קליפה אדומה: פסטיבל לאמנות המופע

הפסטיבל השלישי הבינלאומי לתיאטרון חזותי ואמנות המופע יחל בשבוע הבא בתיאטרון קליפה ובמרכז "נא לגעת" ביפו, ויארח הפקות מקור וקבוצות יוצרים מרחבי העולם

nrg מעריב | 9/7/2009 15:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מאמצע יולי ועד סופו יתקיים פסטיבל "קליפה אדומה", בהשתתפות קבוצות אמנים והפקות בינלאומיות לצד הפקות מקור של תיאטרון חזותי ואמנות המופע. מייסדי הפסטיבל, עידית הרמן ודימיטרי טולפנוב, מבקשים לחשוף את הקהל הישראלי לפריצה של גבולות התיאטרון הקונבנציונלי ולהציג צורות חדשות של תיאטרון ואמנות המופע.
על הקצה
על הקצה צילום: מייקל ניקולס


מדי ערב יעלו שני מופעים של קבוצות בינלאומיות מרחבי העולם, שנבחרו להשתתף בפסטיבל. בנוסף יתקיימו במהלך הפסטיבל שלושה ערבים תחת הכותרת "זרקור לתיאטרון מתקדם", בהם יציגו 12 יוצרים ישראלים את יצירות הביכורים שלהם  בתחום אמנות המופע והתיאטרון החזותי.

בין המופעים שיגיעו מחו"ל:
"פינוקיו" שנכתב ומבוצע על ידי ג'מה ברוקיס, מייסדת קבוצת האמנים האוונגרדית הלונדונית "שאנט" וסילביה מרקוריליו מקבוצת רוטוזאזה. זהו מופע נייד המתרחש במכונית הנוסעת ברחבי העיר. הקהל (שלושה אנשים במושב האחורי בכל מופע) מגיע למיקום סודי באמצעות מפה, ואז עליו להתקשר למספר הרשום בפינת המפה. היצירה, המבוססת על הרעיון והדמויות מהסיפור המקורי "פינוקיו" של קרלו קולודי שפורסם לראשונה בשנת 1813, בוחנת את האפשרויות במפגש שבין תיאטרון למציאות, ברחובות העיר תל-אביב.

"על הקצה" בביצוע קבוצת קרידה מצרפת, מבית היוצר של מרכז לידו לאמנות הקרקס בטולוז המשלב תיאטרון, מחול וקרקס. "על הקצה" הוא סיפור פשוט על אהבה ותלות, בטכניקה וירטואוזית של תנועות, מחוות, ג'אגלינג ואקרובטיקה המשקפים יחסים פיסיים כמעט בלתי אפשריים וחושפים דמויות חידתיות ותמימות.

"לב" ו"a+b" פרי עמלה של קבוצת "מיוטה אימאגו" הנחשבת למובילה מבין קבוצות התיאטרון החזותי באיטליה. הקבוצה שנוסדה בשנת  2004 ברומא ידועה בתמונות הבימתיות המדוייקות והנקיות במופעיה ויוצרת אסתטיקה בעלת קו אנין תוך שימוש באמצעי תאורה הקרנות על מסכי פרספקס ואפקטים ויזואלים.

 
פנדורה
פנדורה צילום: סטפן גלודה
"לב" נוצר על ידי  מייסדי הקבוצה קלאודיה סורסה, ריקארדו פאזי, ומסימו טרוצ'אנטי בשיתוף השחקן גלן בלקהול. המופע מבוסס על יומניו של לב, חייל רוסי, שאיבד את זכרונו לאחר שנפצע. מונח הזיכרון מפורק באופן ויזואלי  לרבדים של עומק כאשר חלקי היצירה נבנים לכדי משמעות ועלילה תוך שימוש באפקטים בימתיים ובתאורה, המתואמות עם שליטתו המוחלטת של השחקן המופיע, בעשרות פרטים היוצרים אשליה חזותית מושלמת.

3(a+b) הוא מופע יצרי, קצבי וחסר מעצורים המתאר את קורותיהם של שני נאהבים צעירים. במופע הנע  על קו התפר שבין תיאטרון חזותי ואמנות פלסטית, נעשה שימוש מפתיע ורב המצאה באמצעים בימתיים פשוטים.
ומה במסגרת הישראלית?

מתוך עשרות הצעות שהוגשו לתיאטרון קליפה, נבחרו 12 עבודות שיועלו בהצגת בכורה בפסטיבל:

Tovva (בוטו). יצירתה של  לימור טל בליווי מוזיקה מקורית ונגינה של דירק קונש, מציגה טרנספורמציה של אשה ממצב זיקנה למצב ילדות במהלכה נשזרים דמיונות בחורי שכחה, נשמטים סיבי מציאות ומתחלפים במראות וצלילים.

"איננו" (תיאטרון מוזיקלי). יצירת spokenword לאדם המתחקה אחר עקבותיו של זיכרון הנעול בחדר מלא מכשירי הקלטה, המערבלת לירית מילים, צלילים ותנועה. יצירה, טקסט, מוסיקה, עיצוב, ביצוע: יונתן קונדה.

"מחוז המריבה" (תיאטרון חזותי בשילוב בובות). מופע סאטירה ויזואלי, המשלב תיאטרון בובות, תיאטרון פיזי, מכשירי מדידה וגם קונטרבס אחד שיצר ישראל פאלקה. סיפורו של מודד קרקעות, הנשלח למחוז נידח כדי לסיים סכסוך

טריטוריאלי ותיק בין שכנים יריבים. הוא מגלה שהמציאות במחוז המריבה שונה ממה שהכיר עד כה: כל שיטות החישובים שלו נכשלות והוא  נסחף אל תוך הסכסוך והופך בעצמו לסלע המחלקת ולזירת הקרב.

 
איננו
איננו  צילום: טאקאנורי קאווהרדה
"דופלר" (תיאטרון מחול). מערכת יחסים בין שלוש נשים הממתינות בתחנת החיים. הן נמצאות בשום-מקום ושום דבר לא עובר שם מלבד הזמן. אחת רוצה לברוח, השניה להישאר ומשכנעת את הראשונה לא לעזוב ועבור השלישית ההמתנה היא העיקר. יצרו: נירית סתת ומיכל בן ליאור.

"מאחורי הגב" (תיאטרון חזותי). יצירה המבוססת על "מפלצת האיילה" של יונה וולך, בביצועה של זהר כהן. האשה עוברת טרנספורמציה למפלצת, בתנועה מתעתעת היא מטפחת עץ שבור ומשיבה לו את ענפיו. כשלא נותר עוד מה לחבר, לתקן ולהסתיר, אשליית העולם שניסתה לאחות הולכת ומתפרקת.

"חלום שחור" (תיאטרון תנועה). מופע על אישה קטנה לבושה שכבות, המשילה מעליה בגד אחר בגד: דמויות, פחדים, שקט וסיפור אחד והכל כדי להיות דומה לדמות שהיא רוצה להיות. יצירה וביצוע: מיכל גיל.

"להרים גבה" (תיאטרון תנועה). שתי נשים מתאמנות בחדר כושר להבעת רגשות. הן עוברות תרגילים מפרכים בהבעת כנות, ידידות, הפתעה, כעס ואימה. הן מתמודדות עם סיטואציות קומיות, המאלצות אותן להתמודד דרך התרגילים שהן לומדות. יצירה וביצוע: גלית זינגר, לי מאיר.

"זאת אני" (תיאטרון תנועה). במרכז היצירה של מיכל מסיקה פועלת דמות נשית, שיוצרת באמצעות טקסט ותנועה את בית ילדותה. על כסא ריק היא מחייה את הדמויות שסבבו אותה, עד שאט אט בוקעים מתוכה דמות אב, דמות אם ודמות אחות קטנה והיחסים הסבוכים והטרגיים-קומיים בין הדמויות נחשפים.

"קירות בטון" (מיצג). מהלך ייחודי המשלב תיאטרון, מחול ואמנות פלסטית ברצף של פעולות שחלקן תלויות מקום.לקירות בטון אין נקודת התחלה וראשיתו מתפרשת רק בדיעבד והוא מציג דמות חידתית ואטומה שעולמה הפנימי מוחצן ומוגבר באמצעותם של חפצים. על-פי רעיון משותף של גבריאל נויהאוס וענת מיכאליס-לוי. בימוי וביצוע: גבריאל נויהאוס.

קירות בטון
קירות בטון צילום: אבי לוי

KAPPA (תיאטרון חזותי). יצירת טראש המבוססת על אנימציה יפנית ומציגה את קאפא – הדמות המוכרת, האהובה והשטנית ביותר במיתולוגיה היפנית. לקאפא יש חזות צבית וצפרדעית, הוא חי במים שבתוך הצלחת שלראשו ואוהב מלפפונים חמוצים.יום אחד מגיח קאפא אל המציאות כדי לפגוש את טאקאנורי (יוצר  העבודה) ולהציע לו להציל את העולם. יצירה וביצוע: טאקאנורי קאווהרדה.

"מים עמוקים" (תיאטרון חזותי). מפגש של בחור עם פחדים מפני המוות והתמודדות אל מול הקפיצה אל המים. יצירה וביצוע: אלון שוובה.

"החבורה" (תיאטרון מחול). יצירה קומית-אבסורדית של מיכל הרמן, המבוססת על סיפור קצר של פרנץ קפקא, שעלתה בפסטיבל ישראל במסגרת "ק'". ביצוע: טקנורי קאווהרדה, סתיו מרין, דורון רז, עידן פורגס, מור נרדימון, צחי כהן. מוזיקה: דמיטרי טולפנוב, דירק קונש.

פסטיבל קליפה אדומה יתקיים בתיאטרון קליפה, 15 - 30 ביולי, רחוב הרכבת 38, תל אביב.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים