כן, כן, כן: פט שופ בויז בהופעה
ההופעה הפופית של פט שופ בויז אמש בגני התערוכה הייתה צבעונית, כמו שהופעות פופ צריכות להיות, קיטשית – עם קונפטי ובלונים, גלימות וכובעי דשא והרבה להיטי עבר גדולים, בדיוק כמו שהישראלים אוהבים. אייל דסקל פגש את הפינק פלויד של הפופ
המשענת שניל טננט וכריס לואו קיבלו אמש בגני התערוכה במסגרת פרויקט "פפסי מקס מיוזיק שואו" הייתה אורטופדית פלוס. ארבעה רקדנים מחופשים, וידאו ארט מהטובים שראיתי בארץ, עמדתו של כריס שסיפקה מיני-מסך וידאו נוסף ותפאורה ארכיטקטונית מקסימה ואלגנטית בצורת חומת קוביות קרטון לבנבנות שאחרי שישה שירים התפרקה והלבנים התפזרו להן לכל עבר.
לכל אלו תצרפו קונפטי, בלוני לבבות כסופים, כתרים, גלימות, קופסאות ראש צבעוניות וכובע דשא והרי לכם עולמם של הפט שופ בויז – החבילה המלאה. באומנות כמו באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה פרקסלנס.
חשיבה יצירתית נרחבת עומדת מאחורי המופע של הפט שופ בויז. את עטיפת אלבומם האחרון, Yes, מעטר וי שמורכב מ-11 קוביות צבעוניות ומכאן האלמנט הריבועי שמלווה את ההופעה מתחילתה ועד סופה. הם לא מקפחים את הדיסק החדש ומבצעים מתוכו חמישה שירים, מתוכם הלהיט הטרי Love Etc שמתקבל בתשואות.
Too much of everything is never enough – שורה מהשיר מוכיחה שהם נשארו נאמנים לאידיאולוגיה האנטי קפיטליסטית
מכאן שלא במקרה, הם החליטו לשבור את החומה באמצע המופע. פינק פלויד גרסת הפופ, כחלק מהחינוך הקתולי של ניל וכריס בילדותם, עליו נכתב בין השורות של It's a Sin – ללא ספק, ולא במפתיע, אחד מרגעי השיא של ההופעה ובעיקר של הקהל.
גם את הצד האנגלופילי הם לא מותירים מאחור. בתוך תיאטרון ענק של פופ הם שרים את אחד השירים המרגשים שלהם על תחנת הרכבת King's Cross בלונדון. בשיר Left To My Own Devices, שזוכה לעיבוד יותר אלקטרוני, מוקרנים קנקני תה ושעונים מצוירים, ושני רגעים לפני ההדרן הם מפרגנים ללהקה הבריטית אולי הכי משגשגת בעשור האחרון, קולדפליי, בחידוש לשיר Viva La Diva.
בדרכם הגאונית, הם שוב מצליחים, כמו ב-Always On My Mind, לקחת שיר של אמן אחר, לתת לו אינטרפרטציה אישית ולהפוך אותו לשיר פט שופ בויזי קלאסי.
מפאת קוצר הזמן מחד, וההיצע הגדול של הצמד מאידך, אל תוך שעה וחצי הם מנקזים גם חתיכות וטלאים מלהיטי עבר שלהם כמו Domino dancing , Paninaro ו-Can you forgive her. משפט פה, בית ופזמון שם והשתלת תיבת קצב כטרמפיסטית על הדרך.
הם מודעים לעובדה שהם חיים ב-2009 בעידן גירויים מתומצתים בפורמציה של מאש-אפ, ועושים בכך שימוש נכון בבניית רשימת השירים והרכבת עיבודיהם בעזרת המפיק המוזיקלי הגאון בעולם הפופ העכשווי, סטיוארט פרייס.
לצד הלהיטים, הסיבוב הנוכחי של פט שופ בויז מכיל גם בחירות יוצאות דופן. לראשונה על הבמה הם מבצעים את Two divided by zero ו-Why don't we live together מאלבומם הראשון Please.
גם Jealousy נכנס לרשימה. הם לוקחים את הסיכון שההופעה מאבדת את כוחה בגזרת הלהיטים למספר רגעים. חשוב להם לחשוף את פט שופ בויז על כל פניה ורבדיה, והם ראויים להערכה על כך. Rent ו-Opportunities נשארו בחוץ ואולי היחידים שחסרונם הורגש.
בניגוד לביקורם הקודם כאן בשנת 2000 , פט שופ בויז הגיעו אמש לישראל עם אחד מסיבובי ההופעות הכי מרהיבים שלהם מאז תחילת הנייטיז. מופע פופ תיאטרלי עם חשיבה לפרטים שללא הרבה תקשורת מילולית סולידרית (פרט לשלום תל אביב) הם הצליחו לגעת בקהל ולעלות לו חיוך רחב הפנים. אחרי הכל, הם אנשים של "כן".
פט שופ בויז בהופעה, גני התערוכה תל אביב, ה-21 ביולי.
נא להמתין לטעינת התגובות
