ראשי » תרבות » מוזיקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

תל אביב מרעישה: על פסטיבל נויזמאס 2009

על במת ה-FAQ Cafe התרכזו אמש הרכבי אלקטרוניקה קיצונית במסגרת פסטיבל נויזמאס, פסטיבל הנויז השנתי שהיה מצומצם כמעט כמו הבמה עליה התייצבו, ולמרות זאת הליין-אפ היה ממצה למדיי. ביקורת הופעה

אני בחורה רודפת סמלים. בכל פרט קטן שנקרה בדרכי אני נוהגת לחפש את הסמליות, את המשמעות הנסתרת שהופכת אותו מעגלונת שנגזר עליה להיגרר לנצח בשולי הדרך למכונית פאר, תבחרו אתם איזו, שדוהרת בגאון על כבישים ראשיים.

אמש כשהשקפתי מבעד לחלון הגדול והמלוכלך שלצד הבמה הקטנטונת של ה-FAQ Cafe, מצאתי את הסמלים שאני מחפשת בצורת לוגו סוכנות "טויוטה" מנצנץ באדום זרחני, בהבהוב פנסי מכוניות שהתגלגלו על הכביש, בבניינים המוארים. העיר תל אביב חגגה את תחילתו של עוד סוף שבוע, ובפנים, בלוע חדר מעופש ששוכן בתוך בניין מעופש, ברחוב מעופש של העיר המעופשת חגגה האיזוטריה את קיומה המעופש.

לבמה התרכזו בזה אחר זה הרכבי אלקטרוניקה קיצונית במסגרת פסטיבל נויזמאס, פסטיבל הנויז השנתי. ובכן, אפשר לומר שהפסטיבל (ולמרות גודלו אתעקש להמשיך ולקרוא לו כך) היה מצומצם כמעט כמו הבמה עליה התייצבו ההרכבים, ולמרות זאת הליין-אפ היה ממצה ומספק למדיי.

את הערב פתח קרוייצר באמביינט -נויז אווירתי וכמעט, לא עלינו – רומנטי, עד כמה שאפשר לדמיין רומנטיקה כשברקע מוקרנים קטעים מסרטים כמו "החותם השביעי" ו"מפיסטו". רמש פינקו אחריו בקטע שקט ורפטטיבי שהתפתח בפתאומיות לרעש מחריש אוזניים וצרחות מעוררות מתים (ושכנים, כפי שהתברר מאוחר יותר). על רקע הרעש המחריד החלו אנשים בקהל הלא-רב שהתאסף לרקוד לקצב הצפצופים באקסטזה עקומה, מנותקת להפליא.

שיתוף הפעולה בין קדאבר לחברי ההרכב Tome, שכלל רחשים סטטיים מעיקים וצווחות מעיקות לא פחות קיבל פיל מלכותי כמעט, עם מחוות דרמטיות וחמורות סבר של אורן בן-יוסף שתפס את עמדת המיקרופון השני.

על תקן הסטנד-אפ הנחוץ תיפקדו הצמד יאנקו פופה, שהגיחו לחדר לבושים בגלימות לבנות ומסיכות מעוותות והציגו כוריאוגרפיית שטות של ניפוץ לרסיסי קונפטי כיסא פלסטיק קטן. הם התאימו מאד לשלב זה של הערב, שכבר קיבל אווירה קודרת ומנוכרת – כצפוי - ולא התנגד לאתנחתא הקומית.
 גולת הכותרת של שורת ההופעות, השלישייה הגרמנית Section B הרביצה בחדר הצפוף הארדקור אלקטרוני שכלל  גם התעללות גסה ב-”Born to Be Wild” של סטפנוולף; מעניין מה היה לג'ון קאיי קשישא לומר על המחווה שקיבל מהם.

גם אם עולם הדימויים הויזואלי של החבורה לובשת המדים השחורים היה מיושן (על קיר החדר הוקרנו ויז'ואלים של בוש ג'וניור, של ערפאת (!!) ותמונות אקראיות מזירות פיגועים מיתולוגים בארץ) והמנטרות שירקו לחלל החדר היו בעיקר לעוסות (“אנחנו לא גזענים, אנחנו שונאים את כולם”, אוקיי חבר'ה), הם נתנו שואו מקצועני ומושקע.
בשלב הזה נכנסה המשטרה לתמונה, בדרישה לסיים את ההופעות. אם פינקלשטיין לא היו ממשיכים לאחר מכן בסט קצר של נויז קצבי ומרגיע, הסמליות של הפסטיבל הייתה מרקיעה שחקים ומקבלת משמעות משודרגת בתור ערב נויז שנקטע באכזריות עקב, כמה נפלא, עודף נויז. נחכה לשנה הבאה?
***

פסטיבל נויזמאס התקיים ב-16 ביולי, FAQ Cafe, תל אביב.

* לצפייה בגלרייה

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...