ראשי » תרבות » אמנותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

לא ויתרו על הכמיהה ליצירה

אוצר התערוכה של בוגרות הסטודיו רעננה, גבי בן זנו, שייסד את הסטודיו עם רעייתו חניתה, מספר על העבודות המוצגות בתערוכה ועל הדברים שמעוררים בו השראה

במה עוסקת התערוכה?
תערוכת הבוגרות של הסטודיו רעננה תציג את עבודותיהן האישיות והאינטימיות של הנשים שלא ויתרו על אהבתן ליצור ולעשות אמנות.

לילי כהן פרח-יה תציג קולאז'ים וציורי שמן, במרכזם תמיד אישה. הציורים הם הסיפורים שלה "לעיתים הם אני, אמי, בנותיי. דמויות מפתח בחיי. אבל, אני יודעת שכל אחת יכולה למצוא את עצמה ולהתחבר".

חניתה הררי תציג ציורי כסאות "כשאדם קם מהכיסא, הוא משאיר משהו אחריו שנותר לשבת במקומו. הכיסאות מקבילים לאנשים ולכן למשל לראש-המשפחה נשמר כסא. ובכסא ריק אנו רואים כסא בודד".

תמר בר-לב תציג ציורים שעוסקים בידיים "ידיים הן האדם עצמו. בצורה שהן נראות, איך הן נעמדות בכעס, בחוסר-אונים, בעוצמה או אולי בחולשה שלהן".

ד"ר תמי קושניר, מדענית וחוקרת בהדמיה בתהודה מגנטית (MRI),  מציגה 5 עבודות פיסול בעץ ובאבן בהנחיית הפסל דוד פאר כשמוטיב האינסוף מלווה כחוט השני את יצירתה.

איך נוצר או התגבש הרעיון לתערוכה?
התערוכה מסכמת תהליך למידה של הבוגרות אצלנו ב"הסטודיו" רעננה. המטרה שלנו, היא לאפשר לכל מי שפונה, בכל גיל, להכיר מקרוב את שפת הציור, הפיסול והצורפות. אצלנו התלמידים הם המרכז. לחניתה בן זנו, מנחת הבוגרות, יש יכולת מיוחדת לפענח כל תלמיד, ולהדריך אותו אישית ונכון. אנחנו משקיעים ידע, זמן ואנרגיות בחיים ובנפש הכי פרטית של כל מי שלומד אצלנו.

ממה הושפעת בעבודה על התערוכה?
הבוגרות המציגות בתערוכה עברו תהליך מעניין שהעניק להם כלים, ידע ובטחון להמשיך בדרכן האמנותית. כתלמידים אחרים שלנו, אלה נשים שבתוך ניהול קריירה וחיי-משפחה לא שכחו את האהבה ליצור ולעשות אמנות. מעניין היה לראות כי דווקא הבית והמשפחה שלכאורה מילאו את מקומה היצירה – לא ברור הם התכנים המרכזיים המשתקפים ביצירות.

מה התערוכה האחרונה שביקרת בה?
תערוכתו של ציבי גבע במוזיאון תל אביב.

מה הגלריה האהובה עליך בחו"ל?
נמאס לי להיות תייר של גלריות בחו"ל.

מי האמנים שהשפיעו עליך או שאתה מעריך?
הצייר צבי שור – המורה מנעוריי, שטרייכמן ועוקשי  – מוריי בעבר, הציירים סוטין, ואן גוך, דה קונינג,  פולוק, לוסיין פרויד, אורי רייזמן, קופפרמן ולאה ניקל.                       

עבודה של איזו אמן היית שמח לתלות אצלך בבית?
חיים סוטין האגדי ולאה ניקל שמככבת אצלנו על קירות הבית, בחילופי עבודות אשר יזמה ונתנה מכל הלב.

מה מעורר אצלך השראה?
ההבנה שלכל אדם מגיעה הזכות ליצור ולעשות אמנות. אין מגבלות של גיל, השכלה, מצב כלכלי. כאן כולם שווים. זה מה שמניע אותי ואת חניתה, רעייתי ושותפתי לניהול הסטודיו רעננה, לעשייה. דווקא אצלנו בעיר רעננה זיהינו צורך גדול של אנשים שלכאורה יש להם הכל אך למעשה יש בהם חלומות נסתרים ליצור, ולעיתים תחושת ההחמצה הזו מכאיבה. אצלנו הם מבינים שלא צריך לוותר. עבודותיהם לא יימכרו אולי באלפי דולרים, אבל הם יזכו למענה למאוויים ולשקט נפשי.

אילו לא היית אוצר, מה היית?
בצעירותי חשבתי לעסוק בקולנוע. למדתי אנימציה עם מייסדי הטלוויזיה החינוכית ויצרתי סרט ניסיוני בן 6 דקות באמצעים פרימיטיביים בבית. הסרט התקבל לפסטיבל ונציה לקולנוע 1971 ואף זכה במדליית כסף בקטגוריית הסרטים הניסיוניים/דוקומנטרים.

הסטודיו רעננה – תערוכת בוגרות, פתיחה חגיגית: מוצ"ש ה-18 ביולי, 21:00 עד ה-4 באוגוסט. יד לבנים, רח' אחוזה 147 רעננה. 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...