכל זאת".
דנון לעומתו השתחררה לא מזמן משירותה בתיאטרון צה"ל, שבמהלכו צילמה את העונה הראשונה של הסדרה (פלוס הבלחה ב"החברים של נאור"), ובאוקטובר הקרוב, ברגע שיסתיימו צילומי העונה השנייה של הסדרה, תוכלו למצוא אותה משננת טקסטים במסגרת לימודי משחק אצל יורם לוינשטיין. "אני ממש לא יודעת איך זה ללמוד משחק, אבל רק מלראות את אריאל אני מבינה כמה זה קשה. בחודשים שצילמנו הוא פשוט לא ישן".
לפחות יש לך חברים שיכולים לספר לך איך זה.
"כן, האמת שלאריאל ולי היה קליק מהרגע הראשון. זה הכי כיף לעבוד עם פרטנרים שנהנים איתם. זה מאוד מקרב, נוצרת אינטימיות מאוד גדולה כשאתה מצלם עם בנאדם 50 פרקים בעונה".
אתם באמת מאוד טובים יחד. איך זה שלא ניסו למכור אתכם למדורי הרכילות כזוג?
וולף: "אני חושב שזה כי כל הבנות אצלנו היו מלכתחילה עם בני זוג, אז הבינו את זה כבר בראיון הראשון ועזבו אותנו. פשוט לא הייתה דרך לעשות משהו כזה".
דנון: "כולנו עם חברים הרבה זמן, אז לא היה טעם בזה".
ובכל זאת יצא זוג אחד מהסדרה, יהודה נהרי ומיכל אמדורסקי, שלשם שינוי לא היה תרגיל של יחסי ציבור.
וולף: "זה לגמרי לא היה בשליטתנו".
דנון: "לא נראה לי שמישהו ידע על זה במהלך הצילומים".
איך זה לנהל מערכת יחסים פיקטיבית בתוך הסדרה על בסיס יומי, לא מבלבל?
"אי אפשר להתבלבל, בכל זאת יש לך את החיים שלך. אתה קם בבוקר לעבודה ויודע לאן אתה הולך. דווקא במסגרת כל כך אינטנסיבית זה מאוד חשוב שיש לי חבר לחזור אליו הביתה בלילה, שיש משהו שפוי, כי סביבת העבודה הזאת לא כל כך שפויה. בעיניי אהבה היא דבר נורא חשוב, וזה דווקא טוב שזה מישהו שהוא חיצוני לעבודה ולא נמצא איתך כל הזמן שם, מישהו שאתה יכול לחזור הביתה ולספר לו איך היה היום שלך".
וולף: "אין ספק שהקשרים בסדרה נשארים ברמה המקצועית".
אל תיתממו, דברים כאלה קורים בסטים.
"ברור שדברים כאלה יכולים לקרות, אבל אצלנו, בגלל שכל הבנות כבר עם בחורים, לא היה לזה באמת מקום. כן התפתחו קשרי חברות, אבל לא קשרים רומנטיים".
דנון: "תראי, זה לא קל לעשות סצנות אינטימיות כאלה בפעמים הראשונות. בפעם הראשונה שהייתי צריכה להתנשק עם אסי היה לי הכי מוזר, אבל זה נורא מקצועי וטכני. באמת, זה כמו להגיד עוד רפליקה".
ומיכל לא רצתה לאכול אותך על הסט?
"קודם כל, ממש לא ידענו שהם יחד, ודבר שני מיכל מקסימה ואני נורא אוהבת אותה".
זה טוב שיש כל מיני סוגים של אהבה.
"נכון. אגב, אריאל, אני ממש אוהבת אותך".
וולף: "גם אני אוהב אותך".
אוי אתם ממש מקסימים, אני נמסה פה.
"בשורה התחתונה זה כיף. הסצנות האלה של הרומנים והתככים וכל הבלגן מגניבות נורא, בעיקר כשיש לך את זה עם כמה דמויות".
דנון: "כן, אשכרה התנשקתי עם כל הבחורים בסדרה כמעט. טוב, מה לעשות, אני הכי שווה בסדרה. ממש הנשמה הטובה שלא מפסיקים לפגוע בה".
דווקא חשבתי שגילי היא כלבה תככנית.
"היא אולי נראית רעה אבל קודם כל היא מסכנה. אני ממש למדתי לרחם עליה לקראת סוף העונה. היא לא עושה את זה מרוע, אלה ההגנות שלה. בסך הכל רוב הזמן פוגעים בה ושוברים לה את הלב".
וולף: "גם גלבוע די מסכן, כל הזמן הבנות שהוא מאוהב בהן זורקות אותו".
יש קשר בין הדמויות למי שאתם במציאות?
"זה לא ייאמן כמה שאין קשר".
אז מה אתה אומר? שענבר שחקנית ממש טובה?
"לחלוטין, מי שמכיר אותה בחיים לא מאמין".
דנון: "את יודעת כמה פעמים צעקו עליי ברחוב על כמה שאני מתנהגת מגעיל לנועה (הדמות שמגלמת תמר שם אור - ע"ש)? להרבה אנשים קשה לעשות את ההפרדה. לפני כמה זמן תפסו אותי בנות בדיזנגוף סנטר ורדפו אחריי עד השירותים כדי להגיד לי שזה מאוד לא יפה מה שאני עושה לנועה, אז הסברתי להן שזה לא אני ושכותבים לי את הטקסט".
וולף: "כן, את לא תאמיני כמה פעמים רודפים אחריי ברחוב וקוראים לי גלבוע. לוקח לי זמן להבין שמדברים אליי, עד שאני נזכר. גם עכשיו בשדה התעופה זה קרה".
אגב, גלבוע, גם אתה עברת על כל הבחורות בסדרה.
"נכון, ממש נישקתי את כל הבנות. דאגו לנו על הסט. ובניגוד לבנות לי אין בת זוג, אז לא היה לי מה להתערער. בכל מקרה, גם בתיאטרון וגם בבית הספר יש את הסצנות האלה, ומבחינתי זה ממש בקטע מקצועי. זה תמיד הרגיש לי חלק מהמקצוע, עוד חלק מסיטואציה שאתה צריך להעביר כשחקן".
איך זה שבחור הורס כמוך עדיין רווק במציאות?
"כי אני כל הזמן בלימודים, אין לי זמן לכלום. לפני כמה זמן הגיעו לבקר אותי חברים מחו"ל ואפילו לא זכרתי לאיזה בר יוצאים בימינו. בעיקרון כולם תמיד רוצים אהבה, אבל אהבה מגיעה בהמון דרכים. אם אתה רוצה אהבה זוגית אתה צריך גם את הזמן להשקיע בזה, ועכשיו אין לי אותו".
מה הקווים האדומים שלכם במערכות יחסים?
דנון: "בגידה בשבילי זה קו אדום, האמת שגם לשקר או סתם לא להגיד את האמת זה נורא. כנות ואמון הם הדברים הכי חשובים במערכות יחסים".
וולף: "כן, בגידה זה משהו שהוא לא נתפס בעיניי. תראי, יש המון ויתורים באהבה ובזוגיות, והשאלה היא כמה אתה נאמן לעצמך וכמה אתה מוותר בשביל הזוגיות. הגבולות מיטשטשים לפעמים".
מה הייתה המחווה הכי רומנטית שעשיתם אי פעם?
דנון: "לקחתי את חבר שלי לשיט על הסיין ביומולדת שלו".
וואו, את רצינית. אריאל, אתה חייב לתת משהו חזק עכשיו.
"כן, אה? ממ... בא לי להגיד גם משהו על איזה נהר, אבל נראה לי שהכי רומנטי שלי היה למלמל בצרפתית באוזן של החברה הצרפתייה שהייתה לי כשגרתי בפריז".
סביר. אז אני מניחה שכבר חוויתם פעם שיברון לב.
דנון: "תראי, אני עם בן זוג מגיל 16, אז לא ממש".
וולף: "לי שברו את הלב הרבה פעמים, וואו, את גורמת לי להתעמת עם דברים. שיברון הלב הראשון שלי היה בגיל 10, היינו יחד ארבעה ימים ואז היא פגשה ילד אחר בספרייה ואמרה לי שהיא החליטה להיות חברה שלו ולא שלי. אבל מאז שברו לי את הלב עוד כמה פעמים, בצורה קצת יותר רצינית".
אז בניגוד לתככים, למזימות ולמשולשים הרומנטיים בשלל הקומבינציות שמספקת הדרמה היומית שבה משחק הצמד, החיים האמיתיים הרבה יותר רגועים מהבחינה הזאת. לפחות אצל דנון, שמתחזקת זוגיות של ארבע שנים. וולף? הוא מנהל כרגע זוגיות צפופה עם חיידק הבמה שלו. ובכל זאת, בחיים כמו בחיים, הכל יכול לקרות, כולל דרמות טלנובליות. "בואי נגיד שאלה מצבים מוקצנים, אבל ברור שזה בא ממקום מציאותי", מבהיר לי וולף איך עובדים החיים, "אנשים מתאהבים כל הזמן".
רגע, יצא לך לעמוד במרכז משולש רומנטי במציאות?
"ברור שיצא לי, אלה חומרים שמבוססים על מציאות. בדרמה יומית אולי מקצינים את קצב ההתרחשות של הדברים, אבל במציאות אלה החיים".
אפרופו החיים, אתם כבר צריכים להתמודד עם פפראצים?
"אני לא יוצא מבית הספר, אז אין לי מושג מה קורה בעולם".
דנון: "יש יותר את הקטע של הילדים שמעריצים בהיסטריה. מתברר שכולם רואים את זה באינטרנט ומכירים, זה מטורף".
מה? בקטע של חתימות, תעשו לי ילד וכאלה?
"כן, ממש בקטע היסטרי, ילדים מגיעים אליי רועדים ובא לי ללטף אותם ולקחת אותם הביתה".
וולף: "זה גם מצחיק כי הם מכניסים אותך למצב שבו קוראים לך בשם של הדמות, וזה מחזיר אותך לצילומים. זה מוזר, אבל אני צריך לנסות להתרגל לזה. מדהים אבל יש הרבה מאוד אנשים שלא יודעים לעשות את ההפרדה בין הדמויות לעובדה שאנחנו בני אדם".
ועכשיו אתם נכנסים לעונה שנייה. זה רציני.
דנון: "כן, היו תגובות טובות והאנשים שאחראים על הסדרה החליטו להמשיך".
וולף: "בטח בימינו, כשכלום לא בטוח בתחום".
ואם כבר דברים לא בטוחים, ענבר, איזו עצה בענייני הלב היית נותנת לאריאל?
"תמצא מישהי כמוני (היא אומרת ושניהם נשפכים מצחוק). ועכשיו ברצינות, אני לא דואגת לאריאל, הוא בחור מדהים והוא ישיג את מי שהוא ירצה".
אז מה התוכניות שלכם לט"ו באב?
וולף: "מתי זה יוצא? תכל'ס אלה חגים מסחריים של שוקולד ופרחים, לא?".
דנון: "אהבה אמיתית נמצאת כל יום".
וולף: "יואו, היא הביאה לך כאן משפט, אז אני אמשיך אותו – אהבה אמיתית נמצאת כל יום גם כשאתה לבד".
נא להמתין לטעינת התגובות
