חיבוק דוב: דוב'לה גליקמן
דובל'ה גליקמן מטריף את הקהל במונולוגים הזויים בהצגת היחיד שלו "מישהו מאחוריי"
דובלה גליקמן - מישהו מאחורי. יח''צ
עכשיו, עם "מישהו מאחוריי", תכנית היחיד שלו, הוא גם העיקרית וגם התוספות. "מישהו מאחוריי" מבוססת על עולמו הקומי-מוטרף של הבדרן הצרפתי המנוח דיימון דבוס. החומרים של דבוס הותאמו לקהל הישראלי ולמציאות המקומית שלנו, וגליקמן, בשלל מונולוגים, כמה מהם הזויים, כמה מהם על סף הנונסנס, מתאר סיטואציות מחיי היום-יום, בעזרת דמויות שונות.
הוא מספר על אשתו, על הכלב שלו שהחליט כי הוא בן אדם, על החותנת שלו שהחליטה כי בעוד שעה היא הולכת למות, על הפסיכיאטר שלו ואפילו מבקר את תרבות הרייטינג הטלוויזיוני ומספר איך הוצע לו לקפוץ מהגג של עזריאלי בשידור חי כדי לצבור פופולריות.
דובל'ה גליקמן עולה לבמה בחליפה לבנה עם חולצה אדומה, תיק חום, כזה שיש לסוכני ביטוח, וחיוך בצד, כמו זה שאנחנו כבר מכירים ממאות תכניות של "זהו זה". כבר מצחיק. אחר כך הוא מתחיל במונולוגים, כמה מהם קצרים, כמה מהם ארוכים יותר, אחרים משעשעים מהשנייה הראשונה, והקהל מגיב בהתאם, ואחרים נמתחים עד פאנץ' ליין שגם הוא אינו משכנע.
מהתיק החום שלו הוא שולף בעת המופע שלו המון אביזרים שהוא נעזר בהם כדי לספר סיפורים קצרים מהחיים. פעם זה מסור שהוא קיבל מקוסם בקרקס שנהג לנסר בו מדי ערב את אשתו בארון מול קהל, עד יצאה מהארון
וברחה מבעלה עם תוכי, פעם זה פרח אדום כשהוא מספר איך הכיר את אשתו, ופעם זה תרמוס עם מים שהוא לוגם ממנו לגימות קצובות והוא דואג לפני כן להניח מפית לבנה על צווארו כאילו הוא עומד לאכול איזה אנטרקוט עסיסי.
לא תיפלו במופע של גליקמן מכיסאות הפלסטיק של אולם צוותא 2, אבל תיהנו מווירטואוז נפלא, איש תאטרון מוכשר שיודע לספר סיפור, שיודע לרתק קהל, שאמנם ממחזר לכם בפעם המיליון את ה"וואווה וויווה" המפורסם שלו, אבל מוכיח שגם בלי הדמות העממית ההיא שהומצאה עוד בימי "זהו זה" העליזים הוא שחקן קומי, מהנפלאים שיש לנו.
"מישהו מאחוריי", דובל'ה גליקמן, צוותא 2
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם