דרך משקפיים ורודים: מייסד מומיקס מדבר לקראת הביקור

מומיקס חוזרים לישראל עם מופע לקט שיעזור לכם לראות מציאות אחרת. המייסד מוזס פנדלטון רוצה שתחושו קלילות בסוף המופע ותחשבו טוב מה אתם רוצים מהחיים. ובקשה אחרונה מהקהל: כבו את הסלולרי

יונתן אסתרקין | 30/6/2009 7:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"מומיקס" חותמת את "מחול במשכן", המשכן לאמנויות הבימה, 1-3 ביולי, ובהמשך בירושלים, חיפה ובאר שבע מוזס פנדלטון, רקדן, כוריאוגרף, ומייסד הלהקה מומיקס, רוצה לעשות מחול שיקל על החיים של האנשים, שיבדר אותם, שישמח, שיוציא אותם עם חיוך מהאולם.
 
מומיקס
מומיקס צילום: דון פרדיו

בכל הביקורים הקודמים של הלהקה בישראל, הם עשו בדיוק את זה, ויצרו לעצמם קהל מרוצה. השנה הם מגיעים כדי לחתום את העונה של "מחול במשכן", עם מופע לקט, שמאגד את כל הקלאסיקות של מומיקס. אחר כך יואילו וייסעו לשמח אנשים גם בשאר הארץ.

"אני רוצה להרגיש את האנרגיות השונות של האנשים שיוצאים מהמופע, את הצד היותר קליל", אומר פנדלטון. "אנחנו קוראים מספיק בעיתונים, רואים בטלוויזיה כמה העולם שלנו זוועתי, ואני לא חושב שזה התפקיד שלי להוסיף לכאב ולכובד שלהם. התפקיד שלי הפוך לחלוטין. לסחוף אותם לספרה אחרת. זאת בריחה לעולם של אסתטיקה ופנטזיה, למשך זמן קצר, ולאפשר להם לצאת מהאולם עם מעט יותר קלילות בחייהם, ועם חוויה נעימה שתישאר איתם לפחות עד שהמציאות האיומה של עולמנו תמחק אותה. זה מה שנותן משמעות לעבודה שלי".

אז בעצם אתה מספק בריחה נוחה וממוזגת מהמציאות. אסקפיזם.
"לא ממש, כי השאלה היא לאיזו מציאות אתה מתכוון. קיימת גם המציאות של גן הפרחים שמאחורי הבית שלי, שאותה אני בוחן בפרטי פרטים: את הפרחים, את החרקים, את הדרך שבה השמש מאירה על הפרחים שלי. ואני בוחר להתמקד במציאות הזאת, ולא במציאות של מה שקורה ברחובות איראן. לא כי זה לא חשוב, להפך.

"אבל חשוב לי להאיר פינות אחרות של המציאות, פינות שאנחנו פחות נחשפים אליהן. בסופו של דבר אני חושב שכשאנחנו בוחנים את המציאות הזאת, של הגינה, אנחנו יכולים לגלות את הדברים הבאמת חשובים על עצמנו. למה אנחנו פה, מה התפקיד
שלנו, לאן אנחנו הולכים".

פנדלטון בוחן את השאלות האלה לגבי עצמו כל הזמן. מאז שהקים את מומיקס ב-1981 הוא הספיק לטייל איתה בכל העולם. במקביל הוא גם צלם מחונן, תחביב שמשפיע על היצירה הגופנית שלו.

"הצילום מלמד אותך למסגר דברים", הוא אומר. "אתה לומד לראות את האסתטיקה בתוך תמונה שנמשכת עשירית שנייה, ואז אתה בודק איך אפשר לשחזר אותה. אתה לומד את העוצמה של התנועה, של החזקת הגוף, תאורה, צבע. יש בצילום יכולת להקפיא רגע ולבחון אותו לאורך זמן רב, שזה משהו שככוריאוגרף יכול מאוד לעזור לך".

איך זה משפיע על המחול שלכם? איך אתה מגדיר את היצירה שלכם?
"אני חושב שהדבר שאנחנו הכי ידועים בו זה השילוב בין הריקוד המאוד האתלטי, לבין התכנים המאוד דרמטיים. ביחד הם יוצרים ממש סוג של תיאטרון חזותי, שהוא מעבר לריקוד נטו. בנוסף, וזה משהו שהתפתח אצלנו לאורך השנים, חשוב לנו לייצר תחושה של קסם עבור הקהל. השימוש שלנו באביזרים, באפקטים ויזואליים מיוחדים מאוד השתכלל, והוא חלק מיצירת הקסם שלנו".

הייתם מאוד פופולריים בהופעות הקודמות שלכם. מה אתם חושבים על קהל המחול הישראלי?
"הקהל בישראל הוא מהקהלים הכי טובים שיצא לנו להופיע מולם. יש בו תשוקה ואנרגיה שאין במקומות אחרים. אתה יכול ממש להרגיש את העוצמה באה מהקהל אל הבמה, משפיעה עלינו ומאיתנו בחזרה לקהל וכך הלאה. זאת תחושה נפלאה. ובכל זאת, היה נחמדה אילו היו פחות טלפונים סלולריים בקהל".
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''מחול''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים