לא סיפור פסימי: אפריל גילרוביץ' על "מסדרונות"
את "מסדרונות", ספר הביכורים שלה, כתבה אפריל גל גילרוביץ' בתקופה בה חלתה אמה בסרטן. בגיל 23 יוצא ספרה בהוצאת אופיר ומציג תמונה של יחסים בין אמה ובת ותהיות שעולות כשהראשונה נאבקת על חייה

מה היה הספר הראשון שקראת?
"נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט.
והאחרון?
"ההיסטוריונית" מאת אליזבת קוסטובה.
עם איזו דמות ספרותית היית רוצה להיפגש?
עם אן שרלי, גיבורת 8 הספרים של "האסופית" (מאת לוסי מוד מונטגומרי). אלה הספרים הכי אהובים עליי בעולם. אן היא הדמות הספרותית הכי אהובה עליי מכל הספרים שאי פעם קראתי, ואני מאוד מזדהה איתה. במיוחד בנושא הדמיון המפותח והאהבה לעולם הדמיון.
מה היה מקור ההשראה לספר?
העובדה שאמא שלי חלתה בסרטן הייתה הבסיס לעלילה של הספר. ולמרות זאת, הספר הוא לא ספר פאסימי. להפך, הוא ספר מאוד חיובי שאחד המסרים שלו הוא להעריך את החיים ואת מה שיש לך. הכנסתי לספר את תפיסת העולם החיובית שלי וההערכה שלי לחיים.
באיזה רגע הבנת שהספר אכן קורם עור וגידים?
כשקיבלתי לראשונה עותק מודפס לקריאה ותיקונים אחרונים. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את הספר בפורמט שבו הוא ייצא לאור, עם הכריכה. זה היה ממש מרגש.
עם איזו דמות בספרך את הכי מזדהה?
עם הגיבורה הראשית, רוני. הדמות שלה מבוססת עליי. האופי שלה, דרך החיים שלה, נקודת המבט, תפיסת העולם והדברים שהיא הכי אוהבת – זה בדיוק אני.
האם היו לך שותפים/יועצים בתהליך הכתיבה?
לא. כתבתי את הספר עם עצמי, ורק אנשים מעטים קראו חלקים ממנו בזמן תהליך הכתיבה.
למי היית שמחה להעניק את הספר עם הקדשה אישית?
לסבא שלי, לו הקדשתי את הספר, אבל הוא נפטר לפני שהספקתי להוציא אותו לאור. אבל אם הכוונה לאדם שלא פגשתי והייתי שמחה לפגוש,
על מי היית רוצה לכתוב ביוגרפיה?
על הסוציולוג ארווינג גופמן. השקפת העולם שלו בהחלט השפיעה על החיים שלי.