דבילי, אבל מצחיק: על "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס"
"בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" הוא סרט קיצי, מצחיק ועשוי היטב, שנאמן לחוקי הז'אנר שלו, אבל קשה לראות אותו נכנס לפנתיאון הקאלט

אמנם זה הימור קלוש ודי נדיר, אבל אחת לכמה שנים יש איזה סרט מסע מטופש כזה שמצליח להעלות חיוך על פניי. האבטיפוס המושלם לסוג הסרטים הזה הוא "עד החתונה זה יעבור", עוד סרט שסבל מתרגום נוראי, נקרא במקור "ורי בד ת'ינגס" (דברים רעים מאוד) והוא אחד מסרטי המסע השטותיים הטובים שנעשו.
הלהיט של פיטר ברג משנת 1998 בכיכובם של כריסטיאן סלייטר, קמרון דיאז וג'רמי פיבן (הלא הוא ארי גולד המיתולוגי מהסדרה "הפמליה") הוא קומדיה שחורה על מסיבת רווקים שיוצאת משליטה בצורה מושלמת. לעתים נדירות מצליח סרט מהסוג הזה להתעלות לרמה של סרט קאלט ובשנים האחרונות היו עשרות ניסיונות כושלים להיכנס לפנתיאון.
"בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" הוא סרטו החדש של טוד פיליפס, שלא זר לז'אנר סרטי המסע המופרעים ואפילו הספיק לייצר תת-ז'אנר של התחום עם "רוד טריפ", הלהיט משנת 2000 בכיכובו של תום גרין המצוין.
"בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" מישיר מבט לז'אנר סרטי המסע המטופשים. לכאורה התבנית של סרטים מסוג זה ידועה מראש וכמו כל ז'אנר יש לו חוקים. דבר ראשון, דרושים חברי ילדות טובים שיהיו הגרעין הקשה של המסע.
בגרסה הנוכחית יש את פיל, סטו ודאג, שיוצאים לחגוג לדאג מסיבת רווקים לוהטת בלאס וגאס. אליהם צריך להצטרף אאוטסיידר ועדיף שיהיה מופרע, כאן גויס לתפקיד זאק גליפיאנקיס המגלם את אלן, גיסו המיועד של החתן. הוא מצטרף לשלושת החברים הוותיקים למסע ההוללות ונותן הופעה מצוינת שלא הייתה מביישת את ג'ון בלושי האגדי שבנה את האבטיפוס לסוג הדמויות האלה ב"בית החיות" המיתולוגי.
עוד אביזר הכרחי הוא הרכב שילווה את החבורה, כאן יש מרצדס קלאסית של אבי הכלה המיועדת, שכמובן מזהיר שלא ישתוללו עם הרכב ולאף אחד אסור לנהוג פרט לחתן המיועד - דבר שברור שלא ישרוד את המסע.
הרביעייה העליזה יוצאת לדרך, בהתחלה הכול נראה מצוין: המלון, העיר, החוויה, אבל אחרי השקת כוסית אופטימית על גג המלון מגיע לו ערפול מוחלט. אנחנו מוצאים את החבורה שרועה על הרצפה בסוויטה
הסרט מצחיק וזורם בטבעיות, מודע לכל השטיקים והסממנים הקבועים של הז'אנר, עם סצנות צעידה בסגנון "כלבי אשמורת" וסצנת מחווה מבריקה ל"איש הגשם" בקזינו. המעידה העיקרית של "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" היא בסוף.
בניגוד לאחיו הבוגר, "עד החתונה זה יעבור", שבו הצופה מתפתל באי נוחות עד השנייה האחרונה, כאן הסיפור מסתיים בצורה סטנדרטית וקצת מאכזבת. בכל מקרה, זה בהחלט סרט קיץ מהנה, אבל קשה לראות אותו נכנס לפנתיאון סרטי הקאלט. אם יש לכם צהריים פנויים ורצון להצטנן עם איזו קומדיה שטותית, זה הסרט בשבילכם.
"בדרך לחתונה עוצרים בווגאס", טוד פיליפס (ארצות הברית, 2009)







נא להמתין לטעינת התגובות







