החיה בתוכנו: נשיונל ג'יאוגרפיק וויילד מספק חיפוש אחר ריגוש
כרישי מעמקים, נחשי אנקונדה והיפופוטם אחד דוחפים את הפרצוף למצלמה. זו לא תוכנית ריאליטי חדשה, אלא המציאות של נשיונל ג'יאוגרפיק. אלון הדר צפה ויצא מהחוויה עם תובנות על ריגוש וחייתיות
היפופוטם צילום: אי-פי
רשות הדיבור לשליחנו באפריקה: ההיפופטמים הם מהיצורים האלימים ביותר בטבע, הוא מסביר בדרמטיות. אחר כך הוא מראיין דייגים שננגסו על ידי הפק-מן הענק הזה. מילא ביסים בטעם רגל אדם, אבל מדריך שיט אחד שימש כולו כלאנץ' לאחר שהיפופוטם זכר ריסק את הקיאק שלו בשיניו ואז הסתער עליו בחמת זעם? כתב האישום: כניסה למים הטריטוריאליים.
ההיפו המשיכו לשחות ולנגוס גם בסדרות האחרות של הערוץ: אינדיאנה ג'ונס אחר, חוקר תניני קיימן, שט לתוך עדר של היפופוטמים בנהר המאקונג. "אני נחוש", הוא הודיע לצופים בקול בס, משל היה מדריך של"ח מול כיתה מתפרעת בירדן ההררי. "סירה מתנפחת אינה יכולה לעמוד בפני שיניו של ההיפופוטם".
ג'ונס עמד במשימה בגבורה. בלי פרובוקציה, בלי שירים מתגרים ("הי הי היפו, אבא שלך קופיקו"). כפוליטקאי משופשף הוא הציג את האויב כאיום ממשי על שלום העולם. היפוניג'אד.
במשך ימי האישפוז הבאים צצו על המסך כל מיני יצורים מקפיצי אדרנלין: נדל ענק, נמלת אש, רימה פולשנית, כינת ערווה. אולי בהשפעת משכבי הכאבים הנרקוטיים, העין צדה חיה מעניינת ביותר שהופיעה בכל פרק שני.
היא נמצאת בסכנת הכחדה, מתמודדת מול חיות רשע, נלחמת על קיומה בבדידות מזהרת. ויש לה זיעה קרה כשאריה רודף אחריה - האדם. עבורו הטבע חסר חשיבות. הוא לא מגלה עניין אמיתי מהיצור המתפתל/ מזנק/זוחל/שוחה. המפגש עם החיות הפראיות נועד עבורו למטרה
אחת: בניית חוויה אקסטטית, כמעט מינית. המירוץ למיליון דפיקות לב בשנייה. דופק, ורץ לספר לחבר'ה.
הציידים המודרנים דוחפים צינור השקייה לוושט של תנין ענק, יורדים לעומקים של מאות מטרים בצוללת תוצרת בית כדי לאתר כרישי מעמקים, ודוחפים את הפרצוף שלהם מול קול מצלמה. הכי גיבורים הם יוצאים מול תינוקות - אז הם יכולים להתנפל על תנין צעצוע ולקבע לו את המלתעות. "זהו מחקר תקדימי", הם מעגנים את אובססיית הריגוש שלהם. זוהי החיה שבנו.
.ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק ווילד. (45.בממיר של הוט, .36.ביס)
נא להמתין לטעינת התגובות
