אינסטנט קלאסיקה: AMC קופצת מדרגה

עד 2006 הכירו רק חולי טלוויזיה את רשת הכבלים AMC. ואז הגיע צ'רלי קולייר, סמנכ"ל הפיתוח המבריק שהביא למסך את "מד מן" ו"שובר שורות" האיכותיות. עכשיו התעשייה אוכלת את האבק שלו בדרך לאמי

רייטינג
שגיא גרינברג | 25/7/2009 16:47 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הכי כדאי להיות קטן. ואם כבר קטן אז להיות ערוץ טלוויזיה קטן. כך אתה יכול לעבור לענקיות השידור בין הרגליים בלי שידרכו עליך. יכול להיות שלא ייתנו לך לעלות על מתקנים מסוימים בלונה פארק ובחורות יצחקו עליך כשתתחיל איתן, זה כן, אבל אתה ערוץ טלוויזיה. בחורות מתות על זה.
ג'ון האם ב
ג'ון האם ב"מד מן". צילום: יח''צ הוט 3


מבעד לעדשת המיקרוסקופ – וזה קונצנזוס מוחלט בקרב מדענים – מתגלים עולמות הרוחשים יצורים זערוריים. רשת הכבלים הקטנה AMC הייתה פעם יצור כזה. ב-1984 הבחינו בה המומחים לראשונה בעין בלתי מזוינת. היא נולדה בקטן. תאגיד כייבלוויז'ן, ספק הטלוויזיה בכבלים החמישי בגודלו בארה"ב, פלט אותה ממצחו כפי שזאוס הוליד את אתנה בשעתה.

ימיה הראשונים בחייה של הרשת התאפיינו בקוטנם. AMC – ובעברית: אמריקן מובי קלאסיקס, ובקיצור: אמ"ק – נמכרה אז למנויים כערוץ פרימיום, המקבילה של עולם הטלוויזיה לנערת ליווי יוקרתית, ושידרה באופן בלעדי סרטים קלאסיים משנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת, בלי פרסומות ובלי שאף אחד יידע על קיומה. כל כך קטנה וכבר עם אטיטיוד.
משבר גיל הטיפש-עשרה

ב-87' אמ"ק גדלה פתאום. תאגיד כייבלוויז'ן החליט להפסיק לשחק בארגז החול של העשירים והעביר אותה לחבילת הבייסיק. שנתיים אחר כך היא כבר נמצאה ב-39 מיליון בתים צפון-אמריקאיים. אנשים שהיו בבית צפון-אמריקאי אחד מספרים שלא היה קל, אז שוו בנפשכם מה עבר עליה בגיל כל כך צעיר.

 מרטין סקורסזה
 מרטין סקורסזה צילום: אי-פי

במלאות לה תשע שנים בלבד היא כבר הייתה חברה של מרטין סקורסזה. אין לדעת מה עולל הבמאי הדגול לתומתה, אבל הם הביאו יחדיו לעולם פסטיבל לשימור סרטים ישנים ונדירים שנחשב איכותי ומשפיע עד עצם היום הזה. במהלך הניינטיז הפכה אמ"ק לביתם הראשון של שוחרי פילמוגרפיה קלאסית. היה זה מקום שבו מוקרנים סביב השעון נכסי צאן ברזל קולנועיים. אורגיית צלולואיד אחת גדולה.

בין הסרטים הופיעו מגישי הערוץ, ג'נטלמנים מעונבים בשם בוב דוריאן וניק קלוני – אביו של ג'ורג' קלוני, אם זה מרגש מישהו – ושוחחו באינטלקטואליות בלתי מתנשאת על הקלאסיקות המשודרות. כך זה נמשך עד 98', עת נכנסה אמ"ק לשנות הטיפש-עשרה שלה והחלה לעשות שטויות, להצמיח חצ'קונים ולשדר פרסומות.

והנה הוכחה מדעית חותכת לכך שפרסומות הן צורה משודרת של מחלת הסרטן: תחילה שודרו באמ"ק פרסומות רק פעם בארבע שעות. אחר כך בין סרט לסרט. היום התפשטו הגרורות הפרסומיות אל הפסקות תוך כדי הסרט, ויותר מפעם אחת. בקצב הזה ב-2016 ישודרו בו פרסומות בלבד.

אמ"ק, כמו רוב רשתות הכבלים דאז, התפרנסה יפה כל השנים הללו מספקי כבלים שהציעו אותה למנוייהם. היא עדיין הייתה קטנה יחסית לערוצי נישה כמו MTV ו-CNN (שגם שלפה נגדה את ערוץ הסרטים המתחרה TCM). רשתות השידור הגדולות אפילו לא חלמו שיום אחד היא תשאיר אותן בעשן בכל הקשור לסדרות דרמה איכותיות. היא עדיין הייתה מספיק קטנה כדי להתגנב מאחוריהן.

ב-96'
ערכו קברניטי אמ"ק ניסיון אמבוש ראשון - "Remember WENN " הייתה סדרת הדרמה המקורית הראשונה של הרשת, חצי שעה של התרפקות על ימי הרדיו הגדולים של שנות השלושים. כדרכם של אקספרימנטים ראשוניים, ולמרות ביקורות אוהדות ומעריצים חרופים, העסק התפוצץ להם בפרצוף. ממכבי האש נמסר שהכל תחת שליטה. שקרנים. את השריפה שפרצה במפקדת אמ"ק לקח כמעט עשור לכבות.

נכון אומרים שאבן שזרק טיפש אחד לבאר לא יוציאו מאה חכמים? אז רק שאלה אחת: אם הם כאלה חכמים, למה שלא יורידו כולם את המכנסיים ויעשו מהם חבל ארוך שבאמצעותו ישולשל אחד החכמים לבאר ויוציא את האבן המזורגגת?

נער הזהב מציל את המצב

במלאות לה 18, הגיל שאפשר להתחיל, הוחלפה הנהלת אמ"ק והרשת עברה מטמורפוזה מפרפר עתיק בשחור-לבן לגולם צבעוני. הבוסים החדשים הכריזו על מהפך פורמט - ערוץ הסרטים הנקי והקלאסי היה לערוץ סרטים רגיל ועתיר פרסומות, והן הפכו את הצפייה בו לבלתי אפשרית.

במשך כל השנים חצבה לעצמה הרשת נישה משלה, קטנה וצנועה, ובוקר אחד ויתרה עליה בקפריזה של רגע. נו, זה מה שקורה לנוער שלא מתגייס לצה"ל. מנכ"לית הרשת דאז, קייט מקנרו, הסבירה שהמהלך נבע מלחץ מפרסמים להתאים את תוכני השידור לקהלי יעד נחשקים, אבל חולי הקולנוע ברחו על נפשם וקהל חדש לא הגיע. נו, זה מה שקורה למי שמקשיב למפרסמים.

צ'רלי קולייר.
צ'רלי קולייר. צילום: יח''צ

וכמו בסרט הוליוודי גרוע, בדיוק כשנראה שהכל אבוד, כשאמ"ק על סף פשיטת רגל תוכנית ועסקית, הגיע המושיע. קראו לו צ'רלי קולייר האיום. טוב, אולי לא "האיום", אבל תודו שכך זה נשמע יותר מרשים. בתוך ארבע שנים הוא הפך את אמ"ק לנס טלוויזיוני שכל התעשייה האמריקאית מתבוננת בו בפליאה גוברת.

נער הזהב החדש של אמריקה הוא גבר בן 40, יליד מדינת ניו יורק, נשוי פלוס ארבע. לפני שהפך לסמנכ"ל הפרוגרמינג של אמ"ק הוא עבד בתפקידים ניהוליים ב-Court TV המבאסת, בערוץ אוקסיג'ן של אופרה ווינפרי ובערוץ ההיסטוריה הכבדבד. שום דבר לא רמז על גאונותו של צ'רלי קולייר, אבל עם נחיתתו במפקדת אמ"ק דברים התחילו לזוז.

"הדבר הראשון שעשינו", הסביר קולייר לפני כשנה לאתר הברנז'ה האמריקאי מדיה ביסטרו, "הוא לראות איך אפשר להפיק את המיטב מערוץ הסרטים הכי נפוץ בארה"ב. רצינו לבנות הפקות מקור שיוכלו להיארג אל תוך לוח השידורים הקולנועי בלי שיראו את התפרים".
"מד מן" צילום: יח''צ
 

כשחושבים על זה ככה, אין שום דבר מפתיע ב"מד מן": היא מתרחשת בתחילת שנות השישים, מה שמאפשר לאמ"ק לשבץ אחריה ולפניה סרטים מהתקופה. היא עוסקת בעולם הפרסום, כמו לא מעט סרטים קלאסיים.

אבל לפני שידור פרק הבכורה שיבץ קולייר דווקא את "החבר'ה הטובים" של סקורסזי. "יש כאן סרט על גברים שחשבו שהם מעבר לחוקים וגילו שהם טועים", שחזר את בחירתו, "ויש כאן סדרה על גברים שחשבו שהם מכתיבים את החוקים וגילו שהם טועים". גאון, כאמור.

מתיו וויינר, יוצר "מד מן", סיפר אחרי זכייתו באמי: "אף אחד לא האמין בי חוץ מצ'רלי קולייר". זה גם בטח מה שאלוהים היה אומר אם היה זוכה באמי והיו שואלים אותו. אבל את אלוהים תמיד מקפחים באמי. הוא קצת אנדרייטד כיוצר.

צ'רלי אמר להוריד ידיים

העידן של קולייר באמ"ק רק מתחיל. ההצלחה של "מד מן" סללה את הדרך ל"שובר שורות", האיום המרכזי כרגע על כתר סדרת הדרמה הטובה ביותר בעולם. הרשת מגיעה כעת ל-94 מיליון בתי אב (עם צמיחה של 10 אחוזים בשלוש השנים האחרונות), ואם היינו מוסף כלכלי זה בטח היה נורא מרגש אתכם. אבל מה שצריך לרגש אתכם זה הטלוויזיה שקולייר נותן לה אור ירוק.

בריאן קרנסטון ב''שובר שורות''
בריאן קרנסטון ב''שובר שורות'' צילום: יח''צ

הנחת היסוד של גופי השידור בארה"ב, עד לעידן קולייר, הייתה שיש דברים שאפשר לעשות רק בערוצי פרימיום כמו HBO ושואוטיים. סדרות כמו "הסופרנוס", "עמוק באדמה", "דקסטר" ו"העשב של השכן". אפלות. מורכבות. עמוקות. קאטינג אדג'. עוסקות בדרך כלל במפלתה של האמריקנה. נוברות בסיוטים של אמריקה הלבנה והמפוחדת. דה יוז'ואל. ברשתות השידור הגדולות היו בטוחים שסדרות כאלה נמצאות מחוץ להישג יד. אמ"ק הוכיחה שהם טועים.

"מד מן" ו"שובר שורות" הן סדרות מבריקות. על זה אי אפשר להתווכח. כלומר אפשר, אבל אז ניאלץ להרביץ למי שיתווכח. אבל יותר מכך, הן הרימו את אחוזי הצפייה של רשת אמ"ק, הן הפכו אותה לשחקנית חשובה ורווחית מאוד בשוק הטלוויזיה האמריקאית, והן מייצרות באזז בעוצמה של מיליוני דבורים אפריקאיות זועמות. באזז באזז באזז. מילה מעצבנת.

גם קולייר מתעב את המילה הזאת, "באזז". "אם אני יכול להביא 10 מיליון צופים במשך שני ערבים ברציפות", הוא מנמק, "אפשר לקרוא לזה באזז, ואפשר גם לומר שזה נתח קהל שימשוך מפרסמים גדולים. אני מעדיף את ההגדרה השנייה"

צ'רלי קולייר וחזונו לגבי אמ"ק הם כרגע הדבר הכי מעניין שקורה על המסך האמריקאי הקטן. בשנה הקרובה הם ישקיעו בגרסה חדשה של "האסיר", הקלאסיקה הפרנואידית של פטריק מקגוהן משנות השישים, וב"רוביקון", סדרת קונספירציה פוליטית שמדיפה ניחוחות איכות עוד משלב הפרה-פרודקשן. לפני שלוש שנים אפילו לא פנטזו באמ"ק על הפקות מקור. שזה מוזר, כי לפנטז על הפקות מקור זה די נעים, בעיקר אם אתה נוגע בעצמך תוך כדי.
נתיב שבור
נתיב שבור צילום: אי-פי

עכבות כאלה לא היו לקולייר. כבר בשנתו הראשונה ברשת שוגרה אל המסך המיני-סדרה המערבונית
"נתיב שבור" – בכיכובם של רוברט דובאל ותומס היידן צ'רץ' – ושינתה את אמ"ק לנצח. ביקורות מעולות, פרס אמי ראשון, וחשוב מכל - 10 מיליון צופים במשך שני ערבים ברציפות. הפנטזיה של קולייר נולדה שם. עכשיו זו המציאות.

רימייק של "האסיר", אם כבר מדברים, זה רעיון גרוע עד בחילה. הוא מסתובב כבר עשור בין גופי שידור וחברות הפקה, ורובם זנחו אותו מחשש לשלום הציבור ושפיותו. אבל עם הרקורד המושלם של אמ"ק אפילו זה יכול לעבוד

של מי השורה הזאת?

בריאן קרנסטון היה פעם האבא של "מלקולם באמצע". שיבוצו בתפקיד הראשי ב"שובר שורות" הקודרת הוא הברקת הליהוק של המאה. נכון שהמאה התחילה לפני פחות מעשור, אבל זו בכל זאת מאה וזו עדיין הברקת ענק. וגם היא, תאמינו או לא, התחילה בניצוץ שנדלק במוחו של קולייר.

יוצר הסדרה, וינס גיליגן, סיפר: "קרנסטון עשה אודישן מעולה, אבל כולנו חשבנו שהוא מזוהה מדי עם הדמות הקומית מ'מלקולם'. המשכנו לחפש ולא מצאנו. קולייר התעקש כל הזמן שדווקא האפקט החמים של הזיכרון הקומי הופך אותו למועמד מושלם לתפקיד כה קשה בסדרה כל כך קשה. כשאתה עובד בטלוויזיה אתה רגיל לכך שהאקזקיוטיבז תמיד טועים. אבל הוא צדק".

"מד מן" זוכה באמי אשתקד צילום: אי-פי

ההצלחה האיכותית של "שובר שורות" סובבה ראשים. נסיקתה של "מד מן" נראתה כמו טעות סטטיסטית ממוזלת, אבל שתי סדרות מעולות כבר מרמזות על שיטה.

כי בעוד הסדרה על פרסומאי הסיקסטיז של מנהטן היא הדבר הכי סקסי ואופנתי שאפשר לבקש מהטלוויזיה, "שובר שורות" הייתה עשויה להתגלות כפצצת באסה בלתי ניתנת לעיכול. סיפורו של מורה לכימיה בתיכון שמגלה שהוא חולה בסרטן סופני ומחליט לתעל את כישוריו הכימיים לייצור ולהפצת הסם קריסטל מת' מתוך דאגה לעתידה הכלכלי של משפחתו? נשמע כיף.

סיקוונס הפתיחה של "שובר שורות", לידיעת הסטלנים, מכיל את הנוסחה המולקולרית לייצור מתאמפטמינים. לא שהיא תעזור לכם לייצר אותם. אבל גם מסע של אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד

שיטפון של מועמדויות אמי נשפך בשבוע שעבר על "מד מן" ועל "שובר שורות", שנה שנייה ברציפות, וברשתות הברודקאסט כבר לא יכולים להתעלם מאמ"ק הקטנה. עוד כמה סדרות כאלה ואפשר יהיה לשנות את שמה לאמריקן טלוויז'ן קלאסיקס. המהירות שבה זה קרה צריכה להטריד לא רק את המתחרים, אלא גם את יוסיין בולט ואת חבריו למאוצי 100 מטרים. ספרינט כזה לא ראו בטלוויזיה כבר הרבה זמן.
 
 "שובר שורות", שיטפון של מועמדויות צילום: יח''צ

עכשיו נמשכים יוצרי טלוויזיה אל אמ"ק כמו יתושים לאור בלילה לח. "אנחנו נותנים להם חופש אמנותי כמעט מוחלט", מסביר קולייר, "והם באים בהמוניהם כי הם רואים מהסדרות שלנו שהדבר היחיד שמעניין אותנו זה איכות, לא כמות ולא הצלחה מסחרית מובטחת. המוטו שלנו הוא שצריך לעשות את הדבר הנכון גם כשאף אחד לא מסתכל".

אבל עכשיו כל אמריקה מסתכלת. ואמ"ק עדיין עושה את הדבר הנכון. הסרטים הקלאסיים שמילאו את לוח השידורים שלה בעבר נדחקו אל שעות הלייט-נייט המאוחרות, הפרסומות מעצבנות בטירוף, אבל טלוויזיה טובה יותר מזאת קשה למצוא כרגע. שלא לדבר על סמנכ"לי פיתוח כמו קולייר. הוא גדול.  

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פסים וכוכבים

צילום: וויקיפדיה

הסדרות החדשות והמתחדשות, התוכניות שבוטלו והליהוקים המפתיעים. כל החדשות החמות מהטלוויזיה האמריקאית

לכל הכתבות של פסים וכוכבים

עוד ב''פסים וכוכבים''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים