הגעתי, אפשר להתחיל: ראיון עם חובי סטאר
ההתעקשות של חובב סקולץ להתאפר, לצאת מהבית בעניבה ולאכול סושי בהפסקה הפכה אותו לילד הכאפות של קריית אתא. ועדיין, הוא תמיד ידע שהשירי מימון שבתוכו (ובגרסתה הגברית: חובי סטאר), תכבוש את העולם. אבל העולם שתק. עד שהוא הפך למתמודד הבולט ב"כוכב נולד 7"
"אני לא ממש מתאים לנוף ואני גם לא מנסה להתאים את עצמי", הוא מסביר. "אנשים מקריית אתא לא רגילים שאנשים עולים לאוטובוס עם עניבה או עם טבעות עם אבנים, או עם שחור בעיניים. זה לא מתעכל אצלם, זה לא מסתדר להם בעיניים".
חובי סטאר צילום: פיני סילוק
אל התודעה של כמעט שליש מצופי הטלוויזיה בבית הוא פרץ לפני חודשיים, בתחילת העונה השביעית של "כוכב נולד". כבר אז הצליח להתבלט בעיקר בגלל שם הבמה "חובי סטאר", אליו מתלווה תנועת הידיים הידועה בתוספת התנהלות קופצנית בולטת.
"חובי סטאר זה כינוי מהחברים, והוא נוצר בגלל שאני יעני דיווה", הוא מסביר. "אבל אני לא באמת דיווה, כי אין דבר כזה בישראל. יש את שירי מימון ודנה אינטרנשיונל ופה זה נגמר. בישראל אין לך את האפשרות לעשות דברים בענק".
אז למה בכל זאת הוצמד לך הכינוי?
"אתה יודע מה? אפשר להגיד שיש לי אישיות דיוותית. אני נכנס לחדר ואומר 'הגעתי, אפשר להתחיל'. אני עושה הרבה רעש, אני עושה מה שאני רוצה ומי שיש לו בעיה עם זה יכול להתחפף לי מהרשתית".
איך נוצרה הגישה הזאת?
דנה אינטרנשיונל צילום: מתוך התוכנית
"כשהייתי בן שש, אמא שלי נישאה לשחקן הכדורסל ג'ון מקינטייר. בכל שנה הוא היה חותם בקבוצה אחרת ולפי זה היינו עוברים דירה. אני בן 22 ועברתי בערך 22 דירות בחיים שלי. דירה בחיפה ואחר כך דירה בחולון ודירה בתל אביב. לכל מקום שהגעתי, הייתי צריך להתאים את עצמי. כשהייתי מגיע למקום חדש הייתי מנסה לקרוא את האדם שמולי וחושב מה אני צריך להגיד כדי שהוא יאהב אותי".
"עד שהגעתי למסקנה שלא אכפת לי אם הוא יאהב אותי או לא. אם הייתי מתאים את עצמי לכל מקום שבו עברתי לגור אז הייתי מאבד את האישיות שלי, הייתי מחליף פאנלים, הופך לזיקית. אני לא אוהב לשנות את עצמי בגלל אנשים. מי שיש לו בעיה יכולה להיות לו בעיה, ומי שאין לו בעיה אני אתן לו את כל האהבה שיש. מצד שני אני גם משלם על זה את המחיר לפעמים. זו אחת הסיבות שאין לי כמעט חברי ילדות".
הגישה הזאת תקפה גם בימים אלה?
"כן, הייתי בשוק הכרמל לפני כמה ימים וזאת היתה חווייה מאוד לא נעימה, כי מה לעשות שאני לא יוסי בובליל. הלכתי לקנות מיץ ומישהו צעק לי שאני עושה בושות".
נעלבת ?
"אני לא אגיד לך שזה לא מזיז לי. זה לא פוגע בי, אבל זה משפיל אותי שאנשים שופטים אותי על משהו שהם לא יודעים. הם בכלל לא מכירים אותי, מי הם בכלל? ".
לא יוצא בטרנינג
חובי נולד לפני 22 שנים וחצי בקריית אתא. הוריו התגרשו בילדותו, וכבר שנים שהוא לא שומר על קשר עם אביו, שעליו הוא מסרב להרחיב את הדיבור, פרט ל"אני לא מדבר עם אבא שלי, אני לא בקשר איתו וגם המשפחה המורחבת לא מדברת איתו".
בעוד חודש וחצי הוא יסיים את השירות
הצבאי בלהקה צבאית. הסיבה לכך שהוא משתחרר בגיל מאוחר יחסית היא לא שירות קבע. "בכיתה י' החלטתי לפרוש מהלימודים וזו הייתה החלטה מטופשת לחלוטין", הוא משחזר. "החלטתי שאני הולך להוציא אלבום וזה לא ממש עבד. אחרי שנה חזרתי לעצמי וחזרתי לבית ספר".
עזבת את הלימודים רק כדי להקליט אלבום?
לא. הייתי מגיע לבית ספר ולא סבלו אותי. זה לא היה מקום סימפתי בשבילי כילד. הייתה שם אולי ילדה אחת שהייתי מדבר איתה בהפסקות. הייתי יושב עם המורה בהפסקה, אוכל את הסנדביץ' ומחכה לשעה שתיים בצהריים כדי שכבר אעוף הביתה, לחיים שלי. היה לי מאוד עצוב שלא אהבו אותי בבית הספר, אבל בבית כן אהבו אותי".
למה לא אהבו אותך?
"הייתי שונה. כולם היו באים לבית ספר עם מכנסי 'קאפה' ו'פומה' ואני הייתי בא עם חולצה מכופתרת כי חשוב לי לצאת מהבית בצורה מסוימת. אני לא אצא מהבית בטריינינג. וגם לוקח לי שעה לסדר את השיער. נראה לי שאתה לא מכבד את עצמך כשאתה יוצא ככה".
"כשאני מתלבש יפה ומושקע זה נותן לי הרגפ שה של'איזה כיף, אני נראה סביר היום'. אני גם אוכל אחרת, ובתיכון הייתי אוכל סושי. היו מסתכלים עליי ואומרים הוא אוכל עם מקלות, מה הולך איתו? אפילו הצחוק שלי הוא אחר".
חווית גם אלימות?
"כן. היה מישהו שהעיף לי בוקס לפרצוף והתנפח לי כל הפרצוף. למזלי, בגלל שהייתי יושב עם המורה כל כך הרבה בהפסקות היא נורא דאגה לי והילד הזה לא חזר למחרת לבית ספר וגם לא אחרי חודש. אני לא אדם אלים ואני גם לא יודע להחזיר. אם תרביץ לי אני לא אחזיר לך. אני פשוט לא יודע".
עכשיו כשאתה ב"כוכב נולד" המצב השתנה?
"פתאום אני מקבל מלא טלפונים מאנשים מהבית ספר, למרות שבתיכון לא היה לי חבר אחד. מתקשרת אליי מישהי ואומרת לי'היי, למה אתה לא בקשר?', ואני חושב לעצמי 'מתי היינו בקשר? הרי אני לא סובל אותך ואת לא סובלת אותי וזה בסדר גמור, אבל אחר כך - כשאת רואה אותי בטלוויזיה - אל תתקשרי אליי".
בגלל הייחודיות שלך, בתקשורת מיהרו לתייג אותך בצורה מסוימת. זה הפריע לך?
חובי סטאר צילום: פיני סילוק
התוכנית נותנת לך גם הזדמנות לנקום?
"לא. אין לי את התחושה הזאת כי אני סיימתי עם הרצון לנקום כבר בכיתה י'. לא אכפת לי ולא מעניין אותי. הם ימכרו בשוק ואני אהיה בקיסריה ואנחנו ניפגש כשהם יקנו כרטיסים אם הם רוצים. ואם הם לא רופ צים, שיפתחו טלוויזיה ויראו אותי. וזה לא בא ממקום גבוה או מתנשא, זה בא ממקום שלכל אחד יש את החיים שלו ".
לפני שלוש שנים סיים את לימודיו במגמת טיפוח החן בתיכון בחיפה. לאחר מכן הוא הצליח לגבור על אלפי מועמדים והתקבל ללהקה צבאית. הבדידות נעלמה. "הגעתי למדור הפקות של חיל חינוך ובפעם הראשונה בחיים גיליתי שחוץ ממה שאני רואה בטלוויזיה יש הרבה אנשים שמבינים את הקטע שלי. הגעתי גם למקום שמלא בשחקנים ובזמרים. תחשוב שעד מסיבת הסיום בתיכון לא שרתי בבית ספר, כי כל הזמן היו אומרים לי'מפגר שרוצה להיות זמר'. הגעתי לצבא וזה מה שאני עושה כל היום".
לא חושף הכול
את מזלו ב"כוכב נולד" הוא ניסה כבר בעונה השנייה, כשהיה רק בן 17. אבל בהפקת התוכנית העדיפו את הראל מויאל ואת סשה גרישקוב. חמש שנים אחר כך הוא חזר לנסות את מזלו שוב. "ב'כוכב נולד 2' הייתי ילד שיודע לשיר, אבל לא מספיק מפותח", הוא משחזר. "אמרתי לעצמי:'עשיתי את 'כוכב נולד' ואני לא חוזר לשם'".
אז מה בכל זאת גרם לך לחזור?
כוכב נולד, "אני לא חושב שאני הכי מוכן צילום: מהטלוויזיה
"עם הזמן התחלתי ללמוד פיתוח קול והמורה כל הזמן אמר לי 'תלך ל'כוכב נולד ', זה פורמט נכון בשבילך וזה נורא יעזור לך'. אני זוכר שהייתי עושה איתו הופעות של שירה בציבור וכל הזמן הוא היה אומר לקהל 'תשכנעו אותו ללכת', ואני כזה עזבו אותי".
"אין לי כוח לדברים האלה. בשנה שעברה הוא כבר הגיע לשיאים חדשים, ממש לחץ ואמרתי שאני אלך. הכנתי שירים לאודישנים ועבדנו על זה שעות, אבל בסוף העדפתי לצאת עם הלהקה לסדרת הופעות בארצות הברית. אמרתי ש'כוכב נולד' יחכה לי".
אתה מסכים איתי שאתה אחד המתמודדים היותר מוכנים?
"אני לא חושב שאני הכי מוכן. אני חושב שיש כמה אנשים שהם מאוד מאוד מוכנים כמו מיי פיינגולד ואמור עמוסי".
יש תחושה שאצלך הכול מתוכנן, מתואם ומדויק. בדיוק לפי הספר.
"זו אסטרטגיה כזאת של לחשוף כמה שיותר כיוונים. באודישן הראשון הבאתי סוג של הבטחה שצריך להביא לה כיסוי ולהראות שאני מסוגל. בהתחלה היה חשוב לי להביא שיר בביצוע טוב שלא חייב להיות בשמים כי אני צריך להביא עוד דברים מסביב שהם ייחודיים לי. שבוע אחר כך היה לי חשוב להראות שמאחורי כל הרעש הזה יש לי גם מיתרי קול".
מיי פיינגולד, "יש אנשים שהם מאוד מאוד מוכנים" צילום: רונן אקרמן
"בשבוע הבא כבר אין לי מושג מה אני אעשה. לאסטרטגיה הזאת כרגע אין המשך. אל תשכח שזה גם תלוי בתוכנית ויש אילוצים כאלה ואחרים. מה שכן, נורא דאגתי לפני התוכנית שיהיה לי מה להציע גם אחריה. אני כותב ומלחין מגיל צעיר ויש לי כבר קלסר גדול שמלא בשירים ובלחנים ואני מאוד מקווה שיקרה עם הדברים האלה משהו. מיד אחרי 'כוכב נולד' אני לא הולך לחלק חתימות. גם את זה אני אעשה, אבל קודם כול אני הולך להקליט".
קיים החשש שלא יקרה כלום אחרי התוכנית?
"כל התוכנית הזאת היא סיכון אחד גדול. יכולתי לעשות את כל הרעש הזה, ובסופו של דבר לא להיכנס לנבחרת, להישרף בתעשייה ושכולם יגידו מי זה הילד המפגר הזה. ברור שכולם מפחדים, אבל אם לא לוקחים סיכונים לא מגיעים לשום מקום".
איך היחסים שלך עם השופטים?
"בסדר גמור. את דנה, מן הסתם, אני יותר מחבב. בזמן האחרון קצת מדברים איתם ואני מבין מה עומד מאחורי ההערות ומפנים. דנה מאוד חמודה וצדי בן אדם שאני לוקח את כל מה שהוא אומר לתשומת לבי. הוא מבין על מה הוא מדבר".
לא יגיע לגמר
ימים ספורים לפני המפגש הרשמי שלנו אני נתקל בו באופן מקרי במדרגות הנעות של קניון עזריאלי. את עיניו מכסות משקפי שמש אדומים גדולים ובידו תיק יוקרתי של לואי ויטון ("אתה יכול לבדוק שזה לא חיקוי"). עצרו הכול. ליידי גאגא נחתה הרגע בתל אביב ויצאה לשופינג. "אני לא חושב שאני נופל מליידי גאגא", הוא מגיב למשמע התיאור. "יש את ליידי גאגא ויש את חובי שעומד לידה ויכול לתת אחלה הופעה והכול בסדר".
לירן דנינו, יגיע לגמר? צילום: רונן אקרמן
למרות ההצלחה שרשם עד כה בתוכנית, הוא עדיין סבור שהסיכויים שלו להגיע לגמר הם אפסיים. "אני לא אגיע לשם", הוא פוסק, "אבל אני אהיה מספיק זמן בתוכנית כדי שיזכרו אותי".
אתה לא רוצה גמר?
"אני ריאלי ואני חושב שלעם ישראל יהיה קשה לבחור בי. העם זה לא תל אביב ולעומר אדם יש הרבה יותר סיכוי לזכות, או למורן מזוז. אנשים שהם קצת יותר עממיים. אני גם עממי אבל עממי אחר. ואני מקבל הרבה אהבה אבל יש עוד לפחות 18 מתמודדים שמקבלים את האהבה הזאת".
מי לדעתך יגיע לגמר?
"לירן דנינו, מיי פיינגולד ועומר אדם".
מי המודל שלך בתחום המוזיקה?
"שירי מימון היא השאיפה שלי" צילום: יח''צ
"שירי מימון מבחינתי היא השאיפה. לפני כמה זמן מישהו אמר לי שאני הגרסה הגברית שלה וזה עשה לי את החודש. אני חושב שאנחנו נורא דומים בהתנהלות, אולי בנחשיות, הכול מחושב ומתוקתק כמו שעון. אני אוהב אצלה את הפרפקציוניזם וכמובן את הגרון הזה".
מה השאיפות שלך?
"אני לא אגיד לך שאני רוצה שיקימו לי בניין כמו של סלין דיון בלאס וגאס כי זה לא ריאלי. כרגע השאיפה שלי היא להיכנס לתודעה של האנשים ושבעוד שנה אני אהיה עם אלבום פלטינה. זה נראה לי הגיוני. בטווח הארוך, קיסריה, אירופה ואירוויזיון שמאוד מעניין אותי. שירי מימון, כבר אמרתי? ".
בפורום של התוכנית השוו בינך לבין לאון שיינדרובסקי.
אדם למברט, "ההשוואה היא מחמאה ענקית" צילום: אי-פי
"אני לא אוהב את ההשוואה לאנשים אחרים כי אין צורך בזה. יש לי מספיק ייחודיות משלי. אני לא דומה ללאון בשום צורה. אני לא מבין את הגישה הזאת של לתייג אנשים. מה שכן, יש לנו אותו קעקוע".
על ההשוואה לאדם למברט מ"אמריקן איידול" שמעת?
"שוב, זו מחמאה ענקית, אבל אני לא מבין מה הקשר. אדם הרבה יותר חתיך ממני. הוא שר רוק, אני שר סול וחוץ מזה ששנינו יודעים לשים שחור בעיניים אין משהו משותף".
כמה פעמים ביום עוצרים אותך ועושים לך את תנועת הידיים?
"כל הזמן, בכל מיני צורות".
מבקשים כבר חתימות?
"כן ואני מת על זה, רק שלפעמים זה טיפה מלחיץ".
ואיך התחושה, באופן כללי?
"סוף סוף נזכרתם לבקש ממני חתימה. סוף סוף זה הגיע. אם הייתי אוכל בתוך מיקרוגל הוא כבר היה צועק מבפנים'אני מוכן, תוציאו אותי!'. אני אומר שוב'הגעתי, אפשר להתחיל'".
נא להמתין לטעינת התגובות
