לגרש את האימה: קופולה תורם, אבל לא לקולנוע
גם השנה, עם מלאות 30 שנה ל"אפוקליפסה עכשיו", ימשיך פרנסיס פורד קופולה לתרום יותר לתעשיית היין מאשר לקולנוע. וזה בסדר גמור
פרנסיס פורד קופולה צילום: יח''צ
כאשר הם שבים לבסוף למסך, מצוידים בתקציבים שהיו יכולים להציל מדינה בעולם השלישי, זה עם דרעק שעידנים לא נראה כמותו. כאשר יגמור סטיבן ספילברג להתעלל באברהם לינקולן, אפילו ברק אובמה לא יכיר אותו. לחכות לסרטו של ספילברג על לינקולן זה כמו לשאול את גברת לינקולן איך היתה ההצגה.
השנה ימלאו ל"אפוקליפסה עכשיו" 30. חשבתי שיהיה זה סוג של עצלות תרבותית להניח לתאריך הזה לחלוף מבלי לציין אותו. טרם נדמו הדי החאפלה שערכו ללוקאס לפני שנתיים במלאות 30 ל"מלחמת הכוכבים". בהשוואה ללוקאס, פרנסיס פורד קופולה הוא במאי גדול. ועדיין אני תוקע לכם שלא נותר בו סרט אחד ראוי לרפואה.
זו חוצפה גדולה, כמעט גסות רוח, לצפות מקופולה, שהשנה מלאו לו 70, שיבנה לנו עוד חדר בבית שנרגיש בו נוח כפי שהרגשנו בשלושת סרטיו הגדולים. אולי משום שבמאים כרוברט אלטמן, ג'ון פורד וקלינט איסטווד לא הפכו לייננים וסוחרי פסטה בד בבד עם מסירותם לקולנוע. אולי משום שקולנוענים גדולים מתים מאחורי המצלמה ולא כשהם מחבקים יין "רוביקון" ב-130 דולר הבקבוק. אולי משום שפעם אחת בלבד בער קופולה בלהט העשייה ומאז הוא מתרץ את סרטיו העגומים בצורך להתקיים.
"אפוקליפסה עכשיו" הוא חלק אינטגרלי ממני. חלק משמעותי מקיומי התרבותי והקולנועי. הסדין שעליו הוקרנו קטעים רבים מחיי, שמזמן איבדתי את העניין לעסוק בו מהזווית הלמדנית והטרחנית שדרכה הוא ממשיך להיבדק כמו משהו חי מהחלל החיצון שנשמר בפורמלין באזור 51, ניו מקסיקו. הגרסה הראשונה היתה נהדרת, גם אם קופולה לא ידע כיצד לגמור את הסרט. גם ריימונד צ'נדלר לא ידע להסביר להווארד הוקס כיצד נגמר "השינה הגדולה".
"אפוקליפסה Redux" הארוך יותר, גם הוא מרגש ומיוחד לשיטתו, למרות שלעתים צריך לשים נזם על מגלומניה. נכון שמייקל צ'ימינו השיג את קופולה עם הסרט המשמעותי הראשון על וייטנאם, אבל מי שמשווה בין "צייד הצבאים", התרגיל הנפוח בסלביות גותית ורולטה רוסית, ובין יצירת המוש פת האלמותית שהוא "אפוקליפסה", נמצא באיחור גדול לבדיקה בסישטי.
אין מי שיסתכל לכם בעיניים ויגיד שהמפגש הראשון שלו עם האפוס הוייטנאמי של קופולה לא היה אחת החוויות הגדולות, המצמררות והייחודיות שלו בקולנוע. אם אני נשמע ממורמר מהרגיל, זה קשור לעובדה שכאשר סם בוטומס, המשחק את לאנס, גולש הגלים הפסיכדלי ב"אפוקליפסה", מת לפני מספר חודשים, בן 53, מסרטן, אדווה קטנה לא הרעידה את מי הביצה של עולם הבידור.
רק טיפש יעז לטעון שקופולה לא הרוויח בכבוד את בריזת אחר הצהריים בעמק בכיסא שלו מתחת לעצים עם אנטיפסטי ויין אדום. אותו טיפש יטען שאמורים היו להיות בקופולה יותר סרטי מופת שיגדירו את תקופתו. בטולסטוי לא היו יותר ספרים, ואף אחד לא טען נגדו שלא עמד במכסה שלו. בשנה שעברה יצא ספר חדש מאת אשתו אלינור, הממשיך היכן שנגמר ספרה הקודם וממשיך עד ההווה, ועולה ממנו יוצר מזקין, מפויס, משלים עם עצמו ומודע למיקומו בהיסטוריה של הקולנוע האמריקאי.
כמה צבוע זה מצד מי שקטלו את "הסנדק 3" לטעון נגד קופולה שהוא חייב להם סנדק נוסף. בתחשיב תרבותי, אנו חייבים לקופולה עודף שאין ביכולתנו להחזיר לו. סצנת הפתיחה של "אפוקליפסה", ולא חשוב באיזו גרסה, היא אחד הרגעים המכוננים של הקולנוע.
לא חייב לנו
בשבוע שעבר הגיעו מ"הסן פרנסיסקו כרוניקל", העיתון המקומי, לבקר את קופולה בנאפה. הכרס כבר הגיעה למצב שבו היא זולגת מתחת לחגורת המכנסיים. השיער מקליש ולבן. אבל אין איש שמח יותר ממנו כאשר הוא מכין ארוחת צהריים לכולם. במבנה הייצוגי של היקב הוא עורך את "טטרו", סרט חדש בשחורשלבן על קורות משפחה אחת תחת אב רודן שצילם בארגנטינה, והוא מבטיח סרט אינדי, קטן ואישי, כל שנתיים. זה 40 שנה הוא עורך עם וולטר מרץ', שהיה המורה שלנו לסאונד ושבאמצעותו ידענו מה קורה על הסט, וטוב לו.
וידאו: אפוקליפסה עכשיו
הייתם חושבים שאחרי ששב ושיחק עם "אפוקליפסה" בדי-וי-די והוציא את "התיק המלא" - גרסת המקור לצד הגרסה הארוכה והאולטימטיבית - יעזבו אותו לנפשו. אבל באינטרנט מסתוש בבת עצומה בימים אלה ממש, סוטה וחולנית, שבה דורשים אנשי מחתרת האפוקליסה, שקופולה ישוב ויעמיד את הגרסה האחרונה על סמך חומר הגלם המצולם שהם יודעים שקבור בכספותיו.
יש להם רשימת דרישות מפורטת על פני שלושה עמודים. כמו שהמוזיקה של הדלתות תלווה את הסרט לכל אורכו. שסצנת ההליקופטרים תופיע בקאט של 30 דקות. שיוחזר כל הדיאלוג מהסצנה
שבה מקבל ווילארד את משימתו. שבש רנדו יקריא בשלמותן את כל הפואמות שהקריא במקור. גרסה של כחמש שעות ויותר. מי שקורא את העצומה ואינו מצוי בכל פרטי האפוס המלחמתי יקבל מיגרנה שלא תרפה ממנו ללא טיפול נרקוטי תוך ורידי.
עם "הסנדקים" המשופצים שראו אור לאחרונה, נדמה שקופולה אומר שהוא עשה את המיטב והמרב עם הסרטים שעשו ושברו אותו באותה עת. נדמה שגם הוא מכיר בעובדה שהוא יירד בהיסטוריה כמי שסיפר את הסיפור האמיתי של מלחמת וייטנאם ושל המאפיה האיטלקית, סיפורים המשלימים אחד את השני בהאירם את הצד האפל של הנפש האמריקאית. ולא. הוא לא חייב לנו יותר. לנושיו התרבותיים. לא את "בדרכים" של קרואק שהבטיח. לא את "מגלופוליס" שעלה ארבעה מיליון דולר מכספו, בעבור עשר דקות.
הוא יודע כמה קל לכנות אותו אורסון וולס. כאילו שחמשת-ששת הסרטים הראויים של וולס אינם מספקים את שהגיע לנו. כמה קל היה לצחוק מוולס מנסה יום שלם לספק טייק ראוי אחד של פרסומת ליין "פול מאסון". אם היינו בני אדם, היינו לובשים תחתונים נקיים וצופים ב"אפוקליפסה" פעם נוספת, ורואים את שלא ראינו בו בפעם הקודמת.
