מדף הספרים של איתן טל
הצלם איתן טל, שאוצר את תערוכת הפורטרטים של עולם האופנה שנפתחה בשבוע שעבר בחולון, בוחר את חמשת הספרים האהובים עליו. מספר הדיוקנאות של ריצ'רד אבדון ועד "אליס בארץ הפלאות"
הצלם האגדי שהלך לעולמו, התחיל את קריירת הצילום שלו בשנות ה-40, השאיר סימן על ליבי ועל הקריירה שלי. אבדון, החל כצלם אופנה ועם הזמן "התרחב" לתוך עולם האמנות.

פורטרטים עבורו היו תפיסת האישיות והנשמה של מושא הצילום והם מזוהים בשל הקו הנקי והמינימליסטי שלהם ועדיין, מאוד סוערים.
אבדון ייזכר לנצח בזכות הפורטרט המפורסם שיצר לשחקנית אודרי הפבורן ז"ל, שהייתה המוזה שלו בשנות ה-50 וה-60. עליה הוא אמר: "לעולמים היא תהיה המתנה של המצלמה, היא תמיד שם, אני רק מצלם, לא מפריע לה, היא כבר השיגה בתוכה את הפורטרט האולטימטיבי.
הנסיך הקטן- אנטואן דה סנט אכזופרי
"כך טיבם של המבוגרים ואין לדון אותם לכל חובה. על כן חייבים הילדים להתייחס אליהם בסלחנות ובאורך רוח, כי אנו, המבינים את סוד החיים, איננו מייחסים למספרים חשיבות יתר"...
בתור ילד וגם בתור מבוגר שהילד עוד נמצא בתוכו, הספר הזה תמיד ייקח אותי למקומות הזויים.
כילד, לחשוב על ילד בודד, אבוד על כוכב זר שנתקל בעצים, כבשים, נחשים ואנשים מוזרים, גרם לי להרהר רבות על עולם המבוגרים המטופש והסבוך, כי כל מה שצריך בשביל להיות מאושר הוא שושנה אדומה אחת.
גם היום, שאני מעיין בו שוב, אני מבין דברים אחרת והחיוך נשאר אותו חיוך.
נער החידות ממובאי- ויקאס סווארופ
המשפט הנוראי של הורים פולניים לילדים סרבני מזון - " אתה יודע כמה ילדים רעבים יש בהודו?!" לא נאמר לי לעולם, אבל שקראתי את הספר ושראיתי את הסרט לאחר מכן, הבנתי כמה הודו מלאה בילדים מורעבים וגלמודים וכמה ענק הפער בן המזרח למערב.
הרעיון של הספר מצוין, דרך חידות טריוויה פשוטות, מובא סיפורו של ג'מאל, ילד אשפתות הודי, שנאבק על חייו בהרבה מצבים והוא רק רוצה לזכות בפרס הגדול של 20 מיליון רופי.
הספר קולח וכל פרק (שהוא גם חידת טריוויה), מושך לכיוון הפרק הבא. חבל שבגרסה הקולנועית הושמטו פרטים שהיו בספר.
ווג -
אמנם לא ספר, אבל מדובר בירחון אופנה שאני חי, נושם ומתרגש איתו. הווג מביא מדיי חודש (משנת 1892!) את בשורות האופנה של העונות הבאות, מציג עבודות של צלמי האופנה המובילים, בין דפיו מרוחות הדוגמניות היקרות והשוות ביותר והפקות האופנה שלו מתבלטות ביצירתיות נושמת.
אליס בארץ הפלאות- לואיס קרול
הספר הוא בעצם פרודיה פסיכדלית על עולמם הנוירוטי של אנשים שזולגים לדמיון, לפעמים בעזרת כימיקליים למיניהם, ויוצרים לעצמם יקום חדש.
ילדה משועממת (אליס) שמחפשת אקשן, נסחפת להרפתקה של חייה בעקבותיו של ארנב לבן לא שפוי.
מסר חינוכי לילדים? בהחלט, כל עוד לא מבינים את הסאב-טקסט. מסר חינוכי למבוגרים? תאמרו לא לסמים.







נא להמתין לטעינת התגובות








